תכולת הספרייה בגלל הדחף הבלתי נשלט שלי להיפטר מדברים, הספרייה שלי כוללת ארבעה מדפים בלבד. נשארתי רק עם ספרים שמשמשים אותי ביום־יום או כאלה שיש לי זיקה מיוחדת אליהם: כותבים שאני מכיר באופן אישי, ספרים שעוד לא הספקתי לקרוא, וספרים עם קשר משפחתי, כמו תהילים מתורגם לצרפתית שסבתא שלי השאירה. רוב הספרים הם ספרי עיון שעוסקים במשולש יהדות־ישראליות־מזרחיות, נושא שאני גאה שתרמתי למדף שלו ספר (״קול התור: ציונות מסורתית ספרדית״) לפני שנה וחצי.
מדף קרוב ללב התחלתי לעבוד על ספר שמסכם מאה שנה של מוזיקה ישראלית ים־תיכונית, ובמסגרת התחקיר אספתי כל ספר שיצא בנושא. נוצר מדף צנוע אך מרהיב כי יש בו אוספי פיוטים, מחקרים וראיונות, ביוגרפיות. בכלל, נראה לי שספרים על מוזיקה הם מעניינים גם מפני שמוזיקה היא מראה של החברה, וגם כי היכולת להקשיב לשיר שאתה קורא עליו מעניקה ממד נוסף לקריאה. בהזדמנות זו אני נזכר שבמקור היו לי הרבה יותר דיסקים מספרים, אוסף גדול שהושלך אחר כבוד לפח עם הופעת הנס הקרוי ספוטיפיי. הלוואי שיהיה משהו דומה עם ספרים.
שיטת מיון מדי פעם אני ממיין לפי נושאים, ומהר מאוד מגלה שהספרייה התערבבה כמו קלפי משחק. משום שרובה עוסק בחוכמת ספרד והמזרח, יש בה משהו בלתי מתמיין בהגדרה.
הכי מעניין
על ארבעה ספרים
פרשת חיי
יוסף אליהו שלוש / בבל, 2005
ספר אוטוביוגרפי שנכתב ב־1930 על ידי אחד מבכירי בניה של האליטה הספרדית ביישוב, שנקרא בטעות ״הישן״. בפרק האחרון בספר הוא מותח ביקורת חריפה על החלוצים שזה מכבר הגיעו מאירופה – אותה ביקורת שאני וחבריי משמיעים עד עצם היום הזה כלפי ההגמוניה. רגע נדיר שבו הרגשתי שמישהו שחי מאה שנה לפניי, מדבר מגרוני ממש.
A Memoir: From Oran to Marseilles
מוריס אל־מדיוני
הפסנתרן היהודי האגדי מתאר את ימי בחרותו בעיר החוף האלג׳יראית אוראן, שבה יצר סגנון נגינה ייחודי שהכניס לתוך הסגנון המגרבי המסורתי השפעות של ג׳אז ומוזיקה קובנית. את הפרק החסר בספר, זה שמתאר את חייו החל מהעלייה לארץ בגיל 83, אני מכיר מקרוב, כי זכיתי לארגן כמה הופעות שלו בארץ. הוא בן 94 היום, ומתגורר בבית אבות בהרצליה.
קורות ומנגינות
אביהו מדינה / א.מ.ל הפקות, 2021
להפתעתי, חלקים נרחבים בספר עוסקים בחוויותיו במלחמת יום כיפור. מסתבר שמעבר להיותו אחד המוזיקאים החשובים שפעלו בארץ, מדינה הוא גם גיבור ישראל לא קטן. לא עוזב אותי הסיפור על כך שבעודו יושב בטנק במצרים, ניסה להבין מדוע להיט שכתב לבועז שרעבי (״עורה אדם״) לא מועמד לבחירה במצעד. ״מתוכנן מצעד נפרד לזמר המזרחי״, הייתה התשובה שקיבל.
שו״ת מים חיים
רבי יוסף משאש
ארבעה כרכים של שאלות ותשובות שכתב האיש שראוי יותר מכול לתואר הנעלה ״חכם ספרדי״. משפטן עם נפש של אמן ויוצר, דבר שבא לידי ביטוי בכל תשובה ופסיקה שלו. אפשר למצוא כאן את פסק ״הקצבים מחללי השבתות״ – מופת של פסיקה רבנית אל מול אתגרי החילון; הסבר שלו לשאלה האם אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית; ודעתו (המפתיעה!) בנושא עלייה לקברי צדיקים.