הבשורות על שחרורם של ארבעת החטופים הגיעו אליכם כבר באמצע השבת אז לא הצלחתם להתרכז בשום דבר אחר וכך יצא שלא קראתם את העלונים? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שפספסתם ורציתם לקרוא, וגם את מה שלא. והשבת במדף העלונים: גם כשהבחירות לרבנות הראשית מנומנמות מוצאים דרכים לעסוק בהן, מי הן העמותות שדואגות שלא תירדמו בליל שבועות, וגם: את מי מעסיקים חסידי סאטמר שיוצאים מהארון.
חומרי עזר
חג השבועות שיחול השבוע מקנה לעלוני השבת אחוזי רייטינג גבוהים מהרגיל. המנהג הרווח בשנים האחרונות להישאר ערים בכל ליל שבועות מוביל לא מעט מבני המגזר העייפים למצוא את עצמם מעיינים בדפים הצבעוניים הפזורים בבית הכנסת. המנהג הוא שכאשר אין עוד כוחות ללימוד ניתן למלא את הזמן שנותר עד תפילת ותיקין בעלעול בפרסומות לקרוזים כשרים, במתכונים לעוגות גבינה – ואם נותר עוד זמן אפילו להסתכן בפתיחה של עלון הידברות.
יש מי שאוהב את הרעיון: השבת חיכו לנו בסטנד העלונים חוברות קריאה מטעם שני עמותות גדולות. הראשונה היא פעמונים, ארגון להתנהלות כלכלית נבונה שמזוהה מאוד עם הציבור הדתי לאומי ושלח לנו דפי לימוד לליל שבועות בתוך עולם קטן וגילוי דעת. השנייה – ארגון יד לאחים, ששורת ההגדרה שלו בוויקיפדיה היא "ארגון ישראלי חרדי", שכנראה מחפש את דרכו אל לב הציבור הדתי-לאומי דרך עלון מיוחד שהופץ עם עלוני השבת. בין הכתבות שמצאנו שם הייתה כתבה על "בת האולפנה שהתאסלמה ושבה למשפחתה ולעמה ברגע האחרון". מעבר לכך ששילוב המילים "בת האולפנה" הוא השאלה של המושג "בנות סמינר" שאין בו ניחוח של ציונות-דתית, בתוך הכתבה נזרקו עוד לא מעט ביטויים מתאמצים-משהו שמטרתם לגייס את המגזר הסרוג, כולל גדילתה של הבחורה "בשכונה הדתית בירושלים", סיוע של מתדלק מתחנת דלק באזור גוש עציון ואפילו תמונות בטשטוש פנים של הבחורה שכל שנשאר לנו לזהות הוא רק את כיסוי הראש שלה שמורכב ממטפחת ובובו.
זו לא הסיבה היחידה לחשוד שארגון יד לאחים מנסה לקרוץ לציבור הדתי לאומי; בשבועות האחרונים מצאנו בכל עלוני השבת מודעה שמעודדת תרומה לארגון על ידי הגרלה על ספר תורה. שלא יובן אחרת, פועלו של הארגון חשוב מאוד. ובכל זאת, אי אפשר שלא לתהות, האם יש כאן ניסיון לגייס תודעתית את המגזר, או שזוהי רק קריצה לעבר הכיס שלו, שעמוק יותר מזה של הציבור החרדי? אינני יודע. מה שבטוח הוא שהניסיון הזה קצת מיוזע.
אין מצב
עוד ניתן ללמוד על היחסים עם הציבור החרדי במצב הרוח. לא ברור בדיוק מה גרם למנחם רהט להסתובב קצת בחצרות ולהביא עבור הקוראים נייעס מבין הכיפות השחורות. באצטלה של ידיעה חדשותית הוא מספר על תופעה מדאיגה המתקיימת לטענתו בחסידות סאטמר: עוד ועוד חסידים משנים את מינם והופכים לנשים. מובא שם סיפורו של חסיד אמריקני בשם אברהם שטיין שהחליט לשנות את מינו וכיום כשהוא מתהלך בבגדי נשים, שינה את שמו לחווה שטיין ומכונה "הרבעצען". הוא לא מוצא את מקומו בטיש השבועי של החסידות – כי מקומו אינו בעזרת הגברים אך גם לא בעזרת נשים. בחצר החסידות מספרים החבר'ה, כך על פי הידיעה של רהט, שבזכות הקריאה של ר' יואליש מסאטמר שהבטיח כי "כל הנלחם בציונים פוטר עצמו מכל המצוות", החסידים שמשנים את מינם זוכים להנחות בבית דין של מעלה כל עוד הם ממשיכים להשתתף בהפגנות ומחאות נגד הציונות. התופעה אמנם מופיעה יותר בארה"ב, אך גם כאן בארץ זכינו לראש כולל בן למשפחה ידועה מאוד שיצא מהארון ושינה מינו – כך מספר לנו רהט. מיותר לציין שלא מובאות דוגמאות מפורשות נוספות וגם לא תימוכין סטטיסטיים כלשהם לטענה.
למה ראה רהט לנכון לגרום לאדם פשוט המעלעל בעלון למצוא את עצמו מדמיין חסיד סאטמר שמתהלך בבגדי נשים? מה בער בו לדאוג שהקוראים ישאלו את עצמם שאלות על הפאה של הטרנסג'נדר לובש החליפה? ברור שהידיעה, שאיננה "תופעה" אלא במקרה הטוב (או הרע?) חדשות-פנים-חרדיות, נועדה לשרת מהלך גדול יותר שמונהג בין דפי מצב הרוח ואולי גם משקף את רוח הקוראים, לפחות מאז תחילת המלחמה. בעוד ארגון יד לאחים מחפש את דרכו מהמגזר החרדי אל לב הציבור הדתי, הרוחות במצב הרוח מנשבות לכיוון ההפוך. עוד במצב הרוח, בטור השבועי שלו פולישוק מנחם רהט הביא בפנינו את ההצעה של ידידו ד"ר אפרים זאנד לסכם על אמנה חברתית של השתלבות בחברה הכוללת גיוס לצבא והשתתפות בנטל שמי שלא יחתום עליה, בין אם אלה הם ערבים ובין אם אלה הם חרדים, לא יוכל לבחור ולהיבחר לכנסת ולעיריות, לא יקבל הנחות ומענקים והטבות מס ואפילו לא רישיון נהיגה.
מקור שני
בניגוד גמור לתחזיות שלי בשבוע שעבר, נראה שההתעסקות בבחירות לרבנות הראשית בעלוני השבת רק יורדת לחצי התורן. אולי זהו חג שבועות שיחול השבוע ומילא את העלונים בכתבות על גרים וגיורים – ואת נופשים בכתבה על כשרות של גבינות בחו"ל, אבל מי אנחנו שנגיד להם איפה לחגוג – או שאולי זהו חוסר ההתקדמות של העניין. מכל מקום, לאחר דפדוף בכל העלונים נותרנו השבת עם אזכור אחד בלבד: לאחר שבשבת שעברה בעמוד השער של מקור ראשון צוטט המאמר של יהודה יפרח ממוסף יומן בו הוא הביע את עמדתו בעניין הבחירות, הציטוט רץ לאחר מכן ברשתות ועורר מחלוקת האם היה צריך להיאמר או שמא טוב יותר אם לא היה מודפס. מתברר שעורך עולם קטן איתמר סג"ל שפשף את עיניו בתדהמה (ובזעם) למול המאמר של יפרח ובחר להשתמש בבמה שלו כדי להשתלח במאמר ובכותבו, תוך שהוא מכנה את יפרח "גיבור מקלדת חצוף". צא ולמד – כאשר אין איך להתעסק בבחירות, אפשר להתעסק במאמרים על הבחירות, ובכך להרגיש שתרמת את חלקך.
צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים)
יחד עם כל עם ישראל ירצו עלוני השבת לראיין בקרוב את נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו ששוחררו בשבת האחרונה לכתבות מרגשות על הימים בשבי ועל רגעי השחרור. לצערנו, ייתכן שבגלל שמדובר בראיונות מבוקשים, ייאלצו עלוני השבת להסתפק בראיונות מדרגה שנייה ושלישית. כך שמאוד סביר שנמצא את עצמנו קוראים כתבות עומק עם חברים שלהם, קולגות שלהם מהעבודה, אנשים שלמדו איתם באוניברסיטה, או הכי טוב: האיש שמכר להם את סנדלי השורש שלהם. כל זאת ועוד, בפרקים הבאים.
