פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). יום הפורים עצמו וקריאת מגילת אסתר ברוב הערים והיישובים בארץ יחלו במוצאי שבת 23/3 ולמחרת, ביום ראשון 24/3. את המגילה קוראים פעמיים, בלילה לאחר צאת השבת ב 23/03 ולמחרת ביום 24/03.
בירושלים, ובערים הנוספות הנוהגות לחגוג את פורים בט"ו באדר, יקראו במגילה ביום ראשון בערב 24/3 ולמחרת, ביום שני 25/3.
מצווה לקרוא את מגילת אסתר בליל פורים, וביום פורים עצמו. במגילה עצמה מספרים על הצלת היהודים בממלכת אחשורוש, לאחר שהמן גרם למלך להורות על השמדת היהודי ברחבי הממלכה. מרדכי היהודי ואחייניתו אסתר המלכה הצליחו להפוך את התוכנית, כך שלבסוף המן נרצח והיהודים נצחו. החג נקבע כיום הודאה לאלוהים, מכיוון שעל פי המסורת היהודית בחג זה ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן האגגי, המשנה למלך אחשוורוש.
מקור המסורת במגילת אסתר, על פיה נקרא החג על שום ה"פּוּר" (גורל) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן, שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר.
מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו ועריכת סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. כמו כן, מאפה מתוק שמקובל לאכול בתקופת החג הוא אוזן המן.
חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהתורה, אלא מדרבנן. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה (הנקרא "דברי קבלה") בשל היותו תקנה מזמן הנביאים הכתובה בתנ"ך.
