אחת היוזמות החשובות והמרשימות של תנועת חב"ד היא הדלקה פומבית של נרות החנוכה בעשרות מוקדים ברחבי תבל. זכיתי לחוות הדלקת נר חנוכה מרגשת במיוחד במרכז העיר מוסקבה, במעמד הנשיא פוטין, הרב הראשי ברל לזר וציבור מוסקבאי גדול. שם, כמו בכל העולם, המנורה ישרת הקנים היא סמלה הבולט של חב"ד, שנושאת בגאון את הבשורה היהודית בעולם. מדוע חרגה חב"ד מהעיצוב המוכר במסורת – מנורה עגולת קנים כדמות הקשת?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יום התפוצות בכנסת: קהילת יהודי בחריין נחשפת
– הסערה בוועדת השופטים: אלה המינויים שמדאיגים את הימין
– שלושה אירועים, עשרות נדבקים: כך הפכה עפולה לאדומה
אין בידינו איורים ממנורת המשכן והמקדש הראשון. האיור הקדום ביותר שנחשף עד כה חקוק על מטבע של אחרון החשמונאים, מתתיהו אנטיגונוס, ששלט בארץ סביב 37 לפנה"ס; איור זה נחקק במדינת ישראל על מטבע של 10 אגורות. בבית הכוהנים שבעיר העליונה בירושלים התגלה תרשים מנורה מימי הורדוס, 4־37 לפנה"ס. בחפירות הר הבית התגלתה מנורה חקוקה באבן, אף היא מימי הורדוס. כמה עשרות שנים מאוחר יותר חרט מאן דהוא חמש מנורות על קיר הכניסה לקבר יאסון, בשכונת רחביה בירושלים.
כל אלה ממצאים מהימים שבהם בית המקדש ניצב על תילו, ובו המנורה. כל מי שעיצב מנורות אלו, בוודאי ראה את המנורה במקדש.
המנורה אינה מופיעה על מטבעות מימי המרידות ברומאים. אולי האבל על החורבן הביא יהודים להימנע מכך, ואולי התקווה לחידוש המקדש במהרה בימיהם. מהמאה השלישית לספירה הייתה המנורה איור רווח. בעיר דורה־אירופוס שעל גדת נהר הפרת נחשף בית כנסת מרשים ביותר, ועל קירותיו שלוש מנורות מעוצבות בעלות שבעה קנים. שפע מנורות שבעה קנים מעוטרות התגלו בבתי כנסת קדומים, בקברים ועוד.
סמוך אחרי מלחמת ששת הימים נערך סקר ארכיאולוגי בדרום הר חברון. בכפר סמוע התגלו שבע מנורות חקוקות באבן. אחת מהן, מעוטרת שופר, לולב ואתרוג, ניצבת בכניסה לבית הכנסת בכפר עציון. לא הרחק משם חשפנו בית כנסת בסוסיא שרצפת הפסיפס שלו מעוטרת שתי מנורות. הארכיאולוג דוד עמית ז"ל חשף מנורת שיש מרשימה בחפירה במעון הסמוכה.
רוב מוחלט של המנורות הללו בעלות קנים מעוגלים בקשת; מעטות ביותר מעוצבות בקנים ישרים.
הידועה מכול, מנורת המקדש בשער טיטוס ברומא, היא המקור לסמל המדינה. איור זה עורר מחלוקות: בסיס המנורה המקורי היה בן שלוש רגליים, ונראה שהוא נפגם בחורבן ובמסע לרומא. לקראת מצעד הניצחון הציבו הרומאים את המנורה על כן שנלקח ממקדש רומי, עליו מונחת המנורה שנישאת בידי חיילים רומיים בשער טיטוס. וכך היא נראית בשער טיטוס.
הציור של הרמב"ם
לעומת כל אלה קבע האדמו"ר האחרון מלובביץ:
ששת קני המנורה נמשכים [מהקנה האמצעי] לצד מעלה בקו ישר באלכסון, דלא כבציורי המנורה הרגילים שהם נמשכים בחצי קשת (דבר מלכות תשנ"א ועוד).
מה ראה הרבי לאמץ דגם שונה מהמקובל במסורת ובממצא הארכיאולוגי, ולהנחות את חסידי חב"ד לדבוק רק בדגם זה?
המקור לדברי הרבי הוא איור המנורה בפירוש המשניות לרמב"ם. וכך כתב בנו של הרמב"ם, רבי אברהם:
ששת הקנים נמשכים מגופה של המנורה לצד ראשה ביושר כמו שצייר אותה אבי מרי ז"ל [הרמב"ם], לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו (תרומה, כה לב).
כך בפירוש רש"י על התורה: "ששת הקנים באלכסון נמשכים ועולים".
האיור של הרמב"ם מעורר קושיות. הרב יוסף קאפח, מתרגם ומבאר פירוש המשניות לרמב"ם, טען:
ותמוה הוא הציור שכל הגביעים הפוכים, רחבים מלמטה וצרים מלמעלה, היפך מה שכתוב כאן [בפירוש המשניות] … נראה לי כי צורת הגביעים שבציור שגגה שיוצאת מלפני השליט וצריכים להפוך את כולם שיהיו רחבים מלמעלה וצרים מלמטה … ורבינו בציורו לא דק [=דייק] כלל. וכמו שכתב שמטרתו בציור היאך היא הייתה נראית באופן כללי.
הרמב"ם לא התכוון אפוא להראות את עיצוב המנורה. הרב קאפח מבחין שם בין ציור הגביעים, שבו שגה הרמב"ם, ובין צורת הקנים שבה, לדעתו, צדק הרמב"ם. זאת בטענה שהמקור לקנים מעוגלים בשער טיטוס הוא מזויף, לדברי הרב קאפח. ייתכן שמה שטרד את מנוחתו של הרב קאפח הם גריפוני ים – אלילים יווניים־רומיים שעל כַּן המנורה בשער טיטוס, ומשם בסמל המדינה(!). לעיל ראינו שאין בסיס לטענת הזיוף, שאינה אלא טעות בהבנת רגל המנורה בשער טיטוס.
הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, יצא להגן על המנורה המסורתית, עגולת הקנים. במאמר שפרסם כאן בעבר כתב: "הקשת במקומה עומדת… המסורת והארכיאולוגיה מצדדים חד משמעית בעמדה המעוגלת… יש לראות בציורים אלו עדות לכך שקני המנורה היו עשויים כמין קשת. עדות סותרת מאותה תקופה אין בנמצא" (מוסף שבת, כ"ז בכסלו תשס"ח). הוא הרחיב בכך במקומות נוספים.
מדוע צייר הרמב"ם מנורה ישרת קנים? ייתכן שביקש להרחיק אותנו מעבירה, שהרי נפסק להלכה:
לא יעשה אדם בית תבנית היכל … מנורה כנגד מנורה, אבל עושה של חמישה ושל שישה, ושל שמונה (קנים), ושל שבעה לא יעשה (מנחות, כח ע"ב, ובמקבילות).
לדעת הראי"ה קוק, מסיבה זו קבעו שמונה ימי חנוכה:
כדי שלא יבואו לעשות מנורה בת שבעה קנים, שהוא איסור דאורייתא … ואם יתקנו ז' נרות, יִמָצאו הרבה שיעשו מנורה בת ז' קנים … קרוב המכשול לעשות תבנית המנורה (מצוות הראי"ה, סימן תרע).
אובססיה של מי
הרב פרץ אוריאל בלוי, איש חב"ד, טרח לבסס את דמות מנורת חב"ד. בין השאר טען: "המכנה המשותף בכל ההוכחות הארכיאולוגיות אחד הוא: קביעה ברורה… שבסוף ימי בית שני, המנורה הייתה עגולה. אמת ונכון – 'סאוּ ווט'? מה קרה? – נהדר, מקסים! אך לא רלוונטי לענייננו".
לדעתו, העדות המדעית, ארכיאולוגית, אינה נוגעת לעולמה של תורה, שכן מפריד ביניהם חיץ מלא ובלתי חדיר. ועוד: "מנורת זהב יפה ונהדרת מוצבת בבית המקדש [השני] – אך אין זו המנורה האידיאלית הנדרשת לכתחילה מלכתחילה, מהדרין מן המהדרין, על פי ההלכה". ישפוט הקורא עד כמה עלה בידו לאשש את דברי רבו.
הרבי מלובביץ' טען שהדבקות במנורה ישרת הקנים נועדה לעקור מהשורש את דמות המנורה המסורתית, שאותה קשר לגלות, לחושך ולעבודה זרה. קשר מוזר, שהרי רוב המנורות הללו התגלו בארץ ישראל. נראה שזוהי הקדמה לטיעון אחר ומפתיע, שבו חתם הרב בלוי את מאמרו:
האם יש מקום למחשבה המתגנבת במוחי שכל ההצדקה האובססיבית של הקנים העגולים – בשורשה באה להאדיר את סמלה של 'תקומת ישראל', זו של מנורת שבעת הקנים, זו המסמלת את 'אתחלתא דגאולה'… מי יודע את שורשי החטא הקדמון? מי יודע שורשיו של חטא העיגול? (אל מול פני המנורה, תגובה לרב ישראל אריאל).
ויש לתמוה: במרכז חב"ד בארה"ב, 770, ניצבה בעבר מנורה עגולת קנים, כפי שנהגו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם. רק אחרי קום המדינה הורה הרבי האחרון לדבוק במנורה ישרת קנים. אכן קיימת זיקה ישירה בין מדינת ישראל וסמלה ובין המנורה שאימצה חב"ד, אך ייתכן שהיא הפוכה בדיוק מזו שמציג הרב בלוי. שמא ואולי, האובססיה החב"דית שלא לראות במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו אלא גלות, עומדת בשורשי עיצוב המנורה?!
הרבי הורה לכל בתי הספר של חב"ד בארץ להצטרף לחמ"ד ולא לחינוך החרדי, ויש לברך על כך. אבל היה לכך מחיר: שימוש בטפסים ובניירות המכתבים של מדינת ישראל, שבראשם מתנוססת המנורה העגולה, סמל המדינה. על כך אמר הרבי:
מוסדות החינוך וכיוצא בזה המציירים על גיליונותיהם וניירות המכתבים שלהם וכיוצא בזאת ציור המנורה, ומציירים את קני המנורה כחצי קשת … כדאי ביותר שישנו את הציור ויציירו את הקנים באלכסון (ליקוטי שיחות, כא, עמ' 164 ואילך).
המנורה ישרת הקנים התקבעה בחב"ד רק על ידי הרבי האחרון, מראשית שנות החמישים, ומאז דבקים בה חסידיו. נראה שכל זאת בתגובה להקמת מדינת ישראל, ולבחירה במנורת שבע קנים כסמל מדינת ישראל. אין בדברים אלו כדי לעמעם חלילה את תרומתה הגדולה והחשובה של תנועת חב"ד לעם היהודי ולמדינת ישראל, אלא רצון להעמיד דברים על מכונם ודיוקם.
ד"ר יוחנן בן יעקב כיהן כמזכ"ל בני עקיבא וכיו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל. ספרו הִתְחַיוּת, שראה אור לאחרונה, עוסק בתנועת הנוער הציונית־דתית בפולין, השומר הדתי
