בית הכנסת המרכזי בקריית שמואל הוא מוסד מוכר בציבור הדתי בצפון. כ־600 מתפללים גודשים את בית הכנסת מידי שבת. ביום חול מתקיימים במקום מניינים רבים לצד שיעורי תורה, בבחינת "איצקוביץ של הצפון". מאז הקמתו בשנות ה־50, מעולם לא ננעלו שערי בית הכנסת ולו ליום אחד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בכירה בשמאל מתנערת ממכתב החרם על ההתנחלויות: "זו תמיכה ב-BDS"
– כמה מילים על מילת נשים בסודן
– מהפך תרבותי: בר כוכבא אאוט; רשב"י אין – ובגדול
משבת כי תשא נכנסנו למשטר קורונה ופעלנו בהתאם להנחיות משרד הבריאות. באולם הגדול התקיימו תפילות במגבלת 100 איש ומניינים נוספים נפתחו בבתי המדרש. כבר במוצאי השבת הזו, לאור ההנחיות החדשות, החלטנו בכאב לסגור את שערי בית הכנסת וזאת לטובת בריאות הציבור מאחר שלא ניתן היה לפקח על קיום כל ההנחיות שפורסמו. שמרנו על קשר רציף עם המתפללים, הם קיבלו הודעות ומסרונים והופנו לאלטרנטיבות מקומיות אחרות: מניינים קטנים בחצרות ובמרפסות. בעקבות המצב גם בוטלו אירועים קהילתיים שונים כמו שבת קהילה שנתית לפני חג הפסח בהשתתפות חזנים ואנשי רוח וסעודות משותפות למאות החברים.
התחושה בקרב הציבור הייתה ועודנה קשה. קשה לעבור ליד בית הכנסת ולא להסתכל עליו בערגה ואהבה. ניסינו להאיר במקצת את החושך והדלקנו את אורות בית הכנסת בערבי שישי. נערכנו לחלוקת ספרי תורה בין מספר מניינים אשר הקיפו חלק משמעותי בקריה וכך אפשרנו את המשך התפילה בציבור על פי ההנחיות. הציבור קיבל ומקבל באופן שוטף מידעים שונים הקשורים לתפילות, כולל הנחיות תפילה ביחיד ודיני פסח מאת רב בית הכנסת, שהעביר את דרשת שבת הגדול בעמוד הפייסבוק שלנו ובזום.
בית הכנסת סגור כחודשיים. בזמן הזה עלו בקרב החברים תובנות ומחשבות אישיות רבות לגבי המצב ומה יש ללמוד ממנו. אנשים מפנימים יותר ויותר כי זו זכות גדולה וכלל לא מובנת מאליה להיות שייכים לבית הכנסת ולהיות חלק מקהילה שכה חסרה לכולנו ביום יום.
יוסי הניג הוא גבאי בית הכנסת, משווק פנסיוני מוסדי, כלל חברה לביטוח. רו"ח בני שריד הוא גזבר העמותה, יועץ פרישה ומומחה מיסוי, שותף בפרישה פלוס
