משה רבנו מקהיל את עם ישראל ומצווה אותם בשם הקב"ה: "אלה הדברים אשר צוה השם לעשות אותם". שישה ימים לעשות מלאכה וביום השבת לשבות ממלאכה. מיד עולות בפנינו שתי שאלות בפשט התורה: האם יש ציווי מהתורה לעשות מלאכה בימות החול? ואם נאמר שהציווי אינו על עשיית מלאכה אלא על שביתה ממלאכה, נשאלת השאלה השנייה: הרי משה רבנו הקדים בדבריו ואמר אלה הדברים שהקב"ה ציווה "לעשות אותם". והרי, בשבת יש ציווי על מניעת עשייה.
מבאר הרב יעקב פרץ שליט"א: התשובה לכך שהציווי על עשיית מלאכה שמדובר פה היא מלאכת המשכן. משה רבנו מצווה את ישראל שישה ימים לעשות את המלאכות הנצרכות לצורך הכנת המשכן. וביום השבת לא לעסוק במלאכת המשכן. מכאן יש ראיה ברורה לְמה שחז"ל הורונו, שהמלאכות האסורות בשבת הן המלאכות שנעשו לצורך הכנת המשכן. ואם כך נוסף לְמה שנמסר למשה רבנו שהמלאכות האסורות בשבת הן מלאכות הכנת המשכן, רואים אנו שזה ממש פשט התורה שנמסר בפרשת ויקהל.
מכאן לומד הרב יעקב פרץ שליט"א כלל גדול בחיים. ומקדים הרב ואומר: לכל כלל יש חוץ מהכלל, חוץ מהכלל הזה. והכלל הוא: הכל במידה. בכל תחום בחיים בגשמיות וברוחניות צריך לשים לב לא לעבור על המידה. שהרי מלאכת המשכן חשובה היא לאין ערוך, ובכל זאת מצווה הקב"ה – לא בשבת!
אפילו בלימוד התורה, שהוא דבר שהעולם נשען עליו, אם אדם יתאמץ יותר מכוחותיו עלול הוא ליפול למשכב חס ושלום. וכך קרה לגדולי עולם שמרוב חשקם בתלמוד עברו את המידה. יהי רצון שהשם יתברך יחונן אותנו חכמה ובינה ודעת לכלכל כל מעשינו באופן הרצוי והנכון.
ובעניין פרשת פקודי: הקב"ה מסיים את ספר שמות בפסוקים: "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מילא את המשכן… כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם".
כותב על זה הרב משה כלפון בספרו "דברי משה": "אשרי עין ראתה כל אלה. ענן הקב"ה על משכן קודשו ובלילה אש השם יוקדת ומאירה בו לעיני כל ישראל. לידע להודיע ולהיוודע חיבתו ברוך הוא לישראל, העם בחר לנחלה לו, זרע קודש צאצאי האבות, להיות כמלאכי רום וככוכבי הרקיע מכירים ויודעים רצון הא-ל ברוך הוא. ועוד חזון למועד בבא לציון גואל כאשר הבטיחנו השם על ידי נביאיו וחוזיו כי עוד ירק השם שפע נבואתו על ישראל וירבו אז נביאים ונביאות לאין מספר. כי חלק השם עמו ויעקב חבל נחלתו, לא עזבנו ולא יעזבנו לעולם.
וכל מי שרגיל בדברי ימי עמנו ולומד בם ברוח אמונה טהורה יראה כי תמיד אנחנו בית ישראל ידינו על העליונה מסוככים באברתו ברוך הוא ותחת כנפיו נחסה". יהי רצון שנזכה בקרוב קרוב ממש לגאולה שלמה.
הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב
