בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים אמש (ב') דיון בנוגע לאונר"א, במסגרת הבקשה ל"חוות דעת מייעצת" בנושא. הבקשה לחוות דעת, התקבלה בעקבות החקיקה הישראלית כנגד אונר"א. זאת לאחר שהוכח כי סוכנות האו"ם אונר"א, הייתה שותפה לפעילות הטרור כנגד ישראל.
העצרת הכללית של האו"ם ביקשה מבית הדין הבינלאומי לחוות דעה מייעצת באשר לחובות המשפטיות של ישראל לפי אמנת האו"ם והמשפט הבינלאומי. כזכור, מאז חידוש הלחימה לפני כששה שבועות, ישראל מונעת את משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה, ולפני ארבעה חודשים אף אסרה בחוק על פעילות אונר"א בתחומי ישראל וגם אסרה על אנשיה לקיים קשרים עם גורמים ישראליים, מדווח הוושינגטון פוסט.
"בהיותה כוח כובש, מדינת ישראל מחויבת לספק שירותים או לאפשר את אספקתם — כולל באמצעות אונר"א — לאוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש", אמר ביום שני הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, בהצהרה שנמסרה במהלך הדיונים בבית המשפט.
הטענות הן כי המשבר ההומניטרי בעזה הגיע שוב לרמות קטסטרופליות, כאשר תוכנית המזון העולמית של האו"ם דיווחה בשבוע שעבר כי אזל לה המזון לחלוקה.
ישראל סירבה להופיע בפני בית הדין בהאג. שר החוץ גדעון סער טען כי לבית הדין יש הטיה פוליטית נגד מדינת ישראל. במסיבת עיתונאים בירושלים אתמול הוא כינה את הדיונים "קרקס" ואמר: "זו לא ישראל שצריכה לעמוד למשפט. אין אף מדינה אחרת שכפופה לסטנדרטים כפולים כאלה", הוסיף.
במקום זאת, סער ובכירים אחרים במשרד החוץ טענו כי יש לבחון דווקא את אונר"א, תוך שהם חוזרים על טענותיהם כי הסוכנות נשלטת על ידי חמאס וגורמים קיצוניים נוספים בעזה.
באוגוסט, לזאריני מסר כי פיטר תשעה עובדים לאחר שהוצגו ראיות שהעידו על מעורבותם במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אך לא הודה כי סיוע לטרור היא תופעה כללית ומוכרת בארגון.
אונר"א הוקמה בשנת 1949 כדי לסייע לערבים שגרו בישראל שברחו מבתיהם במהלך מלחמת העצמאות, והיא ממשיכה לשרת יותר מ-5 מיליון אנשים בעזה, בגדה המערבית, בלבנון, בירדן ובסוריה. על אף שאמנת הפליטים של האו"ם קובעת כי פליט מוגדר רק דור ראשון למעבר, דור שני ושלישי בעזה מוגדרים גם הם כפליטים ואונר"א מספקת להם שירותים באופן מיוחד, מה שאין לו אח ורע בעולם.
הוושינגטון פוסט מפרסם כי הסוכנות ממלאת תפקיד בעזה כספקית סיוע ושירותים לרוב האוכלוסייה המוגדרת כפליטים. כתוצאה מכך, אונר"א מחזיקה ברשת לוגיסטית שאין לה תחליף ברצועה, אשר שימשה גם סוכנויות סיוע נוספות במהלך המלחמה מול חמאס.
לפי לזאריני, ישראל כעת חוסמת את כלל הסיוע — כולל מזון ודלק — וסירבה להעניק ויזות נדרשות לעובדי האו"ם הבינלאומיים לפעול בשטחי ישראל, כולל יהודה ושומרון.
ביום שני, כפי שדיווח הוושינגטון פוסט, אמר בבית הדין שגריר פלסטין בהולנד, עמר חיג'אזי, כי ישראל מפרה את המשפט הבינלאומי בעזה ובגדה על ידי הפיכת הסיוע לנשק. "ישראל מרעיבה, הורגת ומעבירה בכפייה פלסטינים, ובו בזמן תוקפת וחוסמת ארגוני סיוע הומניטריים שמנסים להציל את חייהם", טען.
אלינור המרשולד, תת-מזכ"לית האו"ם, אמרה בהצהרה בפתיחת הדיון כי יש "צורך דחוף" בהפסקת אש בעזה כדי שהסיוע יוכל להגיע לאזרחים. "על ישראל מוטלת החובה לסייע לפעולות מסוג זה של האו"ם", אמרה.
לפי משרד הבריאות בעזה, יותר מ-52,000 בני אדם נהרגו מאז תחילת המלחמה. במספר זה אין אבחנה בין לוחמים לאזרחים.
הוושינגטון פוסט מדווח כי באמירה נדירה, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ אמר ביום שישי כי לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר פתיחת נקודות גישה להעברת סיוע לעזה. "עזה עלתה בשיחה, ואמרתי, 'אנחנו צריכים להיות טובים לעזה… האנשים שם סובלים'".
כזכור, הלחימה ברצועת עזה התחדשה לאחר הפסקת האש האחרונה לפני כששה שבועות. זמן קצר לאחר חידוש הלחימה ישראל עצרה את הסחורה לעזה, זאת ברקע סיפורי חטופים על הרעבה בשבי, למרות המשאיות הרבות שנכנסו לתועלת חמאס.
