בצעד לא מאפיין, האיחוד האירופי פרסם ביום רביעי רשימה של שבע מדינות שהוא מחשיב כ"בטוחות", במטרה להאיץ את החזרת המהגרים ולהקשות על אזרחי מדינות אלו לבקש מקלט בתחומי האיחוד.
הרשימה כוללת את קוסובו, בנגלדש, קולומביה, מצרים, הודו, מרוקו ותוניסיה. היא תידרש לאישור של פרלמנט האיחוד ושל המדינות החברות לפני שתיכנס לתוקף.
המהלך, שזכה לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, נועד לאפשר לממשלות באיחוד האירופי לטפל בבקשות מקלט מאזרחי המדינות האלו בצורה מהירה יותר – על ידי יצירת הנחה מוקדמת כי בקשות אלו חסרות בסיס.
"מספר מדינות חברות מתמודדות עם עומס משמעותי של בקשות מקלט, ולכן כל דבר שנוכל לעשות כדי לזרז את ההחלטות הוא חיוני", אמר מגנוס ברונר, נציב ההגירה של האיחוד האירופי.
בריסל עומדת תחת לחץ לפעול נגד כניסות בלתי חוקיות ולייעל את תהליך ההחזרה, בעקבות שינוי בגישת הציבור כלפי הגירה – שינוי שחיזק את המפלגות הימניות במספר מדינות.
הנציבות ציינה כי מדינות מועמדות להצטרפות לאיחוד עשויות אף הן להיחשב כ"בטוחות", אך יש חריגים – כמו במקרים של מלחמה או סכסוך מזוין, דבר שיכול להוציא את אוקראינה, למשל, מהרשימה.
האיחוד כבר ניסה לקדם רשימה דומה ב-2015, אך התוכנית בוטלה בעקבות מחלוקות סוערות סביב השאלה האם לכלול את טורקיה כמועמדת להצטרפות.
הרשימה שפורסמה ביום רביעי נבנתה תוך התמקדות במדינות מהן מגיעים מספרים משמעותיים של מבקשי מקלט, וניתן יהיה לעדכן או להרחיב אותה בעתיד.
מספר מדינות באיחוד כבר מחזיקות ברשימות משלהן של מדינות שהן מחשיבות ל"בטוחות" – ברשימה של צרפת, לדוגמה, מופיעות מונגוליה, סרביה וקאבו ורדה.
מאמץ זה של האיחוד נועד לאחד את הכללים ולוודא שלכל המדינות החברות יש בסיס אחיד.
פרט משמעותי שאולי מסמן את המגמה של האיחוד האירופי בנושא ההגירה – מדינות חברות יוכלו להוסיף מדינות לרשימת האיחוד, אך לא להסיר מהן.
האיחוד הדגיש כי כל בקשת מקלט תמשיך להיבחן באופן פרטני, כדי להבטיח שמנגנוני ההגנה הקיימים נשמרים, ושמבקשי מקלט לא יידחו באופן אוטומטי.
"ריקון זכויות הפליטים"
התוכנית דורשת את אישור הפרלמנט האירופי ומדינות האיחוד לפני שתיכנס לתוקף, אך כבר עוררה ביקורת חריפה מצד ארגוני חברה אזרחית, במיוחד בשל הכללת מדינות עם רקורד בעייתי בתחום זכויות האדם, כמו תוניסיה ומצרים, כ"בטוחות".
"כל מי שמבקש הגנה באיחוד האירופי צריך שתביעתו תיבחן באופן מלא ועל בסיס אישי – ללא קשר לארץ המוצא שלו", אמרה מרון אמחה קניקמן מהוועד הבינלאומי להצלה (IRC).
לדבריה, ההצעה היא "חלק ממגמה רחבה יותר של הרתעה וריקון זכויות הפליטים מתוכן".
נציבות האיחוד ציינה כי בתוניסיה נעצרו דמויות פוליטיות, עורכי דין, שופטים ועיתונאים, ובמצרים פעילי זכויות ואופוזיציה עלולים להיעצר ולסבול מעינויים – אך האוכלוסייה הכללית אינה נמצאת ב"סכנת רדיפה או נזק חמור ממשי" ועל כן המדינות מוגדרות כבטוחות ולא מצדיקות אוטומטית מקלט.
"המהלך הזה הוא הפרה בוטה של זכות יסוד – הזכות למקלט כזכות אישית", אמר הפורום הכלכלי והחברתי של תוניסיה ל-AFP.
לפי נתוני Frontex, סוכנות הגבולות של האיחוד, בשנת 2024 נרשמה ירידה של 38% במספר החציות הלא חוקיות, ל-239,000, לעומת שיא כמעט עשור בשנת 2023.
עם זאת, בלחץ מדינות כמו איטליה, דנמרק והולנד, קראו מנהיגי האיחוד כבר באוקטובר האחרון לחקיקה חדשה שתזרז את החזרות, ולבחינת דרכים "חדשניות" להתמודד עם הגירה לא חוקית.
נכון לעכשיו, פחות מ-20% מהאנשים שהונחו לעזוב את תחומי האיחוד – אכן מוחזרים לארצותיהם, לפי נתוני האיחוד.
בחודש שעבר חשפה הנציבות רפורמה מתוכננת של מערכת ההחזרה של האיחוד, שפותחת את הדלת להקמת מרכזי החזרה מחוץ לשטחי האיחוד.
שר הפנים האיטלקי, מתיאו פיאנטדוזי, בירך ביום רביעי על המהלך וכינה אותו "הישג לממשלת איטליה".
