הקנצלר הנכנס של גרמניה, פרידריך מרץ מהמפלגה השמרנית, התחייב אתמול (ד') "להניע את המדינה שוב קדימה" על ידי חיזוק הכלכלה והביטחון, כשחשף את ההסכם הקואליציוני שיאפשר את הקמת הממשלה בתחילת החודש הבא. מרץ צפוי להיכנס לתפקיד מנהיג הכלכלה הגדולה באירופה בדיוק בזמן שבו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעורר סערה בכלכלה העולמית ומעלה חששות עמוקים לעתיד הקשרים הביטחוניים הטרנס-אטלנטיים.
כשנשאל במסיבת העיתונאים אם יש לו מסר עבור טראמפ, אמר מרץ באנגלית כי גרמניה תעמוד בהתחייבויותיה הביטחוניות ותשקם את כושר התחרות הכלכלי שלה. "גרמניה חוזרת למסלול", הוסיף.
לאחר הניצחון של גוש המפלגות השמרניות CDU/CSU בבחירות בפברואר, הצליח מרץ להשיג במהירות הסכם להקמת ממשלה חדשה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) של הקנצלר היוצא אולף שולץ. "ההסכם הקואליציוני הוא אות להתחלה חדשה עבור ארצנו", אמר מרץ, שמפלגתו זכתה ב־28.5 אחוז מקולות הבוחרים.
"אירופה יכולה לסמוך על גרמניה"
בהסכם הקואליציוני בן 144 העמודים, שתי המפלגות המרכזיות התחייבו "להגדיל באופן ניכר" את תקציב הביטחון לנוכח החששות הגוברים להמשך מחויבותה של ארה"ב תחת ממשל טראמפ לערוב לביטחונה של אירופה.
המפלגות גם ציינו כי גרמניה תמשיך לתמוך באוקראינה, בזמן שארה"ב שואפת לקדם הסכם לסיום המלחמה, שהחלה עם הפלישה הרוסית לפני יותר משלוש שנים. "נספק תמיכה מקיפה לאוקראינה, כדי שתוכל להגן על עצמה ביעילות מול התוקפן הרוסי ולבסס את עמדתה במשא ומתן", נכתב בהסכם.
כשהציג את ההסכם, התחייב מרץ כי גרמניה "תבצע רפורמות ותספק תקציבים כדי לשמור על יציבות גרמניה, להפוך אותה לבטוחה יותר ולחזק אותה שוב מבחינה כלכלית". הוא הוסיף כי "אירופה יכולה לסמוך על גרמניה". מרץ התחייב כי ממשלתו "תפסיק במידה רבה את ההגירה הבלתי חוקית" והבטיח להחזיר את המהגרים הלא חוקיים לארצם, אמירה שמגיעה לאחר מערכת בחירות שעמדה בסימן הוויכוחים הקשים על ההגירה והעלייה בתמיכה במפלגת הימין אלטרנטיבה לגרמניה ((AfD.
השלמתן המהירה של השיחות הקואליציוניות – שיחות שבמערכות בחירות קודמות נמשכו חודשים – נבעה מ"לחצים חיצוניים יוצאי דופן", לדברי המומחה למדעי המדינה וולפגנג שרדר מאוניברסיטת קאסל. "הלחץ מגיע מטראמפ, מה-AfD, ומשורות מפלגתו של מרץ עצמו", אמר לערוץ NTV.
"ואקום שלטוני"
מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" הגיעה למקום השני בבחירות בפברואר – עם שיא של 20 אחוזים מהקולות. מאז, התמיכה בה המשיכה לעלות, וסקר של חברת איפסוס שפורסם אתמול דירג אותה כמפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה עם 25 אחוזי תמיכה – לפני ה-CDU/CSU של מרץ, שהסתפקה ב-24 אחוזים.
ראנטה קכר, ראש מכון אלנסבאך, אמרה כי עליית ה-AfD מקבלת דחיפה מהשיתוק פוליטי של גרמניה בתקופה של משברים עולמיים ופנימיים חמורים. "הבעיות הולכות ומחמירות, אבל אין לנו ממשלה מתפקדת", אמרה לעיתון רהיניסכה פוסט. "הכלכלה מתמודדת עם קשיים הולכים וגוברים ומתקבלות החלטות בארה"ב – שאירופה, עם גרמניה בתפקיד מוביל, אמורה להיות מסוגלת להגיב אליהן במהירות", אמרה. "במצב הזה, נוצר ואקום שלטוני. זה מלבה את תחושת האי-נחת בציבור".
גרמניה ערכה את הבחירות הכלליות ב-23 בפברואר, לאחר קריסת ממשלת שלוש המפלגות של שולץ ב־6 בנובמבר – היום שבו טראמפ נבחר מחדש לנשיאות.
"לא במקרה"
לאחר הבחירות הכריז מרץ על תוכניות שאפתניות להגדלת תקציבי הביטחון והתשתיות, ודחף בפרלמנט הקודם את ההחלטה לרכך את כללי החוב הנוקשים של גרמניה. המהלך האחרון חשף אותו לביקורת פנים מפלגתית ולהאשמות מה-AfD כי הוא הפר את התחייבויות הקמפיין ונכנע לדרישות העיקריות של מפלגת השמאל מרכז, ה-SPD.
אליס ויידל, ממנהיגות ה-AfD, אמרה אתמול כי "זה לא מקרי" שמפלגתה הפכה ל"כוח הפוליטי החזק ביותר במדינה" בדיוק ביום שבו הוצג ההסכם הקואליציוני. ויידל טענה כי השמרנים "רימו ושיקרו לציבור עם הבטחות בחירות שקריות". "ה-CDU/CSU וה-SPD כבר איבדו את הרוב בבונדסטאג החדש עוד לפני שהושבעו", הוסיפה.
על פי ההסכם, השמרנים יקבלו את משרדי החוץ והכלכלה, בעוד ה־SPD ייקח את משרדי האוצר והביטחון – כאשר שר הביטחון בוריס פיסטוריוס צפוי להישאר בתפקידו. בעוד ה-SPD תצטרך לקבל את אישור חברי המפלגה להסכם, ה-CDU תוכל להסתפק באישור בכירי המפלגה בלבד.
