למרגלות הרי פקיסטן הגבוהים בצורה בלתי אפשרית, שמתכסים בכפור לאורך כל השנה, חקלאים שמתמודדים עם מחסור במים מצאו פתרון יצירתי להשקיית הגידולים בתנאים הקשים, ויצרו מגדלי קרח משלהם.
החורפים החמים יותר, כתוצאה מהשינוי האקלימי, הפחיתו את כמות השלג ואת הפשרת השלגים העונתית שמזינה את העמקים של גילגית-בלטיסטן, אזור מרוחק שבו נמצא K2 – ההר השני בגובהו בעולם.
החקלאים בעמק סקארדו, בגובה של עד 2,600 מטרים, בצל רכס הרי הקרקורם, חיפשו באינטרנט עזרה כיצד להשקות את מטעי התפוחים והמשמשים שלהם. "מצאנו קרחונים מלאכותיים ביוטיוב", סיפר גולם חיידר האשמי לסוכנות AFP.
הם צפו בסרטונים של סונאם ואנגצ’וק, פעיל סביבה ומהנדס מהאזור ההודי לאדאק, פחות מ-200 קילומטרים משם, שפיתח את הטכניקה הזו לפני כעשר שנים. בטכניקה זו, מים מוזרמים מהנחלים אל תוך הכפר ומותזים לאוויר במהלך החורף הקפוא.
"המים חייבים להיות מותזים כך שיקפאו באוויר כשהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס, וכך נוצרים מגדלי קרח," אמר זקיר חוסיין זקיר, פרופסור מאוניברסיטת בלטיסטן. הקרח נוצר בצורת חרוטים, ומשמשים כמערכת אגירה – נמסים בהדרגה לאורך האביב כשהטמפרטורות עולות.
"סטופות קרח"
בגילגית-בלטיסטן יש 13,000 קרחונים – יותר מכל מדינה אחרת בעולם מחוץ לאזורים הקוטביים. היופי שלהם הפך את האזור לאחד מיעדי התיירות המרכזיים במדינה – פסגות ענקיות משקיפות על דרך המשי העתיקה, שעדיין נראית היטב מכביש שמוביל תיירים בין מטעי דובדבנים, קרחונים ואגמים בצבע כחול קרח.
שר מוחמד, מומחה לרכס הרי הינדו-כוש-הימלאיה שמשתרע מאפגניסטן ועד מיאנמר, אמר עם זאת שרוב אספקת המים של האזור מגיעה מהפשרת שלגים באביב, ורק חלק קטן מהפשרת קרחונים בקיץ.
"מאוקטובר המאוחר ועד תחילת אפריל קיבלנו שלגים כבדים. אבל בשנים האחרונות, המצב די יבש," אמר מוחמד, חוקר במרכז הבינלאומי לפיתוח הרים משולב (ICIMOD).
ה"סטופות קרח" הראשונות בגילגית-בלטיסטן נוצרו ב-2018. כמו סטופות, המכילות קברים של בודהה ומקדשים שונים, סטופות הקרח הן למעשה קרחון גדול שנמס לאטו וכך מספק נוזלים גם בימים החמים.
כיום, יותר מ-20 כפרים מייצרים אותן בכל חורף, ו"יותר מ-16,000 תושבים מקבלים גישה למים בלי לבנות מאגרים או מיכלים", אמר ראש המחוז ראשיד-אוד-דין מתוכנית GLOF-2 – תכנית משותפת של האו"ם ופקיסטן להתמודדות עם שינויי האקלים.
החקלאי מוחמד רזה אמר ל-AFP כי שמונה סטופות נבנו בכפרו חוסיינאבאד בחורף האחרון, והכילו כ-20 מיליון ליטר מים בצורת קרח. "אנחנו כבר לא סובלים ממחסור במים בתקופת הזריעה", אמר, מאז שהמאגרים הפתוחים הופיעו במורדות העמק.
"לפני כן, היינו צריכים לחכות להפשרת הקרחונים ביוני כדי לקבל מים, אבל הסטופות הצילו את השדות שלנו", אמר עלי קזים, גם הוא חקלאי בעמק.
הזדמנות למים, סיכון להצפות
לפני הסטופות, "זרענו את הגידולים שלנו במאי," אמר באשיר אחמד בן ה-26, שמגדל תפוחי אדמה, חיטה ושעורה בכפר פארי הסמוך, שגם אימץ את השיטה החקלאית החדשה. "פעם הייתה לנו רק עונת גידול אחת, בעוד שכיום אנחנו יכולים לזרוע פעמיים או שלוש פעמים" בשנה.
הטמפרטורות בפקיסטן עלו פי שניים מהר יותר בין השנים 1981 ל-2005 לעומת הממוצע העולמי, מה שהציב את המדינה בקו החזית של השפעות שינוי האקלים, כולל מחסור במים.
240 מיליון תושביה חיים בשטח ש-80 אחוז ממנו מוגדר כצחיח או כחצי-צחיח, ומשום כך תלוי בנהרות ובנחלים שמקורם במדינות שכנות עבור יותר משלושת רבעי מצריכת המים שלו.
קרחונים נמסים במהירות בפקיסטן וברחבי העולם, עם כמה יוצאים מן הכלל כמו רכס הקרקורם, מה שמגביר את הסיכון להצפות ומפחית את זמינות המים בטווח הארוך.
"בפני שינויי האקלים אין עשירים או עניים, אין עירוניים או כפריים; כל העולם הפך לפגיע," אמר יסיר פרווי בן ה-24. "בכפר שלנו, עם הסטופות קרח, החלטנו לקחת סיכון".
