ביום שישי בשבוע שעבר הודיע מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', כי הוא יפטר את היועצים המשפטיים הבכירים של זרועות הצבא האמריקני: הצבא, חיל הים וחיל האוויר. בכתבה נרחבת שפורסמה בניו-יורק טיימס, טוען העיתונאי גרג יפה כי המהלך האחרון של הגסת' הוא "רק יריית הפתיחה במסע שלו להפוך את הצבא לכוח התקפי יותר בשדה הקרב, שעלול להיות מוגבל פחות על ידי חוקי המלחמה".
לפי הכתבה, הגסת', הן בפנטגון והן במהלך פגישותיו עם חיילים בשבוע שעבר באירופה, דיבר שוב ושוב על הצורך להחזיר "אתוס לוחם" לצבא שלדבריו התרכך, הפך אובססיבי לצדק חברתי ונעשה יותר בירוקרטי במהלך שני העשורים האחרונים. החלטתו להחליף את היועצים המשפטיים הבכירים של הצבא – שהם בדרך כלל קצינים בדרגת שלושה כוכבים – מספקת הצצה לאופן שבו הוא מגדיר את האתוס שהוא נשבע להנחיל.
הפיטורים הללו הם חלק ממהלך רחב יותר שמובילים מר הגסת' והנשיא טראמפ, שבשעות הלילה המאוחרות של יום שישי פיטר גם את הגנרל צ'ארלס קיו. בראון, הקצין הבכיר ביותר בארצות הברית, כמו גם את האישה הראשונה שהובילה את חיל הים ואת סגן ראש מטה חיל האוויר.
בהשוואה אליהם, שלושת היועצים המשפטיים הצבאיים המודחים, המכונים גם "JAGs", הם דמויות הרבה פחות בולטות. בתוך הפנטגון ובשדות הקרב ברחבי העולם, היועצים המשפטיים הצבאיים אינם מקבלי ההחלטות. תפקידם הוא לספק ייעוץ משפטי עצמאי לקצינים צבאיים בכירים כדי למנוע מהם להפר את חוקי ארה"ב או את חוקי המלחמה.
על פי כתבתו של יפה ביו-יורק טיימס, הפיטורים לא נראים קשורים למחלוקת ספציפית אחת, אלא משקפים את תפיסתו של הגסת' לגבי הסיבה לכך שהצבא האמריקני התקשה להשיג ניצחונות משמעותיים בעיראק ובאפגניסטן, שם שירת בתפקיד קרבי, וכן את הדרך שבה הוא רוצה שהצבא יתפקד תחת הנהגתו.
בספרו "המלחמה נגד הלוחמים", שפורסם בשנה שעברה, הגסת' מותח ביקורת חריפה על היועצים המשפטיים הצבאיים על כך שהטילו על הכוחות הלוחמים כללי עימות מגבילים מדי, שלדבריו אפשרו שוב ושוב לאויב להשיג ניצחונות בשדה הקרב.
בספרו מתייחס הגסת' בזלזול ליועצים המשפטיים הצבאיים כ-"jagoffs". הכינוי הזה הוביל את הסנאטור ג'ק ריד, דמוקרט מרוד איילנד ובוגר ווסט פוינט, לשאול את הגסת' במהלך שימוע האישור שלו בסנאט האם הוא יכול להנהיג את הצבא ביעילות לאחר שהשמיץ אותו.
תיאורו של הגסת' את התקופה הזו בספרו ובעדותו בסנאט עומד בסתירה לאופן שבו נקבעו כללי העימות בשדה הקרב במהלך המלחמות. קצינים בכירים בעיראק ובאפגניסטן, כמו הגנרל דיוויד ה. פטראוס, הגיעו למסקנה שנהרגים אזרחים באופן שמסית את האוכלוסייה המקומית נגד הכוחות האמריקניים ומחזק את שורות האויב. לכן, קצינים אלה הדגישו את הצורך להגן על חיי אזרחים, גם אם משמעות הדבר הייתה שהכוחות האמריקניים ייאלצו להתמודד עם סיכון גדול יותר.
בספרו הוא מביע שוב ושוב תסכול מהחוקים הבינלאומיים שנקבעו לאחר מלחמת העולם השנייה להסדרת עימותים מזוינים. "מה אתה עושה אם האויב שלך אינו מכבד את אמנות ז'נבה?" הוא כותב. "מעולם לא קיבלנו תשובה. רק עוד מלחמה. עוד נפגעים. וללא ניצחון".
בעדותו של הגסת' בסנאט במהלך הליך אישור מינויו, המחוקקים ניסו להבהיר למה הוא מתכוון כאשר דיבר על "אתוס הלוחם", והאם לדעתו כוחות ארה"ב צריכים לפעול לפי אמנות ז'נבה וחוק השיפוט הצבאי גם כאשר אויבי ארה"ב מתעלמים מהם. "מדיניות הביטחון הלאומי "אמריקה תחילה" לא הולכת למסור את סמכויותיה לגופים בינלאומיים שמקבלים החלטות לגבי איך הגברים והנשים שלנו מקבלים החלטות בשדה הקרב", השיב הגסת'.
במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא, הגסת' פנה לטראמפ בבקשה שיחון חיילים אמריקנים שהואשמו או הורשעו בפשעי מלחמה או ברצח בעקבות מעשיהם בעיראק ובאפגניסטן. באוקטובר 2019, טראמפ התקשר להודיע לו כי הוא מעניק חנינה לשני חיילים וללוחם מארינס שהגסת' קידם את עניינם במשך חודשים בתוכניתו בערוץ פוקס ניוז. הנשיא סיים את שיחתם במחמאה שהגסת' כתב כי "לעולם לא ישכח ואולי אפילו יחרוט על מצבתו". הנשיא כינה אותו לוחם, תוך שימוש בגידוף להדגשה.
אחד החיילים שחנן טראמפ היה לוטננט ראשון קלינט לורנס, שנחשף על ידי חייליו שלו לאחר שהורה להם לירות באפגנים לא חמושים ממרחק של יותר ממאה יארד מהמחלקה שלו, והרג אותם. לאחר מכן שידר דיווח כוזב ברדיו לפיו הגופות נלקחו ואי אפשר לבדוק אם היו עליהן כלי נשק.
צבא ארה"ב הרשיע את לורנס ברצח מדרגה שנייה ובאישומים נוספים וגזר עליו 19 שנות מאסר. עבור הגסת', החנינה שקיבל לורנס הייתה הצדק. חיילי ארה"ב שנמצאים בקרב צריכים להיות "האכזריים ביותר, הנחושים ביותר, הקטלניים ביותר באופן מוחץ" בשדה הקרב, כתב הגסת' בשנה שעברה. "חיילינו יעשו טעויות", הוסיף, "וכאשר זה יקרה, הם צריכים לקבל את מלוא היתרון של הספק".
