הישג השיא בו זכתה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית בבחירות שנערכו שלשום (א') בגרמניה מהווה דחיפה נוספת למפלגות הימין הקשה באירופה. להלן סקירה של עליית הימין הלאומי באירופה:
בשלטון: איטליה והונגריה
בשנת 2022, המפלגה הלאומית "האחים של איטליה" של ג'ורג'יה מלוני השיגה ניצחון היסטורי בבחירות הפרלמנטריות. מאז היא הנהיגה את הממשלה עם קואליציה בה שותפה מפלגה ימנית לאומית נוספת, "הליגה נגד הגירה" של מתאו סלויני, ועם "פורצה איטליה" השמרנית, שהוקמה על ידי ראש ממשלה לשעבר, סילביו ברוסקוני. מלוני הייתה המנהיגה האירופית היחידה שנכחה בטקס ההשבעה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בינואר.
בהונגריה, המנהיג הימני-לאומי ויקטור אורבן משמש כראש ממשלה מאז 2010 ונבחר מחדש לתפקידו באפריל 2022, בפעם הרביעית ברצף. זאת בעקבות הניצחון המוחץ של מפלגתו, פידס, בבחירות. אורבן מתכונן כעת לבחירות הפרלמנטריות ב-2026, כאשר הוא מאותגר על ידי פיטר מגיאר, עורך דין ודיפלומט לשעבר שהפך ליריב של אורבן, ממפלגת TISZA השמרנית.
בקואליציה: הולנד, סלובקיה ופינלנד
בהולנד, חרט וילדרס, שמפלגת "חירות" (PVV) הלאומית-ימנית שלו זכתה בכמות הקולות הגדולה ביותר בבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 2023, הצליח להגיע כמעט שישה חודשים לאחר מכן, במאי 2024, להסכם קואליציוני עם שלוש מפלגות ימניות. הוא נאלץ לוותר על שאיפותיו להפוך לראש הממשלה, כיוון שמפלגות מסוימות איימו להתפצל בעקבות עמדותיו האנטי-אסלאמיות והאירוסקפטיות. במקום זאת, דיק סכוף, הפך לראש הממשלה.
בסלובקיה, המפלגה הלאומית SNS היא חלק מהקואליציה שכוללת שלוש מפלגות בראשות ראש הממשלה שנוטה לכיוון הלאומי, רוברט פיצו, ממפלגת המרכז Smer-SD. פיצו, שחזר לשלטון ב-2023, הוא אחד מעלי הברית הבודדים של הקרמלין באירופה. הוא היה מטרה לניסיון התנקשות בשנה שעברה.
בפינלנד, מפלגת "הפינים" הימנית-לאומית, שהגיעה לשנייה בבחירות לפרלמנט של 2023, היא חברה בקואליציה השלטת שהוקמה על ידי פטרי אורפו השמרן, שמפלגתו, "הקואליציה הלאומית המרכז-ימנית", זכתה בבחירות.
משפיעים: שוודיה
המפלגה הלאומית-ימנית "השוודים הדמוקרטים" (SD), שהגיעה שנייה בבחירות לפרלמנט של 2022, אינה מיוצגת בממשלה אך קשורה בקשר הדוק להחלטותיה. ממשלת המרכז-ימין של ראש הממשלה אולף קריסטרסון נתמכת בפרלמנט על ידי "השוודים הדמוקרטים", ותוכנית הקואליציה כוללת הפחתה חדה בהגירה.
הצלחה בבחירות: אוסטריה וצרפת
במקומות אחרים באירופה, מפלגות ימניות לאומיות עמדו על סף השלטון מבלי להגיע לפריצת דרך סופית. באוסטריה, בספטמבר 2024, מפלגת "חירות" הימנית הלאומית (FPOe) ניצח לראשונה בבחירות. המפלגה, אשר נוסדה על ידי נאצים לשעבר וכיום עומד בראשה הרברט קיקל, נאבקה מאז למצוא שותפים לשלטון. בינואר, קיקל הזמין את מפלגת העם השמרנית (OeVP) להתחיל במשא ומתן, אך השיחות קרסו ב-12 בפברואר. עם זאת, שתי המפלגות הצליחו ליצור קואליציות לשלטון בחמש מתוך תשע מחוזות אוסטריה.
בצרפת, ברית שמאל-קיצוני שנוצרה לקראת הבחירות לפרלמנט של 2024 הצליחה לחסום את העלייה לשלטון של מפלגת "החזית הלאומית" (RN) הלאומית-ימנית. עם זאת, "החזית הלאומית", שמנהיגתה מרין לה פן הגיעה לסיבוב השני בשתי מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות, היא כעת המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הצרפתי, אך ללא רוב.
פריצות דרך: גרמניה, בלגיה, פורטוגל, בריטניה
בגרמניה, "AfD", אשר זכתה לתמיכה מגורמים בכירים בממשל טראמפ, הכפילה את כוחה בבחירות לפרלמנט שנערכו ביום ראשון השבוע, והגיעה ל-20.8 אחוז, מאחורי "הדמוקרטים הנוצריים", שסירבו ליצור עימם קואליציה.
בבלגיה, במהלך מסע הבחירות לפרלמנט ביוני 2024, ניבאו הסקרים בפלנדריה, האזור המאוכלס ביותר, כי מפלגת "פלאמס בלאנג" (VB) הימנית-לאומית תנצח, אך מפלגת N-VA, של ראש הממשלה ברט דה וויור, בסופו של דבר שמרה על מנהיגותה. עם זאת, "VB" חיזקה את כוחה בפרלמנט הפלמי, שבו היא מחזיקה 31 מתוך 124 המושבים, וברמה הפדרלית היא מהווה את קבוצת האופוזיציה הגדולה ביותר עם 20 נציגים.
בפורטוגל, מפלגת "צ'גה" (די) הימנית הלאומית חיזקה את מעמדה ככוח הפוליטי השלישי במדינה, כשהגדילה את מספר מושביה מ-12 ל-50, עם תוצאה של 18 אחוז בבחירות לפרלמנט במרץ 2024.
בבחירות הכלליות של בריטניה ביולי 2024, בה ניצחה מפלגת הלייבור של קיר סטארמר, לאחר 14 שנים של שלטון שמרני, מפלגת "Reform UK" האנטי-הגירה בהנהגת נייג'ל פאראג' זכתה בלמעלה מ-14 אחוז מהקולות ובחמש מושבים בפרלמנט.
