מסוגיית ההגירה והכלכלה המדשדשת ועד לסוגיות הקשורות לקנאביס ופוליטיקת מגדר, הנה סקירה של הנושאים הבוערים שמעסיקים את הבוחרים לקראת הבחירות שייערכו היום (ראשון).
הגירה
לאחר סדרת מתקפות קטלניות שיוחסו למבקשי מקלט וזעזעו את גרמניה, מועמד השמרנים המוביל בסקרים, פרידריך מרץ, הציע הידוק משמעותי של הפיקוח על ההגירה הבלתי חוקית. בשבירה ברורה מהקו המרכזי של מפלגת ה-CDU תחת הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל, מרץ רוצה למנוע את כניסתם של כל הזרים בלי התעודות, כולל מבקשי מקלט, עוד בגבול. הוא גם רוצה להגביל את איחוד המשפחות ולהקשות על קבלת אזרחות גרמנית.
הקנצלר אולף שולץ האשים את מרץ בניסיון "לקבור את אירופה" עם תכניותיו. עם זאת, גם מפלגתו של שולץ, ה-SPD, התחייבה להדק את בקרת הגבולות ולהאיץ גירושים – אם כי בצורה שהוא מתאר כ"יותר הומנית ועקבית".
מפלגת הימין הקיצוני AfD קראה להקים "חומת מגן" נגד הגירה בלתי חוקית – והבטיחה לפקח על גבולות גרמניה ביום ובלילה ולהפחית את ההטבות למבקשי מקלט.
המלחמה באוקראינה
שלוש שנים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, גרמניה היא התומכת הצבאית השנייה בגודלה של קייב אחרי ארצות הברית. המפלגות המרכזיות התחייבו להמשיך את הסיוע, גם כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ זעזע את הברית המערבית עם מאמציו לפתוח ערוץ תקשורת ישיר מול רוסיה.
לשולץ ולמרץ יש דעות שונות לגבי סוגי הנשק שיש להעביר לאוקראינה. מרץ רוצה שגרמניה תספק טילים מדגם טאורוס (Taurus) המסוגלים לפגוע בעומק שטחה של רוסיה, בעוד שולץ הזהיר כי הדבר שקול ל"משחק ברולטה רוסית".
שלוש מפלגות נוספות – ה-AfD, מפלגת השמאל הקיצוני Die Linke ומפלגת BSW – קראו להפסקה מוחלטת של משלוחי נשק לאוקראינה. ה-SPD, ה-CDU/CSU והירוקים הביעו נכונות להגדיל את ההוצאות הצבאיות לרמה הגבוהה מיעד נאט"ו של 2 אחוזים מהתמ"ג.
כלכלה
בעודה שקועה במיתון, גרמניה מחפשת דרכים לחזק את כלכלתה השברירית, תוך העלאת שאלות כיצד ניתן לממן השקעות חדשות בתשתיות מתפוררות, בביטחון ובהפיכת משק האנרגיה לידידותי יותר לסביבה.
עבור ה-SPD והירוקים, הפתרון טמון בביטול "בלם החוב" – כלל חוקתי שמגביל את הגירעון השנתי ל-0.35% מהתמ"ג. השמרנים הביעו פתיחות מסוימת לנושא, אך מתמקדים יותר בהפחתת מסים לתאגידים ובהגבלת קצבאות האבטלה לאלה המסרבים לשוב לעבודה. מרץ – שבעבר טען כי דוח החזר מס צריך להיות מספיק פשוט כדי להיכתב על גבי תחתית של כוס בירה – הבטיח גם לקצץ בבירוקרטיה ולהפחית את נטל הרגולציה.
שולץ הציע הפחתת מס הכנסה ל-95% ממשקי הבית, החזרת מס העושר והעלאת מס הירושה.
אנרגיה ואקלים
מדיניות כמו הפסקת השימוש בגז רוסי, סגירת תחנות כוח גרעיניות וצמצום השימוש בפחם עוררו מחלוקות חריפות בגרמניה. על מנת לסייע לתעשיית הרכב המדדה, ה-CDU/CSU רוצה לבטל את האיסור המתוכנן באירופה על מנועי בעירה פנימית החל משנת 2035. המפלגה גם רוצה לבחון את האפשרות לחזור לאנרגיה גרעינית. השמרנים מבקשים גם לחזור בהם מחוק שנוי במחלוקת, שקודם על ידי הירוקים, שמחייב התקנת מערכות חימום מבוססות אנרגיה מתחדשת.
הירוקים הבטיחו מענק אקלימי שיפצה את האזרחים על עלויות החימום והאנרגיה הגבוהות.
ה-AfD, לעומת זאת, הכחישה את שינויי האקלים, ומנהיגת המפלגה, אליס ויידל, כינתה את טורבינות הרוח "טחנות רוח של בושה".
מלחמות תרבות
השמרנים וה-AfD הבטיחו לחזור בהם מחוקים פרוגרסיביים רבים שהעבירה ממשלתו של שולץ – בראשם לגליזציה של קנאביס. ה-CDU/CSU טוענת כי המהלך הוביל ל"מלחמות כנופיות אלימות", בעוד שתומכי הלגליזציה טוענים כי היא סייעה לצמצם את השוק השחור.
כחלק מהמאבק שלהם נגד מה שהם מכנים "תרבות הווק", השמרנים וה-AfD התחייבו גם לבטל רפורמות שהקלו על שינוי מגדרי במרשם החוקי.
