תהליך הפירוק וההרכבה בסוריה ממשיך להתרחש כל העת, והבוקר מנהיג המורדים אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) התייחס לעתיד ולהקמת הממשל החדש בראיון שנתן לרשת הטלוויזיה הסעודית "אל-ערביה". א-שרע אמר כי "קיום בחירות במדינה הוא תהליך שעשוי לקחת עד ארבע שנים", וכי הממשל הנוכחי בסוריה מהווה "תקופת מעבר" כשעל פי הצפוי הוא אמור לכהן לפחות עד ה-1 במרץ 2025. דבר מעניין נוסף שאמר א-שרע בראיון הוא כי "היאת ת'חריר א-שאם" (HTS), הארגון שבראשו הוא עומד לאורך השנים ושהיווה חלק מרכזי מכוחות המורדים אשר חוללו את המהפכה בסוריה, יפורק כחלק מתהליך זה.
כדי להשלים את המהלך שאותו החלו עם הפלת משטר אסד לפני שלושה שבועות, ניצבים המורדים בפני השלב הבא בדרך להפוך את סוריה למדינה מתפקדת – הקמת ממשל שיוכל לשקם את המדינה לאחר 54 שנים תחת שלטון משפחת אסד. מלבד האתגר הבסיסי שטמון בהקמת ממשלה, ניצב א-שרע בפני מספר גורמים נוספים המקשים על הקמתה. לצד איזון עדין שאותו יצטרך למצוא כמנהיג הניצב מול עדות שונות בסוריה, דריסת הרגל שמנסה להשיג טורקיה במרחב, קליטת מהגרים סורים חזרה למדינה וגורמים נוספים. מלבד זאת, מדינות שונות מחשבות מסלול מחדש אל מול השינוי שעוברת המדינה, דבר שכבר יוצר שינויים בפועל בהיבטים של פתיחת שגרירויות, סיוע הומניטרי שמוזרם למדינה וקשרים שמתחילים להירקם בין ארה"ב, האיחוד האירופאי וגורמים דיפלומטיים נוספים ובין המדינה הסורית המתחדשת.
במכון עלמא פרסמו לאחרונה שני דו"חות. האחד נוגע להרכב ממשלת המעבר החדשה והשני לכוחות שאיתם נפגש א-שרע במסגרת הניסיונות לייצוב הממשל והמדינה. על פי העולה בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר ונכתב על ידי בועז שפירא, לא בטוח שאפשר לשאוב הרבה אופטימיות מהגורמים שמרכיבים את הממשל החדש. לצד גורמים שונים אשר פעלו תחת אסד בשנים עברו, ניצבות דמויות שונות ומרכזיות שהגיעו מ"היאת תחריר א-שאם" וארגונים מרכזיים נוספים מכוחות המורדים נגד משטר אסד.
לצד תארים שרכשו חלק מחברי הממשלה החדשים, חלק גדול מהם גם מילא תפקיד כזה או אחר בשורות ארגוני הטרור הסלפיים שהיו חלק משמעותי בכוחות המורדים. דבר זה מעורר תהייה לגבי הכיוון שאליו תלך הממשלה הסורית החדשה. בדו"ח שכתב שפירא וסוקר את שורת המינויים לממשלת המעבר בסוריה, ניתן למצוא את מחמד אל-באשיר, שמונה לראש הממשלה, כשלצד תארים שרכש בהנדסת אלקטרוניקה ולימודי שריעה, גם הספיק להיות חלק ממייסדי HTS. לצידו מונה לתפקיד שר ההגנה מרהף אבו-קצרה, בעל תואר בהנדסה חקלאית שכיהן כמפקד הזרוע הצבאית של HTS והיה ממובילי המתקפה שהובילה להפלת שלטון אסד. גורם שייתכן כי אמור להיות מדאיג מבחינת אופי המדינה וחופש הדת והממד הליברלי שיונהג בה הוא שאדי מחמד אל-ויסי, שמונה להיות שר המשפטים בממשלת המעבר. א-ויסי בעל תואר במשפט שרעי, שימש בעברו כמורה, מטיף ואימאם, וכיהן במספר תפקידים במערכת המשפט שפעלה תחת "ממשלת ההצלה".
מחד, נדמה כי לחלק מהדמויות שנבחרו לתפקידים השונים כמו אל-בשיר ואל-ויסי ישנם תארים מכובדים שאולי מעידים על כך שיוכלו לנקוט בגישה פרגמטית שתוביל את המדינה לצמיחה אחרי שנים רבות של דיכוי וקריסה בממדים מסוימים. מאידך גיסא, לצד התארים המתקדמים שרכשו, חלקם תפסו חלק לא מבוטל בהקמה ובפעילות של ארגוני טרור סלפיים – ארגונים שחרטו על דגלם את הרצון לכונן מדינת שריעה גדולה שחורגת מעבר לגבולות של סוריה או כל מדינה אחרת.
דואליות זו ניכרת במינויים נוספים שנעשו במסגרת הקמת ממשלת המעבר. לדוגמה, לשר החוץ מונה אסעד חסן א-שבאני, שהצטרף לכוחות המורדים ב-2011 והיה ממקימי ג'בהת א-נוסרה, ובהמשך היה אחראי על מחלקת קשרי החוץ של "ממשלת ההצלה". הוא בעל תואר בספרות אנגלית ותואר שני ודוקטורט במדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, ובמסגרת זו פעל מול האו"ם, ארגונים בינ"ל ומדינות שונות. שר האוצר יהיה ריאצ' עבד א-ראוף, רואה חשבון בהכשרתו ובעל תואר שני ודוקטורט בתחום זה. כיהן בעברו במגוון תפקידים כלכליים בכירים בסוריה תחת משטר אסד ועד הפלת המשטר כיהן כשר האוצר, כשלאחר נפילתו בחר א-שרע להותיר אותו בתפקידו.
מי שיאייש את תפקיד שר הפנים הוא מחמד עבד א-רחמאן, קצין לשעבר בדרגת עקיד (מקביל לאל"מ) בצבא סוריה. א-רחמאן ערק מהצבא בשנת 2012 ומילא שורת תפקידים בארגוני המורדים באזור אדליב, ביניהם בג'יש אל-פתאח. בנוסף, כיהן כשר הפנים של "ממשלת ההצלה" של המורדים באדליב.
עוד דמות שזגזגה בין שני העולמות היא מחמד אל-קדרי, שמונה לשר החינוך, ושימש בעברו כמורה. השכלתו מתבטאת בתארים בחינוך ובספרות ערבית. אל-קדרי השתייך בעברו לאחים המוסלמים, ונכלא בשל כך לתקופה של 10 שנים בין השנים 2008-2018. לאחר שחרורו הצטרף ל"ממשלת ההצלה" ומילא בה מספר תפקידים בתחום החינוך.
על פי הדו"ח, "מרבית השרים שמונו לממשלת המעבר קשורים בקשר ישיר ל-HTS ורובם המכריע כיהנו קודם לכן בתפקידים מקבילים ב'ממשלת ההצלה' שהקימו המורדים באדליב. חלקם אף השתתפו באופן פעיל בלחימה במסגרת ארגוני המורדים השונים לאורך מלחמת האזרחים. בנוסף, חלק ניכר מהשרים הם בעלי אידיאולוגיה אסלאמיסטית בדרגות שונות. לממשלת המעבר צפוי תפקיד חשוב בייצוב המדינה ומערכותיה בתקופה שלאחר הפלת שלטון אסד ובביסוס שלטון עתידי. בנוסף, פעילות הממשלה אמורה להיות השלב הראשון בדרך לשיקום סוריה לאחר שנים ארוכות של מלחמה. אחד הצעדים החשובים בהקשר זה הוא פעילותו של א-שרע לפירוק המיליציות וארגוני המורדים ושילובם במסגרת הצבא ומנגנוני הביטחון החדשים המתהווים של סוריה".
בדו"ח השני מבין השניים שפורסם היום (א') כתב טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא, על סדרת פגישות שמקיים א-שרע עם גורמים שונים בסוריה ה"מעורבים עמוקות בשיתוף פעולה עם משטר אסד וכן מעורבים בסחר הסמים שהיה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של משטר אסד". עניין זה מעורר אתגר עבורו, מכיוון שהשתתפות חלק מהנוכחים בפגישות אלו הספיקה לעורר נגדו ביקורת של תושבי דרום סוריה ברשתות החברתיות. ביקורת זו מדברת בין היתר על דמויות כמו עלי אלצבאח אלמקדאד שנגדו נטען כי היה מעורב עמוקות בסחר בסמים כמו גם עמאד אבו זריק שהיה מעורב בצורה עמוקה בסחר הקפטגון – בנוסף לטענות כי הוא מנסה לשמור על ידידיו ממשטר אסד ועוזר למלט אותם מזעם האוכלוסייה.
עוד נכתב בדו"ח כי לאל-שרע יהיה "קשה יהיה לאתר גורמים בכירים בעלי ניסיון והשפעה בשטח שלא הייתה להם מידת מעורבות כזו או אחרת עם משטר אסד. במיוחד אמורים הדברים לגבי דרום סוריה, בה היו רבים שנעו הלוך ושוב על הקו המפריד בין משטר לאופוזיציה". כך או כך, נראה כי המהפכה שאותה הצליחו לחולל המורדים אחרי 13 שנים של מאבקים בתדירויות משתנות, לוקחת הימור לא פשוט, שרק הזמן יגיד אם יעבוד. לצד יחסים אותם יידרש א-שרע לבסס מחדש עם חלק מהעדות ולתחזק עם חלק אחר מהן, האיומים מבחוץ ימשיכו להוות אתגר נוסף עבורו, כשמעל כולם ניצבת המשימה העיקרית – לבסס ממשל חדש שייכנס בהצלחה לוואקום הגדול שנוצר עם נפילת אסד.
