המראות שהופיעו מסוריה השבוע הזכירו כמה מהימים המרגשים ביותר של האביב הערבי. המורדים הפילו דיקטטור ואנשים רקדו ברחובות. במקביל, המוני סורים פרצו לבתי הכלא של המשטר, ושחררו את יקיריהם ועוד מאות עצורים פוליטיים. הלהט המהפכני המחודש, באזור שעדיין נשלט על ידי אוטוקרטים, ערער את המנהיגים הערבים, שרבים מהם חידשו לאחרונה את הקשרים עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד.
המנהיגים – ממצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות – מודאגים שהדחתו של אסד עלולה לעורר אי שקט בבית, אומרים אנליסטים, פקידים ודיפלומטים. הם גם מודאגים מכך שסוריה עלולה לצלול לכאוס, וצופים בזהירות במורדים האסלאמיסטים, בראשות מיליציית היאת תחריר א-שאם, מקבלים את השלטון בדמשק.
"איננו מאחלים שסוריה תיפול לביצה של כאוס או אנרכיה", אמר בשבת שר החוץ הירדני איימן ספדי מעקבה, שם אירחה ירדן את שרי החוץ של האזור, כמו גם את מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן, כדי לדון בהפיכה בסוריה.
בימים שחלפו מאז כבשו האסלאמיסטים את הבירה, מה שגרם לאסד לברוח למוסקבה, המדינות הערביות הגיבו בזהירות. בהצהרות פומביות הם קראו לסורים לשמור על מוסדות המדינה ולהבטיח שהמעבר המדיני יהיה כוללני. מוקדם יותר השבוע נפגשו שגרירי שבע מדינות ערב עם נציגי היאת תחריר א-שאם בדמשק, כך לפי משרד תקשורת המזוהה עם הקבוצה.
המורדים ביקשו להרגיע את השגרירים ולהודיע להם שהם בטוחים, כך לפי דיפלומט באזור שדיבר בעילום שם מכיוון שלא היה מורשה לדון בנושא בפומבי. "אנחנו רוצים לקיים יחסים חיוביים – אתם לא בסיכון", ציטט הדיפלומט את דבריו של נציג היאת תחריר א-שאם לנוכחים.
אבל החשש כלפי המורדים ניכר כבר מההתחלה: בשבת הקודמת הצטופפו שרי חוץ מכמה מדינות ערב לפגישת חירום בשולי הוועידה בדוחא, ובהמשך פרסמו כי המם מקשים מהמורדים לעצור את התקדמותם ולנהל משא ומתן עם המשטר.
"הם מודאגים מהוואקום שנוצר בסוריה", אמר פוואז גרגס, פרופסור ליחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה ולמדעי המדינה בלונדון. "הם מודאגים מהיכולת של האסלאמיסטים למלא את הוואקום הזה, להתבצר בסוריה ולהפיץ את השפעתם".
מדינות ערב חוששות זה מכבר מהמשיכה הפוליטית של תנועות אסלאמיסטיות, שהמשמעת, הארגון ותוכניות הרווחה החברתיות הפופולריות שלהן מהוות איום מתמשך על האוטוקרטים באזור. בשום מקום הפחד הזה לא בולט יותר מאשר במצרים, שם הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי תפס את השלטון בהפיכה צבאית ב-2013, והדיח את ממשלת האחים המוסלמים שנבחרה לאחר האביב הערבי.
א-סיסי הורה על דיכוי אלים ונרחב שהביא לריסוק התנועה. אבל "אך "חלק גדול מהאוכלוסייה עדיין מזדהה באופן שקט עם תנועת האחים המוסלמים", אמר דיפלומט מהאזור. והאפשרות שארגון היאת תחריר א-שאם, המחזיק באידאולוגיה דומה, יבסס את אחיזתו בסוריה מהווה "איום אידיאולוגי וקיומי" עבור א-סיסי, הוסיף הדיפלומט.
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות חולקות את החששות הללו, לפי השאם יוסף, דיפלומט מצרי לשעבר. למעשה, שתי הממלכות מהמפרץ הובילו את המאבק האזורי נגד המהפכות בעקבות האביב הערבי. באמצעות עושרן העצום, הן סיכלו תנועות עממיות ותמכו בממשלות אוטוריטריות בבחריין, מצרים, לוב, תוניסיה ותימן.
אבל בעוד שמדינות ערב נזהרו מאסלאמיסטים, במשך שנים הן גם התנערו מאסד ומממשלתו, וגירשו את סוריה מהליגה הערבית בסתיו 2011. באותה תקופה, האזור חווה שינוי מהפכני, ומנהיגים אוטוקרטיים אחרים זעמו על הזוועות שביצע אסד באזרחיו. שמונה חודשים לאחר תחילת ההתקוממות, דיכויו האכזרי של אסד כבר גבה את חייהם של אלפי אזרחים.
לאחר מכן פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם שנמשכה שנים, אשר גרמה להתערבות של רוסיה ואיראן, בעלי ברית מרכזיים של אסד, בניסיון לייצב את משטרו. כשהיה ברור שאסד נשאר בשלטון, מדינות ערב החלו לשקם את היחסים עמו.
בשנה שעברה התקבל אסד חזרה לליגה הערבית, ואף חיבק את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בפסגה בג'דה, מה שסימן את שיקום מעמדו של אחד המנהיגים האכזריים ביותר בעולם.
ממשלות ערב קיוו שתמיכתן הדיפלומטית והכספית תשכנע את אסד להתרחק מאיראן, יריבתן האזורית, ולהגביל את הסחר הבלתי חוקי בקפטגון, סם סינתטי שמימן את משטרו של אסד והגביר פשיעה והתמכרות במדינות השכנות. כמו כן, הן ציפו שאסד יעסוק בפשרה פוליטית עם יריביו המתונים כדי למנוע מארגונים כמו היאת תחריר א-שאם להרחיב את השפעתם. עם זאת, אסד לא עמד בציפיות.
"בשאר אכזב אותנו בכל תחום. הוא לא קיים אף אחת מהבטחותיו", אמר עלי שיהבי, איש עסקים סעודי עם קשרים הדוקים עם משפחת המלוכה. לדבריו, מאחורי דלתיים סגורות היחסים נותרו מתוחים. כעת ניגשות מדינות ערב לסוריה בזהירות, בניסיון להשפיע אך גם לצפות האם ניתן להשתלט על המצב לאחר אסד.
"בדרך כלל כשרודן נופל, אנחנו רואים כאוס", אמר עבדולחלק עבדולה, אנליסט פוליטי מדובאי. לדבריו, איחוד האמירויות ובעלות בריתה חוששות שייצור הסמים בסוריה עלול ליפול לידיה של אחת מהקבוצות החמושות הרבות הפועלות כעת במדינה. תחת אסד, סוריה הוציאה 10 מיליארד דולר בייצוא קפטגונים מדי שנה, וחלק ניכר ממנו הוברח דרך ירדן וסעודיה. למרות הסתייגויותיהן, לממשלות ערביות אין ברירה אלא לתקשר עם היאת תחריר א-שאם, אמרו אנליסטים וגורמים רשמיים.
עבור ירדן, בסופו של יום, "אין ברירה אחרת", אמר הסופר והאנליסט הפוליטי הירדני טארק אל-נעימאת. "אם אתה רוצה לשמור על הגבולות שלך, אתה צריך להתמודד עם הכוחות שדה פקטו בתוך סוריה", אמר.
בינתיים, סוריה גורמת לחששות גם מחוץ לגבולותיה, במיוחד במדינות כמו מצרים, שבה הנשיא א-סיסי מחזיק בכלא כ-20,000 עצורים פוליטיים, על פי ארגון זכויות האדם המקומי EIPR. במצרים, שנמצאת במשבר כלכלי חמור, ישנם לא מעט אזרחים מתוסכלים המביעים את זעמם יותר ויותר ברשתות החברתיות. מוקדם יותר השבוע, אתר חדשות המזוהה עם האחים המוסלמים שיתף סרטון של מפגינים צועקים על סיסי במהלך ביקורו בנורבגיה. הם צעקו לנשיא שאחרי אסד הוא יהיה הבא בתור.
החששות בקרב משטרים אוטוריטריים כמו זה של סיסי ברורים. כפי שאמרה מיי אל-סדאני, מנהלת מכון תחריר למדיניות במזרח התיכון, "מראות כאלה [מסוריה] הם מפחידים במיוחד למשטרים אוטוריטריים, אשר יודעים שגם הם לא הצליחו לענות על צרכי אזרחיהם".
המשטרה גם עצרה עשרות סורים שחגגו את הפלת אסד ברחובות קהיר, כך מסרה EIPR. כ-20 שוחררו מאז, בעוד שלשלושה אחרים נאמר שיגורשו לסוריה, לפי EIPR. משרד הפנים של מצרים לא הגיב לבקשת תגובה.
ביום ראשון, פעילת זכויות האדם המצרית מונה סעיף הודתה לסורים שפרצו לכלא סידנאיה הידוע לשמצה כדי לשחרר עצורים. סעיף, שאחיה, הסופר והפעיל עלא עבד אל-פתאח, הוא האסיר הפוליטי המוכר ביותר במצרים, כתבה בפוסט: "תודה לידיים שפתחו את שערי כלא סידנאיה. זה עורר תקווה בלבבות של משפחות רבות שממתינות ברחבי העולם, חולמות על שחרור יקיריהן מהכלא".
