הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני בין אריתריאה, מצרים וסומליה שנחתם במהלך ועידת הפסגה לפני שבועיים שינה באופן דרמטי את מערך הבריתות בקרן אפריקה, הגביר את בידודה של אתיופיה, וייתכן שהוא אף העלה את הסיכון לעימות אזורי, אומרים אנליסטים.
שלוש המדינות קיימו פסגה בבירת אריתריאה אסמרה ביום חמישי לפני כשבועיים, ביוזמתו של נשיא המדינה הסמכותני איסאייס אפוורקי. הן הכריזו על הקמת ועדה משולשת ל"שיתוף פעולה אסטרטגי", והסכימו לתאם מאמצים בנוגע לביטחון האזורי.
"קשה לראות בהסכם החדש לשיתוף פעולה ביטחוני משהו שאינו ברית נגד אתיופיה", אמר אנדרו סמית, אנליסט בכיר לאפריקה בחברה למודיעין ולסיכונים "וריסק מייפלקרופט".
מצרים נמצאת זמן רב במחלוקת עם אתיופיה בנוגע לסכר הרנסנס האתיופי הגדול, מיזם הידרואלקטרי על הנילוס הכחול. אדיס־אבבה טוענת כי הסכר חיוני לאספקת חשמל ל־120 מיליון תושבי המדינה, אך מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק 97 אחוזים מצורכי המים שלה.
היחסים בין אתיופיה לאריתריאה התערערו מאז הסכם השלום ביניהן, שנחתם בנובמבר 2022, וסיים את המלחמה בת השנתיים בתיגראי שבאתיופיה. היחסים ביניהן התערערו אף כי אריתריאה שלחה חיילים לתמוך בכוחות הממשלה האתיופית. אריתריאה, לא הייתה צד בהסכם בין אדיס־אבבה ליריבתה במלחמת האזרחים, ארגון החזית העממית לשחרור תיגראי. לתרכובת הנפיצה נוסף הסכסוך בין אתיופיה לסומליה, שנוצר בעקבות ההסכם הימי שחתמה אדיס־אבבה בינואר השנה עם סומלילנד, איחוד המחוזות שפרשו מסומליה והקימו רפובליקה עצמאית.
"קרן אפריקה נחלקת שוב לאזורים יריבים, שיש להם תומכים חיצוניים שונים", אמר עומר מחמוד, אנליסט בכיר המתמחה במזרח אפריקה בארגון "הקבוצה הבינלאומית למשברים" (ICG).
סמית תיאר את ההסכם באסמרה כ"מהפך צפוי ומרשים, ביחסים האזוריים. ראשית כהונתו של ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד עלי (אביי), התאפיינה בשיפור היחסים בין אתיופיה, אריתריאה וסומליה, כך שהחלפת אדיס־אבבה ביריבתה האזורית הגדולה ביותר, קהיר, הוא שינוי משמעותי".
סמית מוסיף כי "ההסכם המשולש מנסה לסגור את הדלת על שאיפותיה הימיות של אתיופיה". מזכר ההבנות בין אתיופיה לסומלילנד מעניק לאתיופיה גישה לים, בקובעו כי סומלילנד משכירה קטע חוף לאתיופיה כדי שזו תוכל להקים בו נמל ובסיס צבאי.
סומליה, שלא מכירה בהכרזת העצמאות של סומלילנד, כינתה את מזכר ההבנות "התקפה בוטה" על ריבונותה והאשימה את אדיס־אבבה בניסיון לספח חלק משטחה. "ההסכם נועד רק להציג את העמדות האזוריות, אך לא ברור לאן אתיופיה הולכת מכאן במסעה להשגת גישה לים ללא עימות עם סומליה ואריתריאה", אמר סמית.
בדבריו תומך מחמוד מ־ICG. "זו תצוגה של עמדות דיפלומטיות ולא עימות צבאי, אבל החשדות גבוהים והתקשורת נמוכה. זה מעלה את הסיכון שיתפתח עימות אם מצב זה לא יטופל ואף ויחמיר".
"הברית החדשה תרגיז את אתיופיה, אך לא תפתיע אותה", אמר סמית מווריסק מייפלקרופט.
במסיבת עיתונאים ביום חמישי תיאר דובר משרד החוץ האתיופי נביאת גטהיו את היחסים שבין אדיס־אבבה לאסמרה כ"שלווים", ואמר כי המדינות נהנות מ"שכנות טובה וחברות טובה".
ראש ממשלת אתיופיה אביי זכה בפרס נובל לשלום בשנת 2019, בעיקר בזכות יוזמתו לפיוס עם אריתריאה לאחר קיפאון של שני עשורים בין המדינות. הוא הזהיר בחודש שעבר שאתיופיה "תשפיל כל מי שיעז לאיים עלינו", מבלי לנקוב בשמות המדינות.
אתיופיה גם האשימה שחקנים לא ידועים בניסיון "לערער את היציבות האזורית", לאחר שמצרים שלחה באוגוסט האחרון ציוד צבאי לסומליה בעקבות חתימת הסכם שיתוף פעולה צבאי ביניהן.
סמית סבור כי ההסכם באסמרה גורם גם ל"חוסר ודאות נוסף" בנוגע למלחמה של האיחוד האפריקני בהג'יהאדיסטים של ארגון אל־שבאב בסומליה. כוח שמירת השלום הנוכחי (ATMIS), אמור לסיים את פעולתו בסומליה בסוף השנה, ובמקומו יוקם כוח חדש בשם AUSSOM, שקהיר הציעה לשלוח אליו חיילים.
"פריסת הכוחות המצריים והאריתראיים מגדילה את הסבירות שסומליה תלחץ על אתיופיה לסגת מרצועת החוף בסוף השנה, אך עדיין נותרת השאלה אם הם אכן יעזבו", תוהה סמית.
מחמוד אמר שההסכם המשולש גם מסבך את המאמצים של טורקיה לתווך בסכסוך שבין אתיופיה לסומליה. "עבור מוגדישו (בירת סומליה), המהלך הזה נועד כנראה לחזק את עמדתם בכל הקשור לשינוי חישוביה של אדיס־אבבה בנוגע למזכר ההבנות. עבור אדיס־אבבה, זה עלול להוביל להתעקשות גדולה יותר מצידה, אם היא תוקף במדינות המאוחדות בהתנגדותן לשאיפותיה האזוריות".
