מכות ברק גרמו ל-101,309 מקרי מוות בין 1967 ל-2020, עם עלייה חדה בין 2010 ל-2020, אמר צוות חוקרים בראשות אוניברסיטת פקיר מוהן במזרח מדינת אודישה בהודו. החוקרים המזהירים כי שינויי האקלים גורמים לעלייה המדאיגה בפגיעות הברק הקטלניות, שהורגות כמעט 1,900 בני אדם בשנה במדינה המאוכלסת ביותר בעולם. "התוצאות מצביעות על עלייה מתמדת במכות הברק בהודו, וממצבת אותן כרוצחות מרכזיות בקרב אסונות הטבע שנגרמים משינויי אקלים", נכתב.
בעוד הדו"ח בחן נתונים על מקרי מוות, לא על מספר הפגיעות, נכתב בו כי "פעילות הברקים בהודו הופכת לבלתי צפויה יותר ויותר". הנתונים הראו כי ממוצע ההרוגים השנתי לכל אחת מהמדינות המרכיבות את הודו עלה מ-38 הרוגים בשנה מ-1967 עד 2002, ל-61 הרוגים בשנה מ-2003 עד 2020 – תקופה שבה גם אוכלוסיית המדינה גדלה במהירות ל-1.4 מיליארד בני אדם.
פגיעות ברק נפוצות בהודו במהלך תקופת גשמי המונסון בחודשי יוני-ספטמבר, אשר חיוניים לחידוש אספקת המים האזורית. אבל מדענים אומרים שהתדירות שלהם עולה עקב עליית הטמפרטורות העולמית, שגורמת למפל של אירועי מזג אוויר קיצוניים. טמפרטורות אוויר גבוהות יותר יוצרות יותר אדי מים, שאחרי שהם מתקררים בגובה, יוצרים מטענים חשמליים שמציתים ברקים.
מספר ההרוגים הגבוה בהודו נובע גם ממערכות התרעה מוקדמות לא יעילות וחוסר מודעות כיצד להפחית את הסיכון, הוסיף הדו"ח, שפורסם בכתב העת הבינלאומי לאיכות סביבה, פיתוח וקיימות. מקרי מוות המוניים כתוצאה ממכה בודדת הם שכיחים, במקרים שחקלאים תופסים מחסה מפני הגשם השוטף – בקבוצות מתחת לעצים, וגם במקרים אחרים.
הדו"ח אמר כי הנתונים על מקרי מוות מברק מצביעים על "מגמת עלייה, כאשר שני העשורים האחרונים מציגים את העלייה הגבוהה ביותר", ומכנה זאת "התפתחות מדאיגה". "מגמת העלייה של תנאי אקלים קיצוניים עשויה להחמיר את המצב", נכתב בדו"ח, שציין כי יש "צורך דחוף" בשינוי מדיניות כדי למתן את ההשפעה.
