הבחירות לנשיאות איראן יוכרעו בסיבוב השני בין מועמד שמרני קיצוני לבין מועמד רפורמיסטי, לאחר שאף אחד מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש בסבב הראשון שנערך ביום שישי האחרון. הסיבוב השני יתקיים ב-5 ביולי.
מועמד הרפורמיסטים, מסעוד פזשכיאן, הגיע למקום הראשון, ואחריו המתמודד סעיד ג'לילי, שהיה ראש המשלחת הגרעינית לשעבר, שקולות השמרנים התחלקו בינו לבין יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קליבאף, שהגיע למקום השלישי.
הבחירות נערכו בבהילות לאחר שהנשיא השמרן, אברהים ראיסי, נהרג בהתרסקות מסוק באמצע מאי. לפי החוק האיראני, על מנת להיבחר בנשיאות על מועמד להגיע ל-50 אחוזים מהקולות כדי להתמנות לנשיאות.
שיעור ההצבעה היה נמוך בקנה מידה היסטורי, כאשר רק כ-40 אחוזים הצביעו בבחירות, נתון עליו יש להסתכל בהקשר של המשבר הכלכלי והדיכוי הפוליטי המחריף, מה שמגביר את האדישות הציבור. חלק מהאיראנים משערים כי ההישג של פזשכיאן יגרום לבוחרים פרו-רפורמיסטים לצאת ולהצביע עבורו, בעוד אחרים מטילים ספק ביכולתו להביא לשינוי אמיתי, כך שישארו בבית גם בסיבוב השני.
על כל הפנים, הסמכות העליונה נמצאת בידי המנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'מנאי, לו המילה האחרונה בנושאים מהותיים כמו ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. הנשיא יכול לקבוע מדיניות כלכלית, להשפיע על נושא האכיפה ולהוביל קו דיפלומטי מסוים עם מדינות זרות, כל זאת תחת הידיעה שהוא כפוף למנהיג העליון ולאג'נדות שלו.
פזשכיאן, מנתח לב וחבר פרלמנט, תמך בשיפור יחסים עם המערב וביקר את האכיפה הנוקשית מדי לטעמו של קוד הלבוש המחייב לנשים. עם זאת, הוא לא היה בין הרפורמיסטים הבולטים ביותר כאשר נכנס למרוץ והביטויים הציבוריים שלו לנאמנות לח'מנאי מצביעים על נכונות מועטה לנסות ולהתנגד למנהיג העליון בנושאים מהותיים, כתב גרגורי ברו, אנליסט איראן בתאגיד "אירואסיה".
לדבריו, פזשכיאן עשוי להתקשות להוציא לפועל הבטחות מדיניות מרכזיות, בהתחשב בהתנגדות בה יתקל כמעט בכל ענף של מערכת השלטון האיראנית, שם השמרנים שולטים.
ג'לילי, לעומת זאת, הוא שמרן דתי נוקשה ומקורב למנהיג העליון. עמדותיו – כולל עוינות מתמדת למערב, קוד לבוש קפדני לנשים ופיתוח קשרים טובים יותר עם רוסיה – תואמות יותר את הממסד השלטוני באיראן. בזירה הכלכלית, שמרנים כמו ג'לילי "מאמינים בכלכלה סגורה וריכוזית", אמר חבר הנהלת לשכת המסחר והתעשייה של איראן, אוסן נאסר, לאתר החדשות הרפורמיסטי אנתכאב בשבת.
כלכלה סגורה יוצרת "קרקע פוריה לשחיתות", אמר נאסר. "הם לא מאמינים בהשתתפות פעילה של החברה בכלכלה".
בהצהרה ביום שבת, שפורסמה על ידי סוכנות הידיעות החצי רשמית, תסנים, אמר ג'לילי שהבחירות הן "ביטוי לדמוקרטיה דתית, המראה שבממשל האסלאמי הכוח נמצא בידי העם האיראני". הוא קרא לאיראנים לקיים קמפיין עבורו בשבוע הבא ולהשתתף באופן פעיל בסיבוב השני, באומרו שהממשלה זקוקה לתמיכה חזקה של העם כדי להתמודד עם אתגרים גדולים.
השתתפות גבוהה בבחירות היא קריטית ללגיטימיות של המשטר ובמהלך הבחירות, קרא גם ח'מנאי לציבור לצאת ולהצביע. "ההמשכיות של הרפובליקה האסלאמית תלויה בהשתתפות הפוליטית של האזרחים", אמר ח'מנאי לעיתונאים ביום שישי. הרשויות דחו את מועד סגירת הקלפיות בשש שעות כחלק מהניסיון להגדיל את ההשתתפות.
באיראן יש כ-60 מיליון בעלי זכות הצבעה, אך רק 24 מיליון אנשים הצביעו בבחירות. מתוכם, פזשכיאן השיג 10.4 מיליון קולות. ג'לילי קיבל 9.4 מיליון ו-3 מיליון הלכו לקליבאף.
בוחרים שמרנים ביום שבת הביעו את זעמם ברשתות החברתיות על קליבאף, שלדבריהם חילק את קולות השמרנים בכך שסירב לפרוש. שני מועמדים שמרנים נוספים פרשו מהמרוץ כמה ימים לפני הבחירות, אך גם ג'לילי וגם קליבאף התנגדו לקריאות לפרוש.
קליבאף, שהיה מפקד צבא לשעבר וראש עיריית טהראן, הביע תמיכה בג'לילי בהצהרה זמן קצר לאחר פרסום התוצאות. הוא קרא לו "מועמד החזית המהפכנית" ואמר שהשמרנים "לא צריכים לתת לרפורמיסטים להתחיל לעבוד".
במסיבת עיתונאים שנערכה בשבת, ראש מטה הקמפיין של פזשכיאן, עבדול עליזדה, תקף בחזרה: "זו לא הדרך לנהל את המדינה. מה אתם עושים?".
הוא גם דחה את הביקורת שהנשיא חסר סמכויות. "אל תגידו שלנשיא אין סמכויות …לנשיא יש הרבה סמכויות", אמר, תוך שהוא מצביע על יכולות של הנשיא לקבוע מדיניות בנושאים חברתיים וכלכליים. "כאשר העם בוחר בנשיא, הוא בוחר בעתיד המדינה", אמר.
