אל תאמינו לשם: האזור המפורז בין שתי צפון ודרום קוריאה עשוי להיות המקום בעל כמות הנשק והחימושים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. שני מיליון מוקשים, גדרות תיל, מלכודות טנקים ועשרות אלפי חיילים משתי המדינות מפטרלים ברצועת האדמה המחולקת שאורכה 248 ק"מ ורוחבה 4 ק"מ.
אז איך ממשיכים חיילים צפון קוריאנים לשוטט מעבר לקו הגבול המפריד בין הצפון לדרום, מה שגורם לדרום קוריאה לירות יריות אזהרה בפעם השלישית החודש?
נראה שהתשובה הקצרה היא שיחים: בגלל גידול יתר של עלווה, ייתכן שהצפון קוריאנים לא ראו את השלטים המסמנים את קו התיחום הצבאי הדק המחלק את האזור המפורז לצד הצפוני והדרומי.
אבל זה גם רק הרשומה האחרונה בהיסטוריה הארוכה, ולעתים קרובות האלימה, של הגבול הייחודי שהוקם לאחר מלחמת קוריאה בשנים 1950-53. המלחמה הסתיימה בשביתת נשק, במקום הסכם שלום, והותיר את חצי האי הקוריאני מפוצל, וטכנית – עדיין במצב של מלחמה.
להלן מבט על האירועים סביב ה"פלישה":
מה קרה?
ביום שישי, צבא דרום קוריאה אמר כי הוא ירה יריות אזהרה ביום חמישי כדי להדוף כמה חיילים צפון קוריאנים שחצו לזמן קצר את קו התיחום הצבאי המחלק את המדינות, תוך כדי עיסוק בעבודות בנייה לא מוגדרות.
במטכ"ל של סיאול אמרו כי הצפון קוריאנים נסוגו זמן קצר לאחר שחיילי דרום קוריאה שידרו קריאת אזהרה וירו את היריות ביום חמישי בבוקר, אך לא פרסמו מיד פרטים נוספים. תקריות דומות התרחשו ב-9 ביוני וב-18 ביוני, כאשר בכל אחת מהן היו מעורבים כ-20 עד 30 חיילים צפון קוריאנים שחצו לזמן קצר את קו התיחום ונסוגו זמן קצר לאחר שהדרום קוריאנים שידרו אזהרות קוליות וירו יריות אזהרה.
צבא דרום קוריאה אומר שהפלישות היו ככל הנראה תאונות, וציין כי הצפון קוריאנים לא השיבו אש ונסוגו מיד.
איך נראה קו התיחום?
קו התיחום, בחלקים רבים של האזור המפורז, הוא פשוט שלט המותקן על מקל או על חתיכת בטון. אנשים עברו אותו בעבר, בנסיבות ספציפיות מאוד, ובדרך כלל בכפר הגבול פנמונג'ום. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הלך עליו עם קים ג'ונג און. בשנה שעברה, חייל אמריקני העומד בפני דין משמעתי צבאי, עבר את הקו מהדרום לצפון.
מחוץ לפנמונג'ום, חלק גדול מהאזור המפורז הוא שממה, אבל נמצא בפיקוח כבד משני הצדדים. ולמרות שניתן לחצות את קו התיחום בקלות, קשה מאוד לעשות זאת מבלי שיבחינו בך מיד.
הצד הדרומי של הגבול היבשתי מוגן לא רק על ידי אלפי חיילים, כלי נשק ומוקשים, אלא גם על ידי רשת צפופה של מצלמות, חיישני תנועה וציוד מעקב היי-טק אחר. הפרות גבול הן נדירות מאוד ובדרך כלל מתגלות במהירות. עריקות מהצפון הן גם חריגות לאורך הגבול היבשתי מצפון לדרום, אם כי הן קרו בתדירות לאורך הגבול בין סין לצפון קוריאה ולעתים בים הצהוב.
ייתכן שמעברי הגבול מצפון החודש נגרמו כתוצאה מעלייה פתאומית של כוחות צפון קוריאה המתבצרים בצד הגבול שלהם. מכיוון שעצים וצמחים שגדלו הסתירו את השלטים המסמנים את קו התיחום, אמרו בסיאול, ייתכן שהחיילים הצפון קוריאנים עברו את הקו מבלי ששמו לב לכך.
למה כל כך הרבה צפון קוריאנים עובדים באזור המפורז?
היחסים בין הקוריאניות נמצאים כיום במצב גרוע בהרבה משהיו במשך בשנים רבות. בשבועות האחרונים נרשמה לוחמה פסיכולוגית בסגנון המלחמה הקרה. שני הצדדים אמרו שהם אינם כבולים עוד להסכם צבאי משמעותי מ-2018 כדי להפחית את המתיחות.
הצפון קוריאנים לאורך הגבול, אמרו בסיאול, התקינו מה שנראה כמחסומים נגד טנקים והטמינו מוקשים, למרות שפיצוצי מוקשים הרגו או פצעו לאורך השנים מספר לא ידוע של חיילים צפון קוריאנים. הבנייה החלה בסביבות אפריל ועשויה להיות ניסיון לרסן את הצפון קוריאנים המנסים לערוק לדרום, לפי צבא סיאול.
העוינות עשויה להחמיר, כאשר קים ממשיך להאיץ את פיתוח הנשק הגרעיני והטילים שלו ולהתיישר עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לנוכח העימותים הנפרדים והמסלימים ביניהם עם ארה"ב.
ביום חמישי, ממשלת דרום קוריאה גינתה את ההסכם של קים ופוטין בפסגה שערכו במדינה, במסגרתו נשבעו שתי המדינות לסייע זו לזו אם יותקפו. בתורה, סיאול אמרה שהיא תשקול לשלוח נשק לאוקראינה כדי לעזור לה להילחם בפלישה הרוסית.
האם זה יכול לקרות שוב?
אולי, במיוחד אם הבנייה הצפון קוריאנית תימשך לאורך קו התיחום. אך למרות זאת, נראה ששני הצדדים מתכוונים להגביל את המתיחות ביניהם ללוחמה הפסיכולוגית שהם משתתפים בה.
ובכל זאת, יש חששות שפעולות מסוג זה מקרבות אותן להתנגשות צבאית ישירה. השכנות לא ניהלו שיחות משמעותיות במשך שנים והן עלולות להתקשות לקיים דיאלוג כאשר המתיחות גוברת סביב פיתוח נשק בעל יכולת גרעינית מצדה של צפון קוריאה.
חלק מהאנליסטים טוענים שהגבול המערבי של קוריאה – הים, שהיווה אתר של התכתשויות והתקפות בשנים האחרונות – מסומן בצורה גרועה וצפוי להיות נקודת משבר גדולה יותר מאשר הגבול היבשתי.
קים, במהלך נאום נלהב בינואר, חזר והדגיש כי ארצו אינה מכירה בקו הגבול הצפוני בים הצהוב, אשר סומן על ידי האו"ם, בראשות ארה"ב, בתום המלחמה. צפון קוריאה מתעקשת על גבול החודר עמוק לתוך המים הנשלטים על ידי דרום קוריאה.
בעוד הנוכחות הצבאית העצומה משני צדי האזור המפורז מביאה לכך שלפעמים חולפות שנים ללא תקריות, אלימות והסלמה משמעותית עלולה להתפרץ במהירות.
