לפני שנה בדיוק החלה הקריסה ההרסנית של סודן. המתיחות בין שני הפלגים היריבים ורבי עוצמה שכבר השתלטו עוד קודם לכן על אזורים נרחבים במדינה התפתחה לכדי מלחמה גלויה בקנה מידה מלא. מחד, ניצבים הכוחות המזוינים של סודאן, בראשות סגן גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, ומאידך, כוחות התמיכה המהירה החצי-צבאיים (RSF), בראשות הגנרל מוחמד חמדאן דאגלו. תקיפות אוויריות פגעו במרכזים אזרחיים, אנשי מיליציה ואנשי משמר הקימו מחסומים ובזזו שכונות. הבירה, חרטום, הפכה לשדה קרב רחב ידיים. הסכסוך התלקח במקומות אחרים במדינה האפריקאית המונה קרוב ל-50 מיליון בני אדם, כולל אזור דארפור שנפגע ממלחמה.
במשך זמן מה, משכה מלחמת האזרחים בסודן תשומת לב עולמית ברמה מסוימת. הנשיא ביידן ועמיתיו באירופה נכנסו לפעולה כדי לפנות את השגרירויות שלהם ומאות אזרחים זרים ובעלי אזרחויות כפולות שהתגוררו בעיקר בערים הגדולות של סודן. עיתונאים בינלאומיים פגשו שיירות של פליטים בעיר הנמל של סעודיה, ג'דה, כדי לשמוע על מסעותיהם הנואשים והמטרידים להימלט מהמדינה.
הסכסוך סימן תפנית עצובה באירועים: תנועה קלה לעבר דמוקרטיה בשנים שלפני כן זיכתה את סודן בקשרים קרובים יותר עם שורה של ממשלות מערביות, והקלה מסוימת בסנקציות אמריקאיות לאחר עשרות שנים. גם לאחר שבורהאן ודאגלו, שיתפו פעולה בהפסקת התנועה הדמוקרטית ב-2021, והדיחו ממשלה בראשות אזרחית, סודאן נותרה במוקד של מאמצי דיפלומטיה נמרצים. יוזמה בראשות ארה"ב קיוותה להוסיף את חרטום לרשימת הבירות הערביות שיכולות לנרמל את היחסים עם ישראל.
אבל נראה שהמלחמה הכריעה את הכף. המדינה הסודנית קרסה למעשה בחלקים רבים של המדינה. באזורים מסוימים, בתי החולים ושירותי הבריאות בקושי מתפקדים. אלפי אזרחים נהרגו, כולל ומעשי טבח מזוויעים שעשויים להיחשב לפשעי מלחמה. ארגוני זכויות אזרח אמיצים מתעדים אינספור דיווחים על אלימות מינית ואונס. סבבים חסרי שחר של שיחות שלום, שכונסו במקרים מסוימים על ידי ממשלות ערביות שתומכות בשתיקה במפלגה כזו או אחרת, הניבו הפסקת אש שכשלה. ככל שההרס והמוות גובר, המודעות והעניין הבינלאומיים באומללות בסודן דעכו.
שנים-עשר חודשים לאחר מכן, המצב ההומניטרי בסודן קשה להדהים. המדינה היא המקום של משבר העקורים הגדול בעולם, כאשר למעלה מחמישית מהתושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בשל מלחמת האזרחים וסבבים מוקדמים יותר של הסכסוך. על פי נתוני האו"ם, כמעט שליש מהאוכלוסייה סובל מחוסר ביטחון תזונתי חריף. כ-19 מיליון ילדים אינם לומדים בבית ספר ולפי הערכות, כ-3 מיליון ילדים סודנים סובלים מתת תזונה.
גורמים הומניטריים הזהירו מפני הרעב – והסבל הנלווה אליו, כמו כולרה ומחלות אחרות – שאוחזים במדינה. "זו בעיה ענקית שמתגבשת, הם קרובים מאוד לרעב", אמרה בתחילת החודש סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP). "ילדים מתים מרעב בתוך דרפור ובחלקים אחרים של המדינה".
ארגונים בינלאומיים מתלוננים על כך שמבחינה לוגיסטית אי אפשר לתת שירות לחלק גדול מהמדינה. "הגבלות על גישה הומניטרית פוגעות קשות במתן סיוע מציל חיים, וצרכי המימון ההומניטריים לא נענו ברובם", צוין בדו"ח של ועדת ההצלה הבינלאומית. עד פברואר, מחירי המזון בסודן זינקו ביותר מ-110% מאז תחילת המלחמה. במחנות פליטים רעועים בצ'אד ובדרום סודן השכנות, ארגוני סיוע טוענים כי מחסור במימון עשוי לגרום להפסקת חלוקת המזון.
תוכנית המזון העולמית אומרת ש"שורשי בעיית הרעב הם כפולים: גישה ומימון", הסבירו דיאנה זיינב אלהינדווי וקתרין הורלד מהוושינגטון פוסט. "בתוך סודן, משאיות WFP נחסמו, נחטפו, הותקפו, נבזזו ונעצרו. מחוץ לסודן, מחנות מאולתרים עמוסים באנשים רעבים וחולים – אבל אין כסף להאכיל אותם".
היום (שני) יתכנסו בפריז ממשלות בינלאומיות, ארגונים הומניטריים ותורמים לוועידה שמטרתה גיוס כספים למען סודן. הם ייפגשו בזמן שבו נענו פחות מחמישה אחוזים מהבקשות ההומניטריות שהוצאו לסודן על ידי סוכנויות האו"ם. המלחמות באוקראינה ובעזה – שהוחרפו עוד יותר בעקבות ההסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן – שמו את הטרגדיה של סודן בצל.
"כשקהילות מתקרבות לרעב, כשהכולרה והחצבת מתפשטות, כשהאלימות ממשיכה לתבוע חיים של אינספור בני אדם, העולם ברובו שתק ", אמרה שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומס-גרינפילד, בשבוע שעבר. זה חייב להשתנות עכשיו, הוסיפה. "הקהילה הבינלאומית חייבת לתת יותר. היא מוכרחה לעשות יותר, וצריך להיות אכפת לה יותר".
"במשך שנה, תושבי סודן הוזנחו, התעלמו מהם בזמן שסבלו מאלימות יותר מכולם", הצהיר טייגר צ'גוטה, המנהל האזורי של אמנסטי אינטרנשיונל למזרח ודרום אפריקה. "מאמצים דיפלומטיים לא הצליחו עד כה לשים קץ להפרות, להגן על אזרחים, לספק סיוע הומניטרי מספק, או להעניש אנשים שביצעו פשעי מלחמה".
עם זאת, הסיכויים שהצדדים הלוחמים יניחו את נשקם דומים לאלה שהם דווקא יחריפו את הלחימה. המדינה מחולקת כעת באופן גס בין מערב למזרח, כאשר ה-RSF מתחזקת בחציה הראשון ובורהאן ובני בריתו שולטים בחציה השני. בתדרוך בנושא סודן, צוות חשיבה בשם קבוצת המשבר הבינלאומית דחק במדינות כמו ארה"ב, סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות להפעיל לחץ כבד יותר על הפלגים המתקוטטים לפתוח גישה לסיוע הומניטרי ולהתחיל להחזיר את סודן ליציבות.
"החלופה קודרת, שכן המדינה נמצאת על סף כאוס, רעב המוני ומלחמה שעלולה להתפשט על פני גבולותיה לאזור בעייתי", ציינו בקבוצת המשבר הבינלאומית. "הזמן הוא המהותי – במיוחד מכיוון שכל צד מנסה לצרף לשורותיו כוחות חדשים שיצטרפו למאבק עם הבטחות שהם יחלקו בשלל הניצחון, מה שמבטיח להפוך את המשא ומתן לסיום המלחמה לקשה הרבה יותר."
