איננו יודעים מאיזה סוג של סרטן סובל המלך צ'ארלס השלישי, היכן בגוף שלו נמצאו התאים הסוררים או איזה סוג טיפול הוא עובר מאז ההכרזה הדרמטית השבוע. ובכל זאת הוא הפך פתאום לחולה סרטן המפורסם ביותר בעולם, שיש לו פוטנציאל להשפיע על האופן שבו אנשים חושבים על המחלה ופועלים נגדה בבריטניה ובעולם.
אך כיצד הוא ישתמש בבמה הזו? בחשיפת האבחון בסרטן, ולפני כן בחשיפת הטיפולים שעבר עבור ערמונית מוגדלת שפירה, הוא כבר הגדיל לעשות יחסית למה שמלכים בריטיים בדרך כלל סיפרו בעניין הבריאות שלהם, במיוחד, כפי שצ'ארלס אמר בעבר, בעניין "המקומות המוצנעים" שלהם.
ידוע שלצ'ארלס יש דעות מוצקות בעניין תזונה, בריאות וטיפולים רפואיים – ובמהלך חייו, הוא נשא עשרות ואולי מאות נאומים שמרחיבים על הרעיונות הללו, בתור תומך גדול בטיפולים אלטרנטיביים.
לצד תמיכתו בארגוני חקר סרטן מוכרים ומבוססים, צ'ארלס גם הקים ארגון שמקדם רפואה אלטרנטיבית. הוא מאמין בהומאופתיה, שרשויות מגדירות רבות מגדירים אותה כפסאודו-מדע. והוא גם הביע תמיכה בכמה טיפולי סרטן – כמו חוקן קפה ומיץ גזר – שהרימו גבות בקרב רבים מהאונקולוגים הנחשבים של בריטניה.
מבחינת הסרטן שלו, גורמים בארמון בקינגהאם אמרו שהוא נחשף בבית חולים פרטי יוקרתי, קליניקת לונדון. הם לא הרחיבו אודות הטיפול שהוא מקבל, רק שמדובר ב"טיפול בידי מומחים" וללא אשפוז. הם סרבו להשיב האם הוא עובר הקרנות או כימותרפיה.
המלך דחק מזה זמן רב בממסד הרפואי להציע "רפואה הוליסטית" שרואה את כל האדם – לא רק את המחלה, אך גם את מצבו הרגשי והרוחני. הוא תומך ב"תרפיות משלימות" כמו דיקור סיני, רפלקסולוגיה, עיסויים ועוד. טיפול "בכל המטופל" הוא רעיון מוכר ומקובל ברפואת סרטן מודרנית – אך לא על חשבון טיפולים מוכחים.
כנסיך ויורש העצר ב-2004, צ'ארלס עורר סערה כשתמך באופן פומבי ברעיון שחולי סרטן זקוקים לטיפול יומי בחוקן קפה, הזרקות ויטמינים ושתיית 13 מיצי פירות. אותו טיפול, שידוע בתור תרפיית גרסון, קרוי כל שם הרופא הגרמני מקס גרסון שפיתח אותה בשנות ה-20. ארגוני סרטן השיבו שאין שום תימוכין מדעיים לטיפולים כאלו בסרטן, והאונקולוג הנחשב מייקל באום השיב גם הוא לצ'רלס במאמר: "עם כל הכבוד, טעית".
באום כתב אז שהוא עשוי לחלוק את חלק מהרעיונות השונים של צ'ארלס בעניין אמנות וארכיטקטורה, אך הוסיף, "אני מתחנן בפניך שתשמש בכוחך בזהירות קיצונית כאשר אתה מציע לחולים עם מחלות מסכנות חיים לנסות טיפולים לא מוכחים".
צ'ארלס גם תומך מזה עשורים בהומאופתיה, השימוש בחומרים מהולים היטב שמאמיניה טוענים שיכולים לסייע לגוף לרפא את עצמו, שיטה שפותחה על ידי הרופא הגרמני סמואל האנמן בתחילת המאה ה-19.
בשנת 2011, כאשר צ'ארלס שיווק "ניקוי רעלים צמחי" תחת המותג שלו, מרכז המחקר המוביל בבריטניה לעניין רפואה אלטרנטיבית האשים אותו במכירת טיפול שקרי.
ב-2017 הכריז שירות הבריאות הלאומי הבריטי שהוא יפסיק לממן טיפולים הומאופתיים: "אין ראיות טובות לכך שהומאופתיה אפקטיבית כטיפול לאף בעיה רפואית". ההחלטה הזו גובתה על ידי פסיקה של בית המשפט העליון ב-2018, שהגדירה את הטיפולים כפסאודו-מדעיים.
העניין של צ'ארלס בהומאופתיה וטיפולים אלטרנטיביים ליווה אותו לכס המלכות. בדצמבר הוא מינה את מייקל דיקסון, שמקדם את השימוש בהומאופתיה לצד טיפולים קונבנציונליים, להיות ראש המשרד הרפואי של בית המלוכה. דיקסון כיהן כיו"ר קרן הנסיך לבריאות משולבת, ארגון צדקה שייסד צ'ארלס.
בשנת 2006 צוטט דיקסון ב"טלגרף" כמתנגד לקיצוץ במימון רפואה אלטרנטיבית, בטענה ש"ברונים קליניים לא צריכים להגיד לאלה מאיתנו שנאלצים להתמודד עם סבל יומיומי אנושי מה לעשות".
לאחר שהוכרז מינויו של דיקסון, ארמון בקינגהאם פרסם הודעה שהבהירה שהרופא "לא מאמין שהומאופתיה יכולה לרפא סרטן". ההצהרה המשיכה ואמרה שכאשר צ'ארלס היה הנסיך מוויילס, הוא תמך ב"טיפולים משלימים", שלא דחו תרופות קונבנציונליות כלל.
קתרין מאייר, בספרה המעמיק "Charles: The Heart of a King", כותבת שהחיבוק שנותן צ'ארלס לרפואה אלטרנטיבית קשור לאמונותיו הבסיסיות ביותר. הוא מאמין שהמין האנושי הידרדר ממצב מסורתי יותר, טבעי, של גן עדן, על ידי כניעה ליותר מדי לחשיבה מכניסטית, טכנולוגית, מודרניסטית. צ'ארלס מאמין בכוח הריפוי של הטבע לעזור לבני האדם המודרניים לחזור לאיזון ולהרמוניה. הוא כתב ספר שלם על הנושא.
בתקופתו הארוכה כיורש העצר, צ'ארלס היא מושא ללעג על כך שהתבטא נגד האדריכלות המודרנית, במיוחד צורותיה הברוטליסטיות בשנות ה-70, לטובת בניין "בקנה מידה אנושי" מהתקופות הגאורגיות, הוויקטוריאניות והאדוארדיאניות. צ'ארלס גיבה את דבריו במעשים ובנה עיר שלמה, בשם פאונדברי, על סמך הרעיונות האלה. היום זה מקום פופולרי למגורים, עבודה ותיירות.
הרקורד שלו בתחום הבריאות זכה לביקורות מעורבות יותר. אבל לורנס יאנג, פרופסור לאונקולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה בוורוויק, אמר שלפתיחותו של צ'ארלס לגבי הערמונית המוגדלת שלו כבר הייתה השפעה חיובית – ועוררה גל של פניות ממטופלים שרוצים בדיקות ובדיקות.
עם הגילוי שיש לו סרטן, צ'ארלס הלך רחוק יותר. "עבור אנשים מסוימים, איבחון בסרטן הוא דבר מאוד בודד", אמר יאנג. "אתה יכול להרגיש די מבודד. וזה מעלה את הסרטן לכותרות. זה מוכיח שלא משנה מי אתה, אתה עדיין יכול לחלות במחלה הזו".
צ'ארלס דיבר בעבר באמפתיה על מסעו של חולה סרטן. "תחושת האבדון המפחידה המורגשת כשאובחן כחולה בסרטן יכולה להביא איתה תחושה עמוקה של תסכול וחוסר שליטה", אמר בנאום בפני הקולג' המלכותי למיילדות וגניקולוגים בשנת 2004. "לרגשות שליליים יש גורם פיזי שלילי. השפעה . ניתן למתן את זה, בין השאר, על ידי מתן בחירה טיפולית למטופלים: טיפולים המאפשרים ניהול בריאות אישי, ועוזרים לטפח תחושת שליטה מחודשת באמצעות גישות משולבות לבריאות".
צ'ארלס גם דיבר בעבר על החשיבות של דיבור על סרטן. בשנת 2000, הוא השתמש במעמד שלו כדי ללחוץ על בריטים ללכת לבדיקות סרטן המעי. "אחת הבעיות, אני בטוח, היא שהבריטים פשוט לא טובים בלדבר על בעיות בריאותיות בחלקים הפרטיים יותר של גופם", אמר. "אבל אנחנו צריכים להכיר בכך שהאופי ה'מנומס' שלנו, למרות שלעתים קרובות ראוי להערצה, הוא כנראה גורם משמעותי במודעות הירודה לתסמינים".
