היו אלה מחנות הריכוז המערביים ביותר שהקימה גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, לפני יותר משמונים שנה – והיחידים שהוקמו בשטחים שנכבשו מהאימפריה הבריטית. הפרטים על מה שאירע באיי התעלה הבריטיים הסמוכים לחופי צרפת – ג'רזי, גרנזי ואולדרני – לא היו ידועים עד כה, וכעת הם צפויים לצאת לאור, בעקבות הקמתה באיחור קל של ועדת חקירה מיוחדת בנושא.
"הגיוני שהאנשים שחיים שם כיום לא רוצים לחשוב שקרו שם דברים נוראיים, אבל דברים נוראיים קרו גם במקומות היפים ביותר", אומר לורד אריק פיקלס, השליח המיוחד מטעם ראש ממשלת בריטניה לנושאי פוסט־שואה ולמאבק באנטישמיות. בשבוע שעבר הורה פיקלס לחקור את הפרק האפל הזה בתולדות בריטניה, לבדוק מה עשו הנאצים באיים הפסטורליים כששלטו בהם במשך כחמש שנים.
היה זה החלק היחיד של האימפריה הבריטית שכבשה גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. ב־30 ביוני 1940 פלש הוורמאכט לאיים גרנזי וג'רזי, ומחלקה של חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפֶה, נחתה בגרנזי.
את פני הגרמנים הפולשים קיבל מפקח המשטרה המקומית, ואמר להם ש"אין כאן כוחות צבא". הצבא הבריטי נטש את האיים, שההגנה עליהם הפכה בלתי אפשרית אחרי תבוסת צרפת. ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, וינסטון צ'רצ'יל, הצהיר אז שאיי התעלה אינם בעלי חשיבות אסטרטגית, אבל גרמניה התהדרה בכך שכבשה חלק מהאימפריה הבריטית.
הגרמנים העמיקו במהירות את אחיזתם באיים, והמקומיים ניסו לחיות את חייהם בשלווה ככל האפשר. לאחר המלחמה נשמעה לא מעט ביקורת על כך שהתושבים לא התנגדו מספיק לכיבוש, אבל הם טענו מנגד: "עשינו מה שיכולנו, ניסינו להחזיק את הראש מעל המים".
במשך עשורים היה ידוע שהנאצים בנו כמה מחנות עבודה באיים ג'רזי, גרנזי ואולדרני. הסיבה לכך שהנאצים דאגו לכוח עבודה זול בתנאים איומים שם הייתה בגלל תפיסתם שהאיים יסייעו להגן על חופי אירופה מפני פלישה בריטית־אמריקנית. "הנאצים ראו באיים חלק מ'החומה האטלנטית' – קו ביצורים, בונקרים ועמדות שאמור היה להגן על גרמניה", אומר לורד פיקלס, "כמעט 10 אחוזים מתקציב החומה האטלנטית 'בוזבזו' באיים הללו".
כמה נרצחו במחנות העבודה באיים הללו? המספר נותר עלום עד היום. "היה ויכוח גדול מאוד בין המומחים והחוקרים על כמות האנשים שנרצחו בידי הנאצים שם", אומר פיקלס, "אמרתי שצריך למצוא את הנתון המדויק. אספתי אקדמאים שיבחנו את הנתונים ואת העובדות, וכמה אנשים כבר יצרו איתי קשר, ואולי בשנה הבאה נדע. אני חושב שאולי מהספרים נוכל ללמוד כמה נרצחו באיים האלה".
זה אכן מה שייעשה בשנה הקרובה. פיקלס הסביר שהמטרה היא שכמה שיותר אנשים עם מידע על מה שאירע בשנות הכיבוש הנאצי יגיעו לוועדה שהקים, בניסיון לחשוף את התמונה האמיתית.
בעת פלישת גרמניה הנאצית היו גם יהודים רבים בין תושבי האיים. המספר הרשמי של היהודים שנרצחו באיי התעלה במלחמת העולם השנייה הוא שמונה בלבד, אף שידוע שבשנות הכיבוש הנאצי גורשו יהודים משם למחנות השמדה באירופה, ובהם אושוויץ. מנגד, הובאו יהודים מאירופה למחנות העבודה באיים. לפחות משלוח אחד של מאות יהודים מצרפת הובא לאחד המחנות באיי התעלה, ולא ברור כמה מהם מתו.
בשנים האחרונות התגלו באיים קברי אחים. "התנאים במחנות העבודה היו נוראיים", אומר פיקלס. "הגישה ששלטה במחנות הייתה מוות דרך עבודה. היו שם עונשים כבדים, תנאי מחיה איומים ועינויים". חלק מהחוקרים טוענים שייתכן מאוד שיש יותר מאלף יהודים הקבורים בקברי אחים באיים. פרופ' קרוליין סטרטי־קולס מאוניברסיטת סטפורדשייר זיהתה לפחות שני אתרים כאלה, וטוענת כי כנראה יש עוד כמה שטרם זוהו.
"המספר הרשמי שמדברים עליו הוא בין 700 לאלף בני אדם, ובהם יהודים, שנהרגו בכל המחנות באיי התעלה", אמר בריאיון בתקשורת הבריטית פרופ' אנטוני גליס, מומחה לפשעי מלחמה שמייעץ למשרד הפנים הבריטי, "אני אופתע אם בסוף החקירה נגלה שמספר האנשים שרצחו הנאצים במחנות באיי התעלה או שגורשו מהאיים למחנות באירופה לא הגיע לאלף".
מבחינת תושבי איי התעלה תמה המלחמה ב־8 במאי 1945, כששלטונות הכיבוש הגרמניים הודיעו על כך לתושבי האיים. למחרת הגיעה משחתת בריטית לגרנזי. הגרמנים נכנעו ללא תנאי, והצבא הבריטי חזר.
ללורד פיקלס חשוב להבהיר שלא היו אלה אזרחים בריטים שתפעלו את המחנות, ושהמחנות לא פעלו בשטחי בריטניה עצמה אלא במעין שטחי חסות. גם הגרדיאן ביקש להדגיש את העובדה כשהוסיף הערה לאחת הכתבות בנושא: "ב־22 ביולי הוסרה אמירה מהכותרת של הידיעה באתר, שלפיה המחנות פעלו על אדמה בריטית". למרות ניסיונות הבידול האלה, לא מעט טוענים שבסופו של דבר המחנות פעלו בחצר האחורית של בריטניה.
מרגרט הודג', חברת פרלמנט מסיעת הלייבור, שאביה נמלט מרדיפת הנאצים בגרמניה, אמרה השבוע: "הגיע הזמן שהממשלה הבריטית ושלטונות אולדרני יתמודדו סוף־סוף עם הזוועה שאירעה על אדמת בריטניה. אי אפשר עוד לשקר ולא להסתיר".
