החיפושים אחר הצוללת טיטן שנעלמה ביום ראשון בדרכה אל הספינה הטרופה טיטניק בקרקעית האוקיינוס האטלנטי עדיין נמשכים, על אף הסיכוי המזערי למצוא ניצולים חיים, בשל אספקת החמצן המוערכת שהלכה והצטמצמה מדקה לדקה.
"הייתי קורא לזה 'משימה בלתי אפשרית'", אמר פול צוקונפט, לשעבר מפקד משמר החופים האמריקני, בריאיון לוושינגטון פוסט, לאחר שכוחות ההצלה זוהו קולות של "דפיקות" במעמקי הים. הקולות עשויים להיות אותות מצוקה, אך במידה שווה הם גם עשויים להיות רעשי פנטום. הממדים העצומים של הים, הסבירו מומחים, הפכו לחסר סיכוי כמעט את החיפוש אחר צוללת שאורכה 6.7 מטרים בלבד.
בשעות אחר הצהריים היום (ה') העריכו מדענים שאזל החמצן על סיפון הצוללת, וכך החיפושים קיבלו נימה מורבידית הרבה יותר. צוותי החיפוש, כולל רובוט חדשני שנשלח מצרפת, שטח החיפושים השתרע על שטח גדול יותר משטחה של בלגיה, ומדענים כלל לא היו בטוחים שהצוללת נמצאת אפילו באזור המוערך הזה.
רוב לארטר, גיאופיזיקאי ימי בריטי, אמר אתמול לאסושייטד פרס שקשה להפליא למצוא חפץ בגודל של טיטן בסביבה התת-ימית האפלה לחלוטין. לדבריו, אם תימצא הצוללת יהיה זה לא באמצעות סונאר פעיל מספינה, אלא רק בעזרת כלי רכב נגררים או אוטונומיים סמוך לקרקעית הים, ואלה יכולים לראות רק למרחק של כמה מטרים.
"הייתי מעורב בחיפושים אחר אתרי נביעה הידרותרמיים", סיפר לארטר. "היו לנו כלי רכב כאלה במרחק של כמה עשרות מטרים בלבד מהאתרים, ובכל זאת פספסנו אותם. זה לחפש מחט בערימת שחת".
הצלילה
מי שרוצה לראות את הריסות הטיטניק בעיניו נדרש לצאת למסע יוצא דופן. הוא יצטרך לעלות לצוללת בגודל של מיניוואן, שבנויה כדי לעמוד בלחצי הצלילה לעומק של כארבעה קילומטרים מתחת לפני האוקיינוס האטלנטי. נדרשות כשעתיים להגיע אל הספינה הטבועה ועוד כשעתיים לחזור אל פני השטח – בנוסף לזמן שתבלו שם, כמובן.
המסע כרוך במחיר כבד, כ-250 אלף דולר. בסוכנויות תיירות יוקרה דיווחו בראשית השבוע על רשימת המתנה ארוכה של הרפתקנים שביקשו לעלות על הצוללת של חברת "אושנגייט". הטיטן עצמה נבנתה בארה"ב אך לא עברה מבחני תו תקן רשמיים כלשהם. נוסעים שיצאו לצלילה בשנים האחרונות סיפרו בתקשורת השבוע על הצורך לחתום על חוזה הסכמה מפורט לפני שנכנסו לכלי השיט הקטן.
"דמיינו צינור מתכתי באורך מטרים ספורים, שרצפתו היא יריעת מתכת", סיפר ארתור לויבל (61) ל-AP. "אתם לא יכולים לעמוד. אתם לא יכולים לכרוע. כולם יושבים זה ליד זה או זה על גבי זה. אתה לא יכול להיות קלאוסטרופובי. במבט לאחור, הייתי קצת נאיבי. זו הייתה משימת קמיקזה".
באתר אושנגייט מתוארת הצוללת כך: "באמצעות שימוש חדשני בחומרים מודרניים, טיטן קלה יותר במשקל וחסכונית יותר לתפעול מכל צוללת אחרת. שילוב של הנדסה פורצת דרך וטכנולוגיה מקובלת מעניק לטיטן יתרון ייחודי על פני רכבי צלילה עמוקה אחרים".
האבודים
סטוקטון ראש (61). מפעיל הצוללת, מייסדה ומנכ"לה של חברת אושנגייט, טייס במקצועו. בריאיון לטלוויזיה האמריקנית לפני כחצי שנה טען שהשימוש בצוללת שלו אינו מסוכן במיוחד, אך הודה שהוא מודאג מהאפשרות שתאבד מתחת לפני המים. "אם אתם רק רוצים להיות בטוחים, אל תקומו מהמיטה", הוסיף. "אל תיכנסו למכונית שלכם. אל תעשו כלום. בשלב מסוים, אדם צריך לקחת סיכון". רעייתו ושותפתו, ונדי, היא נינתם של איזידור ואיידה שטראוס, שניים מהנוסעים העשירים ביותר על סיפון הטיטניק, שנספו באסון וזכו להוקרה בקהילה היהודית של ניו-יורק.
היימיש הרדינג (58). איש עסקים בריטי בתחום התעופה והרפתקן נודע. הרדינג קבע כמה שיאי עולם במסעות למעמקי הים ובהקפת כדור הארץ בטיסה. הוא השתתף בשנה שעברה בטיסת החלל החמישית של "בלו אוריג'ין", חברת החלל הפרטית של מייסד אמזון ג'ף בזוס.
פול-אנרי נרז'ולט (77). "מר טיטניק" בכבודו ובעצמו: עד לגיחה האסונית הזו, נרז'ולט צלל אל הטיטניק הטרופה 37 פעמים, והידע שלו על קורותיה הוא אנציקלופדי. לאחרונה פרסם את הספר "במעמקי הטיטניק" (בצרפתית), והיה מעורב רבות בפעילותה של אגודת טיטניק הבינלאומית. "שמחנו מאוד, סוף-סוף, להתחיל לצלול לטיטניק", סיפר לאחרונה על הצלילה הראשונה אל שבר הספינה ב-1987. "לא ידענו אז שנצליח לחזור בתדירות כזו".
שהזאדה דאווד (48). איש עסקים בריטי-פקיסטני ובן לאחת המשפחות העשירות והבולטות ביותר בפקיסטן. הוא היה חבר בכמה ארגוני צדקה, שחלקם קשורים גם למלך בריטניה צ'רלס השלישי. הוא נאם באו"ם והשתתף תכופות בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שם שיתף את חזונו ל"עתיד בר-קיימא". משפחתו סיפרה לתקשורת שהוא חובב צילום טבע, גינון וחקר בתי גידול טבעיים.
סולימאן דאווד (19). בנו של שהזאדה וכריסטין. לתקשורת מסרה משפחתו שהוא אהב ספרי מדע בדיוני, קוביות הונגריות וכדורעף.
