בעוד פוליטיקאים בארה"ב שוקלים להרחיב את ההגנות לילדים באינטרנט, גורמים רשמיים רבים האשימו פלטפורמות של רשתות חברתיות בגרימת נזק למשתמשים צעירים.
הם האשימו חברות ש"הניעו" מגיפת בריאות נפש בקרב בני נוער. הם השוו פלטפורמות ל"פנטניל דיגיטלי" ואת תעשיית הטכנולוגיה ל"טבק גדול". חלקם קראו למדיניות גורפת לאסור או להגביל לחלוטין גישה למדיה חברתית עבור ילדים ובני נוער.
אבל דו"ח חדש של איגוד הפסיכולוגים האמריקני שפורסם בשבוע שעבר, מצייר תמונה מורכבת יותר של הקשר בין בני נוער לפלטפורמות. חוקרים מובילים מצאו ששימוש ברשתות חברתיות "אינו מועיל או מזיק מטבעו לצעירים" וקוראים למחקרים נוסף בנושא.
הממצאים מצביעים על כך שבעוד שהבדיקה על ההשפעה של המדיה החברתית על בריאותם של ילדים גוברת, מחקרים המראים פגיעה ישירה הם עדיין נדירים במקצת – ומחקר ציבורי בנושא במירוץ להדביק את הפער.
הדו"ח מצא כי השפעת הרשתות החברתיות על מתבגרים "תלויה" בדרך כלל בגורמים אינדיבידואליים, כולל מה בני נוער יכולים לעשות ולראות באינטרנט, היכן וכיצד הם גדלו ומהם "החוזקות והחולשות" של עצמם. במקרים מסוימים, כתבו החוקרים, "ההתפתחות הפסיכולוגית של בני נוער עשויה להפיק תועלת" מאינטראקציה חברתית באינטרנט, במיוחד עבור "אלה שחווים משברים בבריאות הנפש, או חברים בקבוצות מודרות".
הדו"ח המליץ למבוגרים לעקוב אחר משתמשים צעירים יותר, אך ציין שפעולות "צריכות להיות מאוזנות" עם צרכי הפרטיות. הוא הציע שפלטפורמות צריכות להיות "תפורות" בדרכים "מתאימות לגיל", כולל שינויים באופן שבו חברות מבקשות הסכמה לאיסוף נתונים אישיים, לקבוע מגבלות זמן לשימוש יומיומי ולהמליץ על תוכן למשתמשים. הדו"ח קרא להכשיר בני נוער לשימוש בריא ברשתות חברתיות.
אוון גריר, מנהל קבוצת הזכויות הדיגיטליות Fight for the Future, אמר כי הדו"ח מראה כי "המחקר בפועל הוא הרבה פחות מכריע ומכיל הרבה יותר ניואנסים ממה שמצטייר מהרטוריקה של פוליטיקאים".
אבל רק בגלל שהמדע עדיין מתפתח לא אומר שחברות וקובעי מדיניות צריכים לחכות לפעול, אמר קצין המדע הראשי של APA, מיטש פרינסשטיין. "בעולם המדיניות, אנחנו יכולים לעשות דברים כדי להגן על אנשים כאשר יש רוב של ראיות", אמר פרינסשטיין, שקבוצתו אישרה בשנה שעברה הצעת חוק מרכזית לבטיחות מקוונת לילדים. חברות טכנולוגיה וקובעי מדיניות נקטו בצעדים או הציעו הצעות המשקפות חלק מהמלצות הדו"ח.
לנוכח הלחץ הגובר, פלטפורמות חברתיות כמו אינסטגרם, טיק טוק ויוטיוב פרסמו פיצ'רים חדשים כדי לתת להורים יותר שליטה על הפעילות של ילדיהם, להגביל את משך הזמן שהם מבלים באינטרנט ולהפוך הגדרות פרטיות מחמירות יותר לברירת מחדל.
פוליטיקאים אמריקנים הציגו שפע של הצעות בטיחות מקוונות לילדים, כולל הצעה להפוך זאת לחובה חוקית עבור פלטפורמות למנוע נזקים מסוימים לילדים ולדרוש מפלטפורמות לבנות תכונות בטיחות בעיצוב שלהן. קובעי מדיניות במדינה הציעו שורה של הצעות חוק דומות ליצירת מה שנקרא "קוד עיצוב תואם גיל" לאופן שבו חברות בונות את המוצרים שלהן.
סנטור בריאן שץ ממדינת הוואי, אחד הפוליטיקאים המובילים הצעת חוק לקביעת מגבלת גיל לילדים ברשתות החברתיות, אמר כי "הדו"ח החדש מגבה את מה שאנחנו כבר יודעים: מדיה חברתית והאלגוריתמים המותאמים אישית שמזינים תוכן מזיק וממכר שאינו מתאים לילדים".
פרינסשטיין אמר שהראיות אינן תומכות במאמצי הגבלת הגיל. "גישה של הכל או כלום לא משקפת את מה שאנחנו יודעים, מבחינה מדעית, שהוא הטוב ביותר לילדים… להגבלת הגיל יש סבירות גבוהה להיכשל ואף להחמיר את המצב", אמר.
הדו"ח טען כי "שימוש מותאם-גיל במדיה החברתית צריך להתבסס על רמת הבשלות של כל מתבגר" וציין כי "בני נוער מתבגרים בקצב שונה". פרינסשטיין אמר שהראיות מצביעות על כך שהרשתות החברתיות היא גורם אחד מני "רבים" התורמים למשבר בריאות הנפש של בני נוער, ולא "גורם עיקרי או מוביל".
החוקרים ציינו כי לדו"ח שלהם יש מגבלות משלו. ב-APA אמרו כי בעוד שתוצאות המראות על קשר "סיבתי" בין מדיה חברתית לפגיעה בבני נוער הן "נדירות", זה יכול להיות בחלקו משום שהנתונים הדרושים להסקת המסקנות הללו "עשויים להיות זמינים בתוך חברות טכנולוגיה", אך לא לחוקרים חיצוניים. הם גם אמרו כי בשל חוסר מחקר, ההשפעה "ארוכת הטווח" של השימוש ברשתות חברתיות על מתבגרים נותרה "בלתי ידועה במידה רבה". לשם כך הם קראו ל"השקעה ניכרת במימון מחקר".
בשנה שעברה הבטיחו פוליטיקאים אמריקנים מימון של 15 מיליון דולר למחקר על האופן שבו מדיה חברתית משפיעה על ילדים כחלק מחבילת האומניבוס לסוף השנה. אבל פרינסשטיין אמר שרמות המימון הנוכחיות הן רק "טיפה בדלי". "אנחנו צריכים השקעה של 100 מיליון דולר בבריאות הנפש ובבריאות הנפש של ילדים, וחלק ניכר מזה יכול להיות מוקדש להבנת הרשתות החברתיות", הוא אמר.
