דרמה משובחת בפוליטיקה הבריטית: ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון נאלץ שלשום לחזור לשערוריות שהפילו אותו כראש הממשלה, ולתת מענה למחוקקים זועמים שביקשו לדעת אם הטעה אותם במכוון בעניין ההתכנסויות במשרדו בניגוד לכללי הסגר במהלך המגפה. ג'ונסון נמנע מתעלוליו הרגילים – מטאפורות צבעוניות, ציטוטים בלטינית ועוד. הוא ברר מילים בקפידה, אך סירב להתקפל.
"עם יד על הלב, לא שיקרתי", אמר בפתיחת הדיון ב"ועדת הפריבילגיות" של הפרלמנט, שנמשך יותר משלוש שעות. השלכות החקירה הרות גורל לראש הממשלה לשעבר, שהמפלגה השמרנית הדיחה; ג'ונסון עודנו חבר פרלמנט, והוא רמז שהוא עשוי לנסות להגיע שוב לתפקיד הבכיר ביותר. בבריטניה יש השלכות להטעיית הפרלמנט: אם הוועדה של בית הנבחרים תקבע שג'ונסון פעל במכוון ובפזיזות במסיבות השתייה במשרדיו ברחוב דאונינג בשיא המגפה, ייתכן שיוטלו עליו עיצומים או שיצביעו על הדחתו מן הפרלמנט.
המשפט מתנהל גם בדעת הקהל. דירוג האמון של ג'ונסון נמצא כיום בשפל. אף שהוא ידוע כפוליטיקאי כריזמטי שחזר ממפלות פעמים רבות בעבר, ייתכן שהעדות שהוא מסר לא תספיק כדי לעזור לעתידו הפוליטי.
ג'ונסון פתח ואמר לוועדה שכמה התכנסויות ברחוב דאונינג "חצו את הנקודה שאפשר לומר שהן נחוצות למטרות עבודה. זה היה שגוי. אני מצטער על כך מאוד. אני מבין את הכעס הציבורי, ואני ממשיך להתנצל על מה שקרה במשמרת שלי ומקבל אחריות מלאה", אמר. אבל הוא התעקש שכל מה שאמר למחוקקים היה ב"תום לב" וכי אם הטעה אותם, זו הייתה טעות כנה.
החקירה הושהתה דקות אחדות לאחר תחילתה כדי שהמחוקקים יוכלו להצביע על חלק מהסכם הברקזיט החדש של ראש הממשלה רישי סונק בעניין צפון אירלנד. התוכנית, שמטרתה לתת לממשלה המקומית בצפון אירלנד ביטוי רב יותר באשר לאופן החלת חוקי האיחוד האירופי באזור, עברה בתמיכת מפלגת הלייבור באופוזיציה. אך ג'ונסון עזר להוביל מרד נגדה, וההתנגדות שלו הכשירה את סירובה המתמשך של המפלגה הדמוקרטית היוניוניסטית של צפון אירלנד, התומכת בקשר עם בריטניה הגדולה, להשתתף בממשלה שם.
העובדה ששני קווי עלילה מרכזיים התרחשו באותו יום לא הייתה צירוף מקרים, אומרת קתרין ברנרד, פרופסור מאוניברסיטת קיימברידג' המתמחה באיחוד האירופי: "זה נעשה בכוונה כדי להראות לחברי פרלמנט שסונק צריך לנקות את הבלגן של בוריס ג'ונסון, גם בעניין צפון אירלנד וגם בעניין המסיבות". היא ציינה שהחקירה של ג'ונסון אפשרה גם למשוך את תשומת הלב הציבורית מהמתמרדים נגד סונק.
ראש הממשלה ניצל את העיסוק הרגעי בג'ונסון כדי לפרסם את דו"חות המס המפורטים שלו, שהראו שאחד הפוליטיקאים העשירים ביותר שהתגוררו אי פעם ברחוב דאונינג שילם יותר ממיליון ליש"ט במיסים בשלוש השנים האחרונות. סונק נתפס לעתים קרובות כראש ממשלה טכנוקרט, אבל שלשום הוא הוכיח שהוא יודע גם לשחק בפוליטיקה.
ג'ונסון, מצידו, היה חשוף באופן נדיר. זה לא היה ריאיון בן שתי דקות ב־BBC. הוא לא התנשא מעל שולחן הפרלמנט, לא קיבל תרועות חיזוק מצד מפלגתו, אלא ישב, נאשם בודד, מול שבעה חברי ועדה, כולל שלושה ממפלגות האופוזיציה.
ג'ונסון דיבר שוב ושוב על כך שהמפגשים ברחוב דאונינג היו "חיוניים למטרות עבודה" – כלומר היו פטורים מכללי הריחוק החברתי. "אני מתקשה לראות כיצד יכולתי לנהל את מספר 10, לנהל מאות פקידים, שהיה צריך להודות להם ולהעריך אותם על עבודתם בנסיבות קשות מאוד, בלי אירועי פרידה קצרים", אמר.
חבר הפרלמנט השמרני ברנרד ג'נקינס אמר לג'ונסון: "ההנחיות לא אומרות שאתה יכול לערוך מסיבת תודה, עם כמה משתתפים שתרצה, רק כי אתה חושב שמאוד חשוב להודות לאנשים. ההנחיות לא אומרות את זה".
הטיעון של ג'ונסון שמסיבות פרידה רוויות אלכוהול היו "חיוניות" עלול ליפול על אוזניים ערלות בקרב ציבור שנאלץ לציית לכללים שנקבעו על ידי ממשלתו, כולל הגבלות על הלוויות וביקורים בבתי חולים. בתגובה לעדותו של ג'ונסון כתב צייצן אחד בטוויטר: "אה כן, נובמבר 2020, כאשר לא הורשיתי ללוות את אשתי ההרה לסריקה או לבדיקת רופא, וכשבתי נולדה הובלתי מבית החולים לאחר שעה כי לא הרשו לי להיכנס למחלקה. אבל בוריס אומר שמסיבות הפרידה היו חיונית. הבנתי".
הוועדה גם התמקדה בשאלה אם ג'ונסון הבהיר את מעשיו כראוי כפי שטען. רק אחרי שישה חודשים הוא הודה שלא מילא אחר הנחיות הסגר; שלשום טען שהיה ראוי להמתין עד שעובדת המדינה הבכירה סו גריי תפרסם את הדו"ח הסופי שלה על השערורייה, שכונתה "פארטי־גייט", והוסיף ש"הזדעזע" כשהוא ואחרים נקנסו על הפרות הסגר.
במשך זמן רב, הציבור הבריטי וחברי המפלגה השמרנית היו סלחניים מאוד כלפי ג'ונסון, אך שערוריית המסיבות הייתה עניין אחר. הציבור הרחב הבין בקלות את השאלות: חגגת או לא חגגת ברחוב דאונינג במהלך הסגר, עם הצוות שלך, במסיבות שכללו קריוקי, מזוודות מלאות יין ושתייה עד כדי בחילה? לא נעלם מעיני הצופים שג'ונסון פתח את עדותו בהנחת ידו על תנ"ך ובשבועה לומר את האמת. אם יימצא ששיקר, ייתכן שזה לא רק יהיה סוף הקריירה שלו, אלא גם יוביל להאשמות במתן עדות שקר.
