"להמון אין לגיטימיות מול העם שהתבטא דרך נבחריו": כך, לפי עדויות הנוכחים, אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון בישיבת סיעתו הפוליטית "תחייה" ביום שלישי השבוע בארמון האליזה. ההתבטאות המודלפת עוררה סערה, במיוחד נוכח העובדה שהיא נאמרה ימים ספורים לאחר החלטת ראש ממשלת צרפת אליזבת בורן להשתמש בסעיף 49.3 של החוקה כדי להעביר את רפורמת הפנסיה.
הסעיף המיוחד מאפשר לרשות המבצעת להעביר חוק מסוים כאילו נחקק ברשות המחוקקת, בלי לאשרו בהצבעה רגילה. זהו כלי שממשלות צרפת עשו בו שימוש כמאה פעמים מאז שנקבע ב־1958. גם בשמאל וגם בימין יודעים שמול משבר חוקי גדול אפשר להשתמש בקלף הג'וקר המכריע הזה, שנולד לאחר משברים קשים.
בימי הרפובליקה הרביעית, מסוף מלחמת העולם השנייה ועד 1958, הייתה צרפת רפובליקה פרלמנטרית. היא סבלה מאי יציבות פוליטית ומצורך בבריתות שונות ומשונות בין מפלגות. התקופה הקצרה יחסית של הרפובליקה הרביעית הייתה סוערת מאוד, עם ממשלות שהתחלפו אחת לשישה עד שמונה חודשים. המצב היה גרוע עד כדי כך שהגנרל שארל דה־גול, מפקד כוחות "צרפת החופשית" בזמן מלחמת העולם השנייה, התבקש לבוא שוב כדי להציל את צרפת. דה־גול הציע לחולל במדינה רפורמה ולהקים רפובליקה חמישית, עם חוקה ומשטר חדשים. ואכן, במשאל עם ב־1958 בחר העם הצרפתי במשטר דמוקרטי נשיאותי למחצה, שקיים עד היום.
מכיוון שהחולשה העיקרית של הרפובליקה הרביעית הייתה אי יציבות שהקשתה על העברת חוקים, נקבע בחוקה החדשה סעיף מיוחד שמעניק לרשות המבצעת יכולת יוצאת דופן להעביר רפורמות וחוקים. ברגע שראש הממשלה מכריז על שימוש בסעיף 49.3, הדיונים על החוק נעצרים והחוק מתקבל.
הסעיף הזה מזכיר את הצו הנשיאותי בממשל האמריקני, סמכות נשיאותית שאינה תלויה בחקיקה ומסוגלת לעקוף אותה. כל הנשיאים האמריקנים מלבד אחד, ויליאם הנרי הריסון, השתמשו בצו. פרנקלין רוזוולט אף ניצל אותו כדי להנפיק 3,721 החלטות בעת כהונתו, הארוכה בתולדות ארה"ב: הוא נכנס לחדר הסגלגל מיד לאחר השפל הגדול, ונשאר שם כמעט עד תום מלחמת העולם השנייה.
במקרה של שימוש בסעיף 49.3, עומדת לרשות האופוזיציה יממה אחת בלבד כדי לנסות לטרפד את ההחלטה בהצבעת אי אמון באספה הלאומית – הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי. עשירית מחברי האספה, כ־58 חברים, נדרשים לחתום על ההצעה כדי שתעבור להצבעה. בשם היציבות, כל חבר פרלמנט זכאי לחתום על לא יותר משלוש הצעות אי אמון בשנה. לאחר איסוף החתימות יש לממשלה 48 שעות להתכונן להצבעה. בזמן ההצבעה האופוזיציה צריכה לקבל רוב מוחלט של 289 קולות, ומי שנמנע נחשב למתנגד לאי אמון ומחזק את הממשלה. אם ההצעה עוברת הממשלה נופלת, ועל הנשיא להקים ממשלה מחדש.
במקרה של חוק הפנסיה, הממשלה התקשתה להשלים את העברת הרפורמה. למקרון וממשלתו אין בפרלמנט רוב מוחלט: בקרב 577 חברי האספה רק 250 הם חברי הקואליציה. מנגד, האופוזיציה מונה 318 חברים וכוללת את מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה־פן, מפלגת הרפובליקנים של הימין המסורתי וכמה מפלגות שמאל קיצוני.
הממשלה הצליחה להעביר את החוק בסנאט, הבית העליון, בתמיכת הימין המסורתי – אך באספה רק שלושים מתוך 61 נציגי הימין המסורתי אמרו שיתמכו ברפורמה, והשאר חששו לתמוך במקרון בפומבי. התחושה בפריז היא שמקרון עומד לפזר את האספה בקרוב, ורבים מנציגי הימין, שנבחרים ישירות על ידי תושבי המחוזות שלהם, לא רוצים להיזכר כמי שתמכו בנשיא הבלתי אהוד.
נוכח הנסיבות נאלצה ראש הממשלה בורן לשלוף את הנשק הכבד: סעיף 49.3, הקובע שידה של הרשות המבצעת עליונה במקרים של התנגשות ללא מוצא. ברגע שבורן עלתה לדוכן הנואמים באספה הלאומית בצהרי יום חמישי בשבוע שעבר, והודיעה על כוונתה להשתמש בסעיף, רעש האולם ובעקבותיו האומה כולה. ההפגנות ברחבי המדינה נעשו אלימות יותר, במיוחד בפריז. הבירה סובלת זה שבועיים משביתת עובדי התברואה, וערימות הזבל בוערות ברחובות לצד בובות של מקרון ובורן.
האופוזיציה מיהרה להגיש שתי הצעות אי אמון בממשלה. את הראשונה הגישה מפלגה עצמאית קטנה, LIOT, בתמיכתו של איש השמאל הרדיקלי ז'אן לוק מלנשון, ואת השנייה הגישה מפלגת החזית הלאומית של לה־פן. בהצבעה הגיעו תומכיה למספר שיא של 278 קולות: קולות ספורים חסרו להפלת הממשלה. הצעת האי אמון השנייה זכתה ל־94 קולות בלבד.
בישיבת סיעתו באליזה ביום שלישי דיבר מקרון על עליונות הפרלמנט אך הדגיש גם עד כמה חשוב "לפייס, להרגיע, לחזור לשטח ולהקשיב לכעסים". את אותם מסרים הוא הדגיש גם בריאיון טלוויזיוני שלשום לשני הערוצים הגדולים בצרפת. הוא הצטייר בו כנשיא רגוע יותר, והציג כמה תוכניות חדשות להמשך כהונתו.
מקרון הדגיש עד כמה לא עשה את הרפורמה "עם שמחה בלב, אלא מתוך הרגשת אחריות ומחויבות לעם הצרפתי". הוא הזכיר שלא יוכל להתמודד שוב לנשיאות צרפת, שכן החוק מגביל את הנשיא לשתי קדנציות בלבד, והוא מקדם את הרפורמה רק משום שהיא טובה לחברה הצרפתית. הנשיא גם ציין שהחוק נבדק בימים אלה במועצה החוקתית, בתקווה שהרפורמה תצא לדרכה ב־1 בספטמבר. ביקורת המועצה אינה אוטומטית אלא נעשית ביוזמת ראש הממשלה בורן, במטרה לעגן את החוק בקונצנזוס.
מקרון תירץ את השימוש בסעיף 49.3 גם באלימות הגוברת בימים אלו ברחובות צרפת. "המחאה לגיטימית", אמר, "אבל לא רצינו להגיע למצב של הפגנות אלימות כמו בקפיטול או בברזיל. אנו מכבדים את ההפגנות ומקשיבים לקול ההמון, אבל לא יכולים להסכים למתנגדים האלימים ולפלגים הקיצוניים".
למרות העברת הרפורמה והקריאה לפיוס, אתמול נערכו שוב הפגנות ושביתות ענק ברחבי צרפת, זה השבוע התשיעי ברציפות. לפי הסקרים, יותר מ־60 אחוזים מהאזרחים לא הסכימו עם טענות הנשיא בריאיון הטלוויזיוני, וארגוני העובדים קראו שוב לציבור להפגין ברחובות ולשבות. בפריז אף נסגרו מוזיאונים ואתרי תיירות, ביניהם מגדל אייפל, מחשש לפגיעה בהם.
בורן ומקרון הצליחו אומנם להעביר את רפורמת הפנסיות בעזרת סעיף 49.3, אבל נראה שהסעיף לא הצליח להעביר את זעם מתנגדיהם.
