סיפור השואה של יהדות צפון אפריקה ומדינות ערב, נדחק במרבית השנים, לקרן זווית. קולם של הקורבנות מיהודי לוב, תוניסיה, מרוקו ואלג'יר כמעט ולא נשמע. במקרים רבים אפילו הגורמים הרשמיים לא הכירו בהם כניצולי הטרור הנאצי שלבש לעיתים לבוש איטלקי תחת חוקי הגזע שנחקקו באיטליה ב-1938, וצרפתי תחת משטר וישי האנטישמי שכרת ברית עם אדולף היטלר.
"משטר וישי שלח למחנות השמדה יהודים שהיו בצרפת וחיילים יהודים ששירתו בצבא הצרפתי. הם נשלחו למחנות ריכוז במרוקו וחלקם נרצחו", מסביר ד"ר רוברט סטלוף, מנכ"ל מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב שנוסד על ידי איפא"ק.
"הנאצים ואפילו הכוחות הרצחניים של האס אס היו בתוניסיה כחצי שנה. הגרמנים שלטו רק על שליש מתוניסיה וכמעט בכל יום שהיו שם בני הברית הפגיזו אותם. למרות זאת הם עדיין שלחו את כוחות האס אס כדי לשים את יהודי תוניסיה במחנות עבודה. הם נהגו לשלוח את היהודים לקווי האש כדי שיתקנו מסלולי המראה שהופגזו על ידי בעלות הברית. יהודים רבים נרצחו במשימות המוות האלו שבוצעו תוך כדי הפגזות.
"יהודי אלג'יריה שברשותם הייתה אזרחות צרפתית נושלו מזכויותיהם וחויבו לשאת אות קלון", מתאר ד"ר סטלוף, "בלוב היו מספר מחנות ריכוז המרכזי שבהם, מחנה ג'אדו דרומית לטריפולי שבו מתו מאות מרעב וממחלות כמעט 600 יהודים. מי שהיה אמון על המחנה, היו איטלקים תחת משטר מוסליני שהיה בן ברית של היטלר. אין לנו מספרים מדויקים של היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה. ההערכה היא שכ – 4000 יהודים נרצחו במהלך השואה במדינות ערב. זה כולל יהודים שנהרגו במחנות ריכוז בלוב, יהודים אירופאים שנרצחו במחנות במרוקו ואלג'יריה ויהודים מתוניסיה".
בתאגיד השידור בערבית מכאן, ישדרו במהלך יום השואה את סיפורו של חאלד עבד אל ואהב, תוניסאי-מוסלמי האחראי להצלתם של יותר מעשרים יהודים מידי הגרמנים בזמן הכיבוש הגרמני בתוניסיה. דרך עדויות וארכיונים מצייר הסרט פרופיל מרתק של אדם אשר זכה לאורך השנים לכינוי ״שינדלר התוניסאי״. החל מילדותו בתוניסיה למשפחה מיוחסת, דרך השנים שבילה בניו-יורק ועד לחזרתו למולדתו ופעולותיו במהלך הכיבוש הנאצי במדינה, במהלכן הציל את חייהן של שתי משפחות יהודיות בוכריס ואוזן שחיו לצד שכניהם המוסלמים בתוניסיה לפני המלחמה והמקומות אליהם הגיעו לאחריה.
"אף אחד לא יודע עד כמה התופעה של מוסלמים שהצילו יהודים בתקופת השואה הייתה מקובלת. אבל אני מעריך שהיחס בין ההכרה של יד ושם בחסידי אומות העולם כ-28 אלף מול שישה מיליון יהודים שנרצחו, זהה לזה של המוסלמים שהצילו יהודים וראויים לקבל הכרה מול היהודים שמתו במדינות האסלאם. כ – 4000 יהודים מתו במדינות אסלאם ואני חושב שיחס המצילים דומה לזה של נוצרים שהצילו יהודים. יש הרבה מידע חסר. כמו למשל העובדה שאנחנו לא יודעים עדיין על דיפלומטים מוסלמים ששירתו באירופה הנאצית כנציגי מדינות כמו איראן, טורקיה, מצרים, עיראק. הם היו פעילים במדינות מסוימות ואני חושב שמתי שאנחנו נחשף למידע על אותם דיפלומטים נגלה גם סיפורים יפים רבים של הצלת יהודים. אני חושב שהמספרים הם מספקים, הם לא מדהימים אבל מספקים", אומר ד"ר סטלוף שכתב את הספר באנגלית " Among the Righteous: Lost Stories from the Holocaust's Long Reach into Arab Lands – ןבעברית: "בין הצדיקים-סיפורים אבודים משואת ארצות ערב.
"אם מחפשים סיפורים של הצלת יהודים על ידי מוסלמים, סביר להניח שנמצא אותם בתוניסיה, שם כמו שציינו היו ממש נאצים במשך חצי שנה. יהודי מרוקו קיבלו תמיכה והגנה מהמלך מוחמד החמישי שעיכב את החלת חוקי הגזע ולא שיתף פעולה עם הכוונות של הרייך השלישי להגיע גם למרוקו. אני חושב שאם הייתה פקודה לשלוח את יהודי מרוקו למחנות, הקשר בין המוסלמים ליהודים היה מתגלה באמצעות סיפורי הצלה. בסרט דוקומנטארי שעשיתי לפני 10 שנים היו מקרים של הצלת יהודים על ידי מוסלמים והמקרה של חאלד הוא לא היחיד, אבל הסיפור שלו היה יוצא דופן בין היתר בגלל שפה יש לנו מספר עדין ממקור ראשון שמספרים אותו". שמו של חאלד עבד אל ואהב הוגש ל-״יד ושם״ לצורך הכרה בו כחסיד אומות העולם, אך הבקשה נדחתה בטענה שלא סיכן את חייו בכך שהסתיר את שתי המשפחות בחוותו, כנדרש לצורך קבלת האות.
במהלך הסרט מספרות בנות משפחות בוכריס ואוזן איך חאלד הבריח את משפחותיהם שמנו יותר מ 20 נפשות לביתו שבשלב מסויים היה ממוקם ממש ליד מפקדה גרמנית. איך אירח את הגרמנים בביתו למסיבות כדי להתחבב עליהם ולקשור איתם קשרים כדי לאפשר את המשך הסתרת היהודים. הן גם מספרות על הלילה ההוא שבו קצין גרמני עזב את אחת הארוחות, חשף את מחבואן וביקש להרוג בהם. רק התערבות של חאלד הובילה לסיום טוב של האירוע המסוכן".
"אני ממוצא תוניסאי והוריו של רפאל שותפי הגיעו ממרוקו. היה חשוב לנו לספר את הסיפור של השואה בצפון אפריקה שלא מסופר מספיק", אומר עמנואל ברבי שיחד עם רפאל בלולו הפיקו את הסרט בבימויו של דוד וקסמן.
"אבא שלי מספקס שבתוניסיה ובזמן המלחמה הוא ומשפחתו ברחו מהמשטר הנאצי והסתתרו גם הם אצל מוסלמי שלמעשה הציל אותם. אני זוכר סיפורים של המשפחה שדיברו על התנאים הקשים בהם שהו במסתור ואת דודתי מספרת שהיא חלתה כשהם התחבאו מהנאצים וכמעט מתה כשחלה הדרדרות במצבה הרפואי. יהודי תוניסיה שיום אחד התעוררו למציאות של פלישה נאצית, סבלו מאד ואת זה גילינו גם בסרט על חאלד עבד אל- והאב".
ברבי אומר שסיפור הצלתם של משפחות בוכריס ואוזן על ידי חאלד עבד אל- והאב חושף הרבה מישורים. "זה סיפור קטן שמכיל בתוכו הרבה סיפורים על סבלן של משפחות יוצאי תוניסיה בישראל. זה גם סיפור על היחסים הטובים בין היהודים והמוסלמים ועל גיבור ששמע בצרתם של חבריו היהודים והחליט לעשות מעשה ולהציל את חייהם".
