רוחות חדשות מנשבות בשוודיה, שנכנסה לשנת בחירות. עד כה גילתה הממשלה יחס אוהד ונדיבות כלפי המהגרים, אך העימות הגובר בין הפוליטיקאים מצית את סוגיית ההגירה הנפיצה, ומביא לשינוי המגמה.
מפלגת השלטון הסוציאל־דמוקרטית (לייבור) הכריזה השבוע על שינויים נרחבים במדיניות ההגירה. לפי החוק המתוכנן, יוכלו שלטונות שוודיה לשלול ממבקשי מקלט תושבות קבע או אזרחות, ולאלצם לעזוב את המדינה. ועדת זכויות האדם של המועצה האירופית קראה לבטל את הטלת המגבלות. נציב הוועדה נילס מיז'ניקס אמר שהוא "מודאג", וקרא לשוודיה להבטיח שפליטים יוכלו ליהנות מ"איחוד משפחות".
מטרת הממשלה היא למזער את נזקי טעויותיה. בשנים האחרונות היא התירה קליטה מאסיבית של מהגרים: בשיא גל ההגירה, ב־2015, קלטה המדינה למעלה מ־160 אלף תושבים חדשים. בספטמבר 2015 יצאו אלפי אנשים לרחובות עם כרזות נגד גל ההגירה, אך ראש הממשלה סטפן לוון הצהיר שאל למדינה לבנות חומות ועליה רק להציע עזרה. לאחר שנה נכנעה ממשלתו, והורתה על הצבת מערך בקרת גבולות שיעצור את זרם המהגרים.
רבים מבינים שהממשלה הבאה תוביל שינויים בהתאם לציפיות הציבור. באחרונה חשפו כלי התקשורת שכ־80 אחוזים מהמהגרים שהוגדרו ילדים הם למעשה מבוגרים. הגילוי שהממשלה פרסמה מידע מוטעה פגע עוד יותר באמון הציבור בתפקודה. הקולות שנשמעים משוודיה תומכים יותר ויותר בהידוק מדיניות ההגירה ובסגירת הדלתות בפני מבקשי המקלט, המאיימים על המרקם הרגיש במדינה. מפלגת השוודים הדמוקרטים (SD) כבר הבטיחה לצמצם או לבטל לחלוטין את תביעות המקלט ואת ההגירה, והתמיכה בה מתחזקת עוד ועוד.
המפלגה גם הבטיחה שאם תזכה להרכיב את הממשלה, היא תטפל בסוגיות חוק וסדר, בעיקר ב"אזורים פגיעים" ברחבי הארץ, שבהם התושבים מטילים אימה על שירותי הביטחון ותוקפים אותם ברימונים ובירי חי. 66 שכונות בשוודיה הוגדרו בדו"ח משטרה מיוחד כ"אזורים פגיעים", ו־23 מהן סווגו כפגיעות במיוחד, לעומת 15 בשנה שעברה. בצעד נואש הציע לוון לשלוח כוחות צבא לשכונות במטרה להשכין בהן סדר, אך מיהר לחזור בו. לפי המשטרה, השכונות הללו "מאופיינות במעמד סוציו־אקונומי נמוך, שבו פושעים משפיעים על הקהילה המקומית". המשותף לכל השכונות הללו הוא שיעור גבוה של מהגרים ושיעור אבטלה גבוה.
השכונות משמשות גם כחממות לקיצוניות איסלאמית. לפי אוניברסיטת ההגנה השוודית, 70 אחוזים מלוחמי הג'יהאד שעזבו את שוודיה כדי להצטרף לדאעש הגיעו מ"אזורים פגיעים". גם לאחר התמוטטות הארגון דיווחו כלי התקשורת בשוודיה שיחידות של הצבא הכורדי הסורי לכדו קבוצה של לוחמים זרים שהגיעו משוודיה. שירות הביטחון השוודי SAPO מעריך שמעל 300 אזרחים שוודים הצטרפו לקבוצות רדיקליות מוסלמיות בשש השנים האחרונות. באופן אירוני מעט, גם המחבל שפגע ב־14 אזרחים בפיגוע דריסה בשטוקהולם הסביר שעשה את הפיגוע כנקמה על פשעי שוודיה בעיראק ובסוריה.
השוודים מודעים לכך שבשכונות הללו הפשע שולט כי המשטרה לא מצליחה למלא בהן את משימותיה. בדעת הקהל מתחזקת התמיכה ברטוריקה המציגה את המהגרים כאיום, ולכן מלבד ההשפעה הפוליטית של הבחירות, הממשלה הבאה תיאלץ להתמודד גם עם משבר זהות שייגרם בגלל שינוי האווירה הפוליטית.
ניר לויטן הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן
