בקהילות החסידיות בארה"ב אמנם שמחים על רמת הילודה הגבוהה במיוחד, אך נתקלים בצרות כלכליות דווקא כאשר הילדים מגיעים לגיל נישואים. כיהודים אמריקנים, הם רוצים להפיק חתונה יוקרתית ומפנקת, אך לא כולם יכולים להרשות לעצמם אירוע כזה – בטח כאשר צריך לחשוב על כל כך הרבה ילדים. גורמים בחסידות אומרים שחתונה ממוצעת יכולה לעלות בין 80 ל-100 אלף דולר, וכי הסכום מתחלק שווה בשווה בין שני הצדדים. "משפחות רבות מתמוטטות כלכלית, ואז הן צריכות לשנורר כסף", מסביר גורם בחסידות. "זה יוצר בלגאן גדול. יש איש עסקים מצליח בחסידות, שסיפר פעם שניגשו אליו הורים של צעיר וצעירה שהיו מאורסים, כאשר כל צד התלונן שלצד השני יש יותר כסף – וכי הם ייאלצו לקחת הלוואה כדי לשלם על כך". ישנן הוצאות נוספות כגון רכישת שטריימל לחתן, שיכול לעלות גם 7,000 דולר – עשרות אלפי שקלים – וכמובן שלא דיברנו על הסטנדרט לרכישת תכשיטים לכלה, ועוד.
אז מעבר לדרישות למיתון מצד אדמו"רי החסידות, החליטו כמה צעירים להשיק קמפיין הומוריסטי כדי לעודד חסכון סביב חתונות. הקמפיין נקרא "כוח היחיד", והוא כולל כרזות שמופצות ברשתות ובקבוצות האווטסאפ, אך גם נתלה על לוחות מודעות ומודפס על משאיות ואוטובוסים. השאיפה של אנשי הקמפיין היא רכישת שטריימלים בעלות של לא יותר מ-1,500 דולר, וחתונות בעלות שלא יותר מ-30 אלף דולר.
רוב הכרזות הן ביידיש. אחת מהן מציגה מגש של מלצר עם איבר פנימי עליו ונכתב "מנה עיקרית – חתונה סטנדרטית". מודעה נוספת מציגה יד המחזיקה כדור לחץ והכיתוב "סטרעס גדול היה שם". קריצה לגבי התכשיטים ניתן לראות במודעה עם טבעת יהלום גדולה והכיתוב "ירדו כאן במצולה". סדרה של כרזות עוסקות ביחסים בין שתי המשפחות: מודעה אחת מציגה קלרינט שהופך לסכין עם דם. תחת הקלרינט כתוב "חתן וכלה" ותחת הסכין "מחותנים". גרסה דומה מציגה אזיקים שכביכול כובלים את המשפחות ביחד כדי לשלם על חתונה יקרה. יצוין שמדובר בקמפיין חצוף וצעיר שכמעט ולא נראה כמותו בקהילות חסידיות. באחת המודעות ניתן לראות את מיטת החתן והכלה, שהופך להיות מיטה של בית חולים, עבור המחותנים כמובן.
"זה לא מגיע מהרבי", אומר גורם נוסף, "שנים שמנסים לשכנע את המשפחות להוזיל את האירועים, אבל זה מאוד קשה לעשות זאת". הוא מספר כי ישנם אולמות בשם "אולם תקנות" שמציעים חתונות מסובסדות וזולות יותר – כאשר משלמים סכום עבור כל השירותים. "האולמות האלה כוללים את הקייטרינג, זמר, בדחן, פרחים וכל מה שצריך – עם מחיר קבוע. הבעיה היא שאין מספיק אולמות כאלה, וכדי למצוא תאריך פנוי זה כמעט בלתי אפשרי. צריך לחכות לעיתים שנה או יותר כדי להתחתן שם".
"יש דווקא כוח גדול יותר כשהקמפיין לא בא מהרבי", אומר אחד הגורמים בקמפיין, "כאן אפשר להרשות לעצמנו להיות יותר ביקורתיים וישירים, אבל עם חוש הומור". הגרפיקאי שעיצב את הכרזות הוא חסיד סאטמר בשם בני קראוס, תושב ג׳רזי סיטי. "הגיעו מים עד נפש, הבנתי שצריך לעשות משהו", אמר המעצב. "התגובות היו מעולות".
"הכול מתחיל בחינוך, ואנחנו משתדלים שכך יהיה המצב גם עם חגיגות בר המצווה", אומר הרב משה קליין, יועץ חינוכי שגם הוא חסיד סאטמר, במוסד חינוכי מחוץ לחסידות. הוא מספר ש"בפלג ה'ארוני' של סאטמאר בוויליאמסבורג יש היום תקנה שכל ילד צריך לעשות בר מצוה באולם של החיידר. יש שש אולמות יפים במחירים שווים לכל נפש – בלי כל מיני עוגות יפות, סידורי פרחים או להקות יקרות. ככה אין תחרות. כל ילד יודע שכשהוא שומר על התקנה, אפילו שאבא שלו יכול להרשות לעצמו, בכך הוא עוזר לחבר שלו שאבא שלו לא יכול לשלם. ככה לא צריך להיכנס לחובות כדי להיות 'כמו כולם'". חגיגות בר המצווה יכולות להגיע גם ל-25 אלף דולר לילד, וקליין אומר שהשאיפה היא לרדת לסכומים כגון עשרת אלפים דולר. "אם לכל ילד בר מצווה יהיה אירוע יוקרתי, הוא ירצה שגם החתונה שלו תהיה כזו – כך שאנחנו מנסים להתחיל ולחנך לצניעות בגיל צעיר".
