אתרי היכרויות באינטרנט ינהגו בשכל אם יוסיפו "פעילות מוחית" כאמת מידה להתאמה בין אנשים – כך לפי מחקר שפורסם השבוע, שהראה כי חברים קרובים מפגינים תגובות עצביות דומות לחוויות דומות. "התוצאות שלנו רומזות שחברים מנתחים את העולם שסביבם בדרכים דומות במיוחד", אומרת החוקרת המובילה קרולין פרקינסון, מנהלת המעבדה החישובית והחברתית למדעי המוח באוניברסיטת קליפורניה שבלוס־אנג'לס (UCLA).
החוקרים השתמשו במכשירי דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי להשוות בין האזורים ש"נדלקו" במוחותיהם של 42 מתנדבים שצפו בסרטונים קצרים שנלקחו מדיווחי החדשות, סרטוני מוזיקה, סרטים תיעודיים ומערכונים קומיים. באמצעות השוואת התוצאות הם הצליחו לזהות מי בקרב הקבוצה הם חברים.
ככל שהיחסים בין שני אנשים היו קרובים יותר, כך היו דומות יותר התבניות העצביות בחלקי המוח ששלטו בתגובה הרגשית, בהסקת מסקנות ברמה גבוהה וביכולת למקד את תשומת הלב. "לחברים היו תבניות דומות ביותר של תגובות עצביות, ובמקום השני היו החברים של החברים", כתבו מחברי המחקר. "אפשר לחזות מי הם החברים באמצעות הצפייה באופן שבו מוחותיהם מגיבים לסרטוני הווידאו".
בין 14 הקטעים הקצרים שהוצגו למתנדבים היה צילום של עיתונאים שדנו בשאלה אם נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה צריך להשתמש בהומור בנאומיו, וכן סרטון וידאו רגשני על נידוי חברתי ומום בפנים, סרטון תיעודי על גורי עצלנים בקוסטה־ריקה, וקטעים מחתונה חד־מינית.
כבר לפני זמן רב הבינו מדענים שאנשים דומים מתקרבים זה לזה ויוצרים רשתות חברתיות אנושיות. אנשים נמשכים בקלות רבה יותר לבני גילם, למי שהמראה הפיזי שלו דומה לשלהם ולאנשים בעלי אותו רקע אתני. הדבר נכון גם בכל הקשור לאמות מידה דמוגרפיות אחרות.
הנטייה הזאת, לפי המחקר שפורסם במגזין 'נייצ'ר קומיוניקיישנס', נכונה גם לגבי רשתות חברתיות. לפי פסיכולוגים אבולוציוניים, המביטים בדברים מנקודת מבט דרוויניסטית, התחברות בין אנשים דומים מעודדת התלכדות חברתית, אמפתיה ופעולה קולקטיבית ללא חיכוכים. החוקרים הדגימו עוד שהיחסים שאנו מגבשים עם אנשים ששונים מאיתנו בבירור – שאינם מה"שבט" שלנו – נוטים להיות מעשיים, קשורים במשימות ברורות וקצרי טווח.
עם זאת, אחת המחברות המובילות של המחקר, טליה ויטלי, פרופסורית לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת דרטמות במסצ'וסטס, טוענת שלחיפוש אחר "תאומים חברתיים" יש גם השלכה שלילית, שעוצמתה גוברת בעידן הדיגיטלי. "המחיר שנגזר מכך שאנו מקיפים את עצמנו באנשים בעלי חשיבה דומה הוא יצירת חדרי תהודה וקיטוב", היא אומרת. "המצב הזה מחריף בקהילות ברשת שמציעות רק מידע שמאשר את מה שאנשי הקהילה כבר מאמינים בו".
שאלה אחת שעדיין לא נענתה במחקר היא אם אנו נמשכים באופן טבעי לאנשים שרואים את העולם בדומה לנו, או שמא הדמיון הוא תוצאה של חוויות משותפות.
התשובה, ככל הנראה, היא שילוב של השניים. "בני האדם הם מין חברתי, וחיינו קשורים לאלה של כל האחרים", אומרת ויטלי. "אם אנו רוצים להבין את אופן הפעולה של המוח האנושי, אנו צריכים להבין כיצד עובד צירוף המוחות – כיצד המוחות מעצבים זה את זה".
