כוכב נולד. עד שבוע שעבר איש לא שמע עליו. איש גם לא ציפה שינצח בבחירות. אבל אקרם אימאמאולו, 41, הוא כנראה לא רק ראש העיר הבא של איסטנבול אלא גם המנצח הגדול בבחירות המקומיות שנערכו ביום ראשון שעבר בטורקיה.
נשיא המדינה רג'פ טאיפ ארדואן השקיע בבחירות האלו את כל מרצו, והתייחס אליהן כאילו היו בחירות כלליות ומשאל עם על נשיאותו. והניצחון מתוק במיוחד לא רק כי אימאמאולו מייצג את האופוזיציה החילונית בטורקיה, אלא גם כי הפוליטיקאי הצעיר והלא מוכר ניצח את בינאלי ילדרים, עד לאחרונה ראש ממשלת טורקיה, מועמדו של ארדואן לראשות העיר. יש כבר מי שמפליגים לטעון שאימאמאולו הוא המבשר הגדול של דמדומי עידן ארדואן. אולי אפילו היורש שלו.
אבל הדרך עוד ארוכה. ועדת הבחירות העליונה הודיעה רשמית ביום שני כי על פי ספירה ראשונית של הקולות המנצח במרוץ לראשות עיריית איסטנבול הוא אימאמאולו, אך במפלגתו של ארדואן טוענים שהפרש הקולות הוא כ־20 אלף קולות בלבד, ודורשים לספור מחדש את הקולות מחשש לזיופים. גם אם ייעשה ניסיון לשנות את התוצאה, יהיה מאוד לא פשוט לנסות להחזיר את הגלגל לאחור, מכיוון שניצחונו של אימאמאולו אינו ניצחון בודד אלא חלק ממגמה רחבה הרבה יותר.
הבחירות המוניציפליות בטורקיה הן כישלון מהדהד של ארדואן. קריאת השכמה לו ולמפלגתו. לא זו בלבד שארדואן איבד את הבחירות באנקרה הבירה, וככל הנראה גם את ראשות עיריית איסטנבול, אלא שחמש מתוך שש הערים הגדולות בטורקיה הן כעת בידי האופוזיציה. מעל הכול מרחף צילה של הכלכלה. הלירה הטורקית במגמת צניחה מתמשכת, ובשורה התחתונה זה מה שמעניין את העם – סכנת הקריסה הכלכלית.
יתרה מזו. מתברר שאימאמאולו קורץ ככל הנראה מחומרים קשוחים, שמאפיינים לא רק ראש עיר אלא גם מנהיג לעתיד: הוא המשיך לנהל את ליל הבחירות בקור רוח גם כשהתברר שיש ניסיונות ברורים לערער על ניצחונו. הוא עורר עניין תקשורתי מיוחד בבוקר למחרת הבחירות, כשבצעד סמלי, יצא לאנקרה הבירה להניח זר על קברו של אבי טורקיה המודרנית כמאל אטאטורק. ליד חתימתו בספר האורחים במאוזוליאום, הוסיף לעצמו אימאמאולו את התואר "ראש עיריית איסטנבול".
הוא לא היסס למתוח ביקורת קטלנית על סוכנות הידיעות הטורקית הממשלתית "אנדלו". במהלך ליל הבחירות עדכנה הסוכנות את התוצאות מספירת הקלפיות באיסטנבול בשידור חי, אך הקפיאה את העברת הנתונים ברגע שהסתמן כי אימאמאולו הוא המנצח הגדול. "מבחינתי", אמר, "הם איבדו כל אמינות. הם גמורים. והם גם נבוכים, אך לא משום שלא דיווחו את החדשות כראוי ובזמן אמת, אלא משום שלא הצליחו להבטיח את ניצחונו של המועמד שרצו".
אימאמאולו הזהיר כי לפי המידע שבידיו, מרגע שנודע דבר ניצחונו עסוקים בעיריית איסטנבול בשרפת מסמכים ובהעלמת עדויות על שחיתויות נרחבות. הערעור על תוצאות הבחירות, אמר, נועד לקנות זמן להעלים את העדויות בעירייה. "כשאגיע, אעשה סדר ואנקוט אמצעים", הבטיח.
אקרם אימאמאולו נולד בעיר טרבזון לחופי הים השחור, אחד האזורים היפים והירוקים בטורקיה. הוא סיים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת איסטנבול, ובסיומם הצטרף לעסקי הבנייה המשפחתיים. את הקריירה שלו בפוליטיקה המקומית החל לפני עשור. לפני חמש שנים נבחר לראש עיריית בייליקדוזו, פרבר של איסטנבול המאוכלס בעיקר בבני המעמד הבינוני. יש לו אישה ושני ילדים, בן ובת. שלא כאשתו של ארדואן, החנוטה בצעיף מסורתי ובגדי יוקרה, בחרה אשתו של אימאמאולו להצביע לצד בעלה לבושה חליפת עסקים בסגנון מערבי, ושיערה פזור – מסר שבטורקיה יש בו הרבה יותר מבחירה סגנונית, ומסמל חופש וחילוניות.
האם ארדואן יתיר לאנשיו לערער על ניצחונו של אימאמאולו, או שיעדיף לספוג את המפלה? הוא היה זהיר מאוד השבוע בנאומו מן המרפסת בכל הקשור לתוצאות הבחירות. ייתכן שמבחינתו עדיף לחבק את אימאמאולו מלהבעיר את איסטנבול, שהיא לא רק המנוע הכלכלי של טורקיה אלא גם המקום שבו פרצה ב־2014 מחאת ההמונים של פארק גזי, וב־2016 הייתה זירת ניסיון ההפיכה נגדו.
טורקיה השתנתה מאז. בשנים האחרונות ערך ארדואן טיהורים במוסדות השלטון, בצבא, במשטרה ובמערכת המשפט, סגר עיתונים ובנקים, כלא עיתונאים, פיטר אלפים מהשירות הציבורי והכריז על יריבו פתאוללה גולן כראש ארגון טרור. אך כפי שהבחירות מראות, למרות ניסיונותיו הוא לא הצליח לחנוק את זיק ההתנגדות כלפיו. לא עד תום.
חוץ מהעניין הפוליטי יש כאן גם עניין אישי. בביוגרפיות של ארדואן ואימאמאולו כמה נקודות השקה: גם משפחתו של ארדואן מוצאה מאזור טרבזון שלחופי הים השחור, ואת הקריירה הפוליטית שלו פתח ארדואן, לפני שני עשורים, כמועמד לראשות עיריית איסטנבול – בדיוק כפי שעושה כעת אימאמאולו. והשאלה המתבקשת היא: האם ארדואן רואה באימאמאולו את מי שיום אחד אולי גם יחליף אותו? אם כן, אימאמאולו יכול רק לקוות שארדואן לא יכניס אותו לכלא, כפי שעשו הכמאליסטים לארדואן.
נראה שניצחונו של אימאמאולו כואב במיוחד לארדואן. לא רק כי ארדואן הטיל את כל כובד משקלו על הבחירות באיסטנבול, ולא רק משום שמועמדו, ראש הממשלה לשעבר ילדרים, היה אמור לנצח בהליכה – אלא גם כי אימאמאולו מצא דרך מבריקה במיוחד להתגבר על אלמוניותו, תוך שהוא מקרב אליו את תומכי ארדואן.
"עם הכרזתו כמועמד לראשות עיריית איסטנבול", מסביר ד"ר חי איתן כהן־ינרוצ'אק, מומחה לטורקיה המודרנית, "אמר אימאמאולו כי ברצונו לנהל קמפיין מכובד, וכדי לעשות זאת עליו להיפגש עם ארדואן וללחוץ את ידו. זה היה מהלך מבריק, שבעקבותיו הוזמן אימאמאולו לארמון הנשיא". המפגש היה חם וידידותי, והשניים שוחחו על עתידה של איסטנבול. "כך גרם אימאמאולו לארדואן גם ליצור לו חשיפה כלל־ארצית יקרה מפז, וגם להתקבל בעיני תומכי ארדואן".
נראה כי ארדואן מצטער כעת על המפגש הזה – אך מנגד, לא מן הנמנע שהוא ישמש כעת בסיס ליצירת מערכת יחסים ייחודית בינו ובין אימאמאולו. אם יתברר שאין דרך להכניס את בינאלי ילדרים למעונו של ראש עיריית איסטנבול בלי לזעזע את המערכת הפוליטית, ינסה ארדואן לפתח מערכת יחסים פטרונית בינו ובין אימאמאולו הצעיר וחסר הניסיון. כך לא רק ישמור על ניהול מקרוב של איסטנבול, אלא גם יזרע את זרעי אי האמון בין ראש העיר החדש ובין מפלגתו הרפובליקנית החילונית, והעומד בראשה כמאל קיליצ'דאראולו, השנוא על ארדואן.
מאז ניצחונו אימאמאולו ממשיך לפנות ישירות לקהל הבוחרים. "ברצוננו להתחיל לעבוד מוקדם ככל האפשר כדי לשרת את קהל בוחרינו. נעבוד", הבטיח, "בשיתוף פעולה עם כל מוסדותיה של טורקיה כדי לספק את צרכיה של איסטנבול". זהו מסר חיובי ומחבק, הפונה לקהל הרחב ביותר, כולל תומכי מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן וגם בני המיעוט הכורדי. "עוד תראו, אני אשלים, איישר ואפייס בין חלקי העם", אמר לעיתונאים השבוע עם צאתו לאנקרה. "שום פעולה המבוססת על חישובים פוליטיים לא תוכל לעולם לבוא במקומם של האמת וההיגיון".
תאריך היעד הבא של ארדואן הוא בחירות 2023, אז ימלאו מאה שנים לרפובליקה הטורקית המודרנית. ארדואן, שמבחינת סמכויותיו כבר מיצב את עצמו כסולטן בן ימינו, חולם להיות שם ולחלוש על חגיגות המאה. הוא לא ייתן לאימאמאולו ולאף אחד אחר לקלקל לו את החלום. עד אז עליו להימנע ממשברים, לשמר את מפלגת הצדק והפיתוח בשלטון, למנוע פיצולים ולהחזיק את האופוזיציה על אש נמוכה. כפי שזה נראה כרגע, זו תהיה משימה אדירה. במיוחד על רקע הכלכלה הצונחת, משבר הלירה הטורקית והאתגרים הצבאיים והדיפלומטיים, ובהם המשבר בסוריה והסכסוך המתמשך עם הכורדים.
סימן שאלה גדול מרחף על יחסיו של ארדואן עם ארה"ב על רקע התעקשותו לרכוש מערכות הגנה אווירית S400 מרוסיה. ארה"ב כבר אותתה שבמקרה זה תטיל סנקציות כלכליות חדשות על רוסיה. במצבה הנוכחי של טורקיה, ארדואן אינו יכול להרשות לעצמו צניחה נוספת של הלירה הטורקית. כעת גם יש לו בבית מי שמסתמן כבעל פוטנציאל לרשת אותו.
