על רקע מצבם המורכב של כחצי מיליון יהודי צרפת, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם מחוץ לישראל, חשפו השבוע ראשי מפלגת הימין החדש, השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, "תוכנית לאומית להעלאת 50 אלף יהודים מצרפת ומבלגיה בחמש השנים הקרובות". המיזם השאפתני גובש על ידי עמותת 'קעליטה', ארגון הגג של עולי צרפת בישראל. במצגת שהגיעה לידינו, המפרטת את עיקרי התוכנית, מוזכר סקר שנערך בקרב יהודי צרפת ושממנו עולה כי 43 אחוזים מקרב יהודי צרפת מעוניינים באופן עקרוני לעלות לישראל, אך "ישראל אינה ערוכה לקליטתם".
החידוש העיקרי בתוכנית הוא כוונתם של בנט ושקד להקים מִנהלת לקליטת העלייה מצרפת ומבלגיה במתכונת 'נפש בנפש', ארגון העלייה מארה"ב. מדובר למעשה במעין הפרטה של תחום העלייה מצרפת, כפי שנעשה בצפון אמריקה. אם בעבר הייתה הסוכנות היהודית אחראית לעלייה מארה"ב ומקנדה, כיום ניתן המנדט הזה לארגון 'נפש בנפש'.
בריאיון שהעניקה השבוע לרדיו האינטרנטי 'קעליטה' אמרה השרה שקד כי תדרוש את הקמת המנהלת במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. "הממשלה הנוכחית לא עשתה מספיק בשביל עולי צרפת, בטח לא מספיק כדי לעודד את העלייה", הודתה, והבטיחה לשנות זאת בקדנציה הבאה.
לאחר בחירתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, היהודים ברפובליקה קיוו שהוא ייאבק באנטישמיות וישפר את המצב הכלכלי. כעת, ההפגנות השבועיות האלימות של ה'אפודים הצהובים', במחאה על מחירי הדלק ויוקר המחיה, משיבות לאחור את שתי התקוות הללו. המצב הכלכלי בכי רע, וראש הממשלה אדוארד פיליפ הודה במבוכה כי בשנת 2018 חלה עלייה דרסטית של 74 אחוזים במספר האירועים האנטישמיים, זאת לאחר שבשנה הקודמת, 2017, הייתה השקעה ממשלתית מסיבית במאבק בתופעה, שאכן הביאה אז לצמצומה.
מתברר שיש קשר הדוק בין שני האירועים הללו – מחאת האפודים והעלייה באנטישמיות. הטענות על מוטיבים אנטישמיים במחאת האפודים קיבלו השבוע אישור נוסף, כאשר המפגינים הזועמים תקפו את האינטלקטואל היהודי־צרפתי אלן פינקלקראוט, וקראו לעברו "יהודי מסריח, עוף מפה" ו"צרפת שלנו, לא שלך". התקרית הסעירה את התקשורת בצרפת, אך גם את הזירה הבינלאומית. הנשיא מקרון הגיב בחומרה, וכך גם מנהיגים מכל רחבי הקשת הפוליטית. בצרפת הכריזו על הפגנת חירום, גם בעקבות תקריות אנטישמיות נוספות ובהן ניפוץ חלון ראווה של מסעדה יהודית וכתובות אנטישמיות ברחבי המדינה.
תחת הכותרת "מספיק" יצאו ביום שלישי שעבר רבבות צרפתים לכיכר הרפובליקה בפריז ולמקומות ציבוריים נוספים ברחבי המדינה. אישי ציבור בכירים מכל קצות הקשת הפוליטית הגיעו כדי להזדהות, בהם נשיאי צרפת לשעבר פרנסואה הולנד וניקולא סרקוזי, וראש הממשלה פיליפ. שעות ספורות לפני ההפגנות נאלץ הנשיא מקרון לבקר בבית קברות יהודי שהושחת בעיירה קצנהיים בחבל אלזס, הסמוך לגרמניה. 96 מצבות הושחתו במקום.
הנה דוגמה להלך הרוחות בצרפת: סרטון שעלה לאחרונה באתר חדשות מרכזי בצרפת בשם Franceinfo, היה אמור לגרור תגובות רבות בקהילה היהודית, אך נראה ששם כבר לא מתרגשים מדבר: אמיל אקרמן, צעיר יהודי שלומד לקראת הסמכה לרבנות, הצהיר מול המצלמות שהוא כבר שנתיים צועד ברחובות פריז עם כיפה לראשו ולא נתקל בשום בעיה או גילוי עוינות. אם בעבר הסרטון הזה היה יכול להתקבל כאמין, בצרפת של 2019 ברור שהוא איננו מייצג את המציאות. הסרטון לא זכה לצפיות רבות מדי, ורוב התגובות לו הן של יהודים שהביעו זעם על הניסיון התקשורתי לטייח את המציאות העגומה. אחת המגיבות סיפרה שצעירים יהודים הלומדים לרבנות הונחו לחבוש כובע בצאתם לרחוב ולהשתדל שלא להתבלט.
גורמים מדיניים בישראל ששוחחנו עימם אומרים כי הם עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, אך מדגישים כי ממשלת צרפת מגיבה באופן הגון ועמוק. ולמרות זאת, נראה שהמצב לא עומד להשתפר.
שאפתני אך אפשרי
מטרת תוכניתם החדשה של בנט ושקד אכן שאפתנית – לא יהיה פשוט להגיע למספר של 50 אלף עולים בחמש השנים הבאות – אבל אפשרית. בשנות השיא של העלייה בעשור האחרון הגיעו לישראל מצרפת כ־8,000 עולים בשנה. אם הממשלה תעודד עלייה באופן אטרקטיבי ומותאם אישית – השאיפה הזו יכולה לקרום עור וגידים.
מרכזי הקליטה בישראל, נטען בתוכנית, צריכים לעבור התאמה לעולים ממדינות המערב, שכן עד היום הם יועדו בעיקר לעולים ממדינות בריה"מ לשעבר ומאתיופיה. עוד מעיקרי התוכנית: שינוי באופן הסיוע בשכר דירה הניתן כיום לעולים. כיום, הסכום שהעולים מקבלים, 25 אלף שקלים, נפרס על פני חמש שנים. התוכנית קוראת לפרוס את הסכום על פני תקופה קצרה יותר של כשנתיים, באופן שיהפוך את הסיוע החודשי, הנחוץ יותר בתקופה הראשונה, לגדול יותר.
בסקר שערכו ב'קעליטה' בקרב תושבי ישראל שיש להם קרובי משפחה בצרפת המעוניינים לעלות לישראל, 67 אחוז מהנשאלים אמרו שהחסם העיקרי לעלייה הוא מציאת עבודה. בהתאם לכך, התוכנית המדוברת כוללת הקמת חמישה מרכזי תעסוקה והשמה ברחבי הארץ עבור העולים. ממצא נוסף הוא שמקרב עולי צרפת החיים בישראל, 73 אחוזים לא נעזרו בשירותי משרד הקליטה, למעט קבלת סל הקליטה ואולפן ראשון. בסביבתו של בנט רואים בכך הוכחה ששירותי משרד הקליטה אינם מותאמים כיום לעולים ממדינות המערב ולא רלוונטיים בעבורם.
רעיון נוסף שהמיזם מבקש לאמץ מפעילותו של ארגון 'נפש בנפש' בקרב יהודי ארה"ב, הוא להציע לעולה הפוטנציאלי עוד בצרפת ובבלגיה את המעטפת והפרטים הנדרשים בשפה הצרפתית. עוד מדובר על תוכניות קליטה מותאמות באופן אישי, ועל פיתוח שיטת ליווי לעולים לאחר הגעתם לישראל. אגב, גיבוש התוכנית איננו מצביע על כך שבימין החדש ידרשו בהכרח את משרד הקליטה כדי ליישמה, אלא על הצבת הנושא בהסכמים הקואליציוניים.
ב'נפש בנפש' מפרגנים ליוזמה, ורומזים כי ישמחו להרים את הכפפה בעצמם: "הארגון שמח וגאה על כך שגורמים נרחבים בחברה הישראלית רואים בו מודל מוצלח לעידוד וקליטת עלייה, אשר הוכיח את עצמו בכל שנות פעילותו בצפון אמריקה ואנגליה. נשמח להעמיד את שירותינו המקצועיים בתוכניות לעידוד עלייה לכל היהודים שפזורים ברחבי העולם, כאשר נקבל פנייה רשמית ממדינת ישראל".
צעד נוסף שמבטא את כוונתם של ראשי הימין החדש לפנות לקול הצרפתי בישראל, הוא הצבתו ברשימה של מועמד מהקהילה, עו"ד יום־טוב כלפון. במסיבת העיתונאים שהתקיימה ביום שלישי בשבוע שעבר הציגו בנט ושקד את הנציג הצרפתי במפלגתם החדשה. על כלפון, 32, שמעתם כאן לראשונה. לפני כשנה חשפנו ב'מוסף יומן' את היוזמה להקמת תנועה בשם 'עלינו', שמטרתה לקדם את עולי צרפת בזירה הפוליטית המקומית, ובהמשך גם במישור הארצי. התנועה הצליחה לסייע לכעשרה מועמדים להיכנס לרשויות המקומיות, וכעת מייסד התנועה, כלפון, נכנס לרשימת הימין החדש. הוא הוצב אמנם במקום ה־11, שבסקרים הנוכחיים איננו מסומן כריאלי במיוחד, אך במערכת הבחירות הנוכחית הכול עדיין פתוח.
בשיחה עימו הוא מביע אופטימיות, ובונה על 'החוק הנורבגי' שהתקבל בכנסת היוצאת ויאפשר לשר בנט להתפטר מהכנסת ולהכניס חבר נוסף מהרשימה. אם יתקבל 'חוק נורבגי מורחב', המחייב את כל השרים לפרוש מהכנסת, גם מקומה של שקד יתפנה. במידה שייכנס לכנסת, כלפון שואף כמובן לקדם את נושא קליטת עולי צרפת בישראל, אך גם לעסוק כעורך דין בנושאים כמו מערכת המשפט. כנשוי צעיר הוא ישמח לסייע לזוגות צעירים, ולחוקק חוקים בתחומי הבריאות והקליטה. 
