"יש לה דולה וחמותי איתה, אז בשביל מה היא צריכה אותי בחדר הלידה?"

בשיתוף הילה ארליך

את השאלה הזו שאל אותי בן זוג של הריונית לקראת הלידה הראשונה שלהם, בזמן קורס הכנה ללידה בבית החולים בו אני עובדת. עניתי לו מיידית בשצף רעיונות והסבר על חשיבות הנוכחות שלו, לא נראה לי שהוא תיאר לעצמו איזו דלת הוא פתח.

מחקרים מראים שככל שבן הזוג מרגיש מעורב יותר בלידה ומסוגל לתמוך ביולדת, כך עולה שביעות הרצון של בני הזוג מחוויית הלידה.

תחושת תפקיד, הכנה מוקדמת והכוונה מקצועית עשויות להפוך אותו ממי שרק נמצא לצד היולדת – לדמות משמעותית, פעילה ותומכת ברגעים שבהם היא זקוקה לו במיוחד.

בעבר היו מוציאים את הבעל מחדר לידה, כיום, עבור זוגות רבים, השאלה היא כבר לא אם בני הזוג יהיו שם אלא מה בדיוק הם אמורים לעשות.

להחזיק יד? לעסות? להזכיר לנשום? לדבר עם הצוות? לעודד? ואולי דווקא לשתוק ולתת מרחב?

סקירה רחבה שפורסמה בכתב העת האקדמי Birth ניסתה לענות בדיוק על השאלות האלה. החוקרות בחנו את הידע המחקרי על חוויית המלווים בלידה ועל האופן שבו הם יכולים לתמוך ביולדת בצורה טובה יותר.

המסקנה שעולה מהמחקר פשוטה אך חשובה: עצם הנוכחות בחדר הלידה אינה בהכרח מספיקה. גם המלווה צריך להגיע מוכן.

 חשוב להבהיר שהמונח “מלווה לידה” במחקר אינו מתייחס רק לבן הזוג. הוא כולל בן או בת זוג, קרוב משפחה, חבר או כל אדם אחר שהיולדת בחרה להיות לצידה. דולות ומלווים מקצועיים לא נכללו בהגדרה.

כשאני חושבת על בני הזוג המלווים עולות לי תמונות מהמיון ומחדר לידה, שם אני מקבלת הצצה אינטימית.

לא תמיד אפשר להבין מה היא מספרת על הקשר ביניהם, על כל אחד בנפרד או על המסע המשותף שלהם, אבל בהצצות האלו, יש רגעים לא נשכחים:  בעל חרד בדאגה לכאב של הצירים, מכסה את היולדת ושומר על הפרטיות, שואל "מה להביא לך לאכול"?, ולצד זה, יושב בזום עם העבודה, צופה במשחק כדורסל אחרי האפידורל או נרדם לצידה בתנוחות מצחיקות.

אנחנו נוטים לחשוב על בן הזוג כעל מי שאמור להרגיע ומצפים שיתמוך, אלא שבפועל, גם הוא עשוי להגיע לסיטואציה שהוא מעולם לא חווה.

הפער הזה עלול ליצור תחושת תסכול, בתוך מרחב המאופיין בחוסר ודאות ושינויים שיכולים להתרחש במהירות. בן הזוג נמצא בחדר, רוצה לעזור, אבל לא תמיד יודע איך.

כאשר המלווה יודע מה התפקיד שלו

אחד הממצאים שעלו בסקירה הוא חשיבותה של תחושת המסוגלות של המלווה להעניק ליולדת תמיכה רגשית ופיזית.

והדבר הכי חשוב אולי שאני אומרת לעיניים המודאגות – אתה לא צריך להציל אותה, תהיה ותתמוך, זה תהליך טבעי וכאב טוב ומקדם.

הוא האדם שמכיר את היולדת, את הפחדים שלה, את הדרך שבה היא מגיבה ללחץ ואת הדברים שיכולים להרגיע אותה.

אחד הדברים שעולים מהסקירה הוא יכולתו של המלווה לסייע ליולדת לשמור על המיקוד הפנימי שלה.

חדר לידה יכול להיות סביבה עמוסה: אנשי צוות נכנסים ויוצאים, מוניטורים מצפצפים, מתקבלות החלטות, נמסר מידע רפואי, הצירים מתגברים ולעיתים התוכנית המקורית משתנה.

בתוך כל זה, אדם מוכר יכול לעזור ליולדת להישאר מחוברת לעצמה ולתהליך שהיא עוברת.

לא רק “להחזיק את היד”

הסקירה מתארת תמיכה בלידה בצורה רחבה הרבה יותר ממחווה רגשית אחת. היא כוללת נוכחות אמפתית, מידע ועצות, אמצעים ליצירת נוחות ועזרה מעשית בהתמודדות עם הלחץ של הלידה.

לצוות המטפל יש תפקיד חשוב גם בהכוונת בן הזוג. המיילדת יכולה להדריך אותו כיצד לסייע ליולדת באמצעות עיסוי, הרפיה וכלים נוספים להתמודדות עם הלידה.

במחקרים שנכללו נמצא שכאשר בני הזוג קיבלו הדרכה ותמיכה, היולדות הרגישו שהן זוכות לתמיכה רבה יותר מהם – וגם בני הזוג עצמם הרגישו בטוחים ונתמכים יותר.

זהו אולי אחד הרעיונות החשובים ביותר שעולים מהסקירה: גם אדם שמכיר את היולדת טוב מאוד לא בהכרח יודע באופן אינטואיטיבי כיצד לתמוך בה בזמן לידה. אפשר ללמוד את זה.

במקום שהמלווה יעמוד בצד וינסה להבין לבדו מה קורה, המיילדת יכולה לעזור לו להבין כיצד הוא יכול להשתלב: מה מתרחש כרגע, איך הוא יכול לסייע, ומתי היולדת זקוקה דווקא למרחב.

המלווה צריך להרגיש שגם הוא חלק מהלידה

כמיילדת אני לא שוכחת שגם החוויה של המלווה חשובה. הוא שותף לאורך הדרך וגם בראייה של אחרי הלידה, הקשר ההורי.

אני מודעת להשפעה שיכולה להיות למלווה על התהליך, ולכן חשוב לי לשתף ולעדכן אותו ולתת לו מקום בחדר.

אז איך מתכוננים להיות בן זוג בחדר הלידה?

אולי השינוי החשוב ביותר הוא בדרך שבה חושבים על הכנה ללידה.

ברוב המקרים, תשומת הלב מופנית באופן טבעי ליולדת: מה יקרה בגוף, איך נראים שלבי הלידה, מתי מגיעים לבית החולים ואילו אפשרויות עומדות בפניה.

אבל המחקר מציע שכדאי להכין גם את האדם שיעמוד לצידה.

בן הזוג אינו צריך ללמוד להיות מיילד. הוא גם לא צריך לדעת מראש כיצד הלידה תתפתח. הוא כן יכול ללמוד איך נראית לידה, מה עשוי לקרות בשלבים השונים, איך היולדת רוצה שיתמוך בה, אילו סוגי מגע או עזרה מתאימים לה, מה יכול להרגיע אותה, ואיך להתמודד כאשר משהו מתקדם אחרת מהצפוי.

השיחה הזאת אולי חשובה לא פחות מהטכניקות עצמן. יש מולי זוג שהולך יחד את הדרך להורות, הוא מכיר אותה לפני האירוע האינטנסיבי ולעיתים הלא צפוי.

אז אחרי שעברתם ביחד קורס הכנה ללידה, ואתה כבר יודע מה זה פתיחה, פקיעת מי שפיר, מהן הספינות ואיך ניתן לעזור להתמודד עם כל התהליך - יש בידך להשפיע על אווירת הרוגע, הסבלנות והביטחון שצריך בלידה.

מעבר לחיבוקים, נשיקות, עידוד והומור - הנה עוד כמה עצות פשוטות ושימושיות:

דע איפה נמצא התיק שהכנתם ללידה ומה יש בתוכו - ניירת מעקב ההיריון, שמן ללידה, תחתונים וכל מה שהכנתם מראש.

כשאתם נכנסים לחדר הלידה, התמצא בחדר: איפה מדליקים מזגן / תאורה / איפה יש מגבות ומצעים.

שאל איפה המקלחת כי מים יכולים להקל ולרענן

שאל את המיילדת על נקודות לחיצה ועיסוי בזמן ציר

הצע ליולדת עזרה בשינוי תנוחות

בקש מהצוות עזרים כמו כדור פיזיו או בוטן, מה שמתאים ליולדת.

עזור לשמור על אווירה רגועה ושקט נפשי – תפנה אותה ממשימות, עזור להרחיק רעשי רקע – מלווים נוספים שמקומם עדיף אחרי הלידה כשיבואו עם סיר מנחם או בייביסיטר בזמן מקלחת

יש לך אפשרות ליצור בחדר נוחות והרפיה, חיבור פנימה לגוף – נגן מוזיקה שאתם אוהבים

נקודה חשובה – לא להיעלב אם משהו נאמר מצידה מתוך סטרס (אגב בציר – פחות מלל יותר נוכחות)

הצע מדי פעם שלוק מים

הגיע שלב הלחיצות, שאל את המיילדת אם להביא לה מים חמים לקומפרסים

ובסוף… מחכה לך עם מספרים לניתוק חבל הטבור

יש לך הרבה מקום! גם Doing ולפעמים רק Being לדעת להיות איתה יחד.

הילה ארליך, שיחות עם מיילדת

סימוכין: מבוסס על מחקר שפורסם לראשונה ב־18 באוגוסט 2023 והוא זמין בגישה פתוחה ב־Wiley Online Library - A mixed methods systematic review. Birth. 2023;50(4):689–710. doi:10.1111/birt.12736. 

בשיתוף הילה ארליך