5 דברים מפתיעים שבטח לא ידעתם על זכויות רפואיות שמגיעות לכם

עם זאת, המדינה לא ממהרת לעדכן אותנו האזרחים על כל הטבה שמגיעה לנו, וכך נוצר מצב שאנשים רבים פשוט לא מממשים את הזכויות שלהם, מהסיבות הלא נכונות. כך עולה בין היתר מדו”ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר 2021.

גם האזרחים וגם מבקר המדינה מעבירים לא פעם ביקורת חריפה על התנהלות המוסד לביטוח לאומי דווקא ברגעים הכי קריטיים ודרמטיים בחיינו. עם זאת, גם עלינו כאזרחים מוטלת האחריות לבדוק בדיוק מה מגיע לנו – ולפעול על מנת לוודא שזה קורה. בכדי לעזור לכם לעשות זאת, הנה כמה עובדות מפתיעות שלא ידעתם על זכויות רפואיות – והדרכים לממש אותן:

1. אנשים רבים זכאים לפטור ממס – וכלל לא מודעים לכך

אנשים שחיים עם מוגבלות מסוימת – עם אחוזי נכות של לפחות 90 אחוזים בחישוב משוכלל – זכאים לפטור ממס הכנסה עד לתקרה מסוימת שמוגדרת בחוק, וההחזר יכול להינתן גם רטרואקטיבית לתקופה של עד שש שנים אחורה. ב”זכותי“, המתמחה במימוש זכויות רפואיות, מסבירים כי “הזכאות הזאת ניתנת גם לאנשים עובדים וגם לפנסיונרים – ובמקרים רבים מתפספסת כי אנשים פשוט לא מודעים לקיומה, למרות שהיא עשויה להיות שווה עד מאות אלפי שקלים”.

2. אם נפגעתם בתאונת עבודה – אין לכם הרבה זמן לבקש פיצוי

המוסד לביטוח לאומי מפצה כאמור אנשים שנפצעו בעבודה או בדרך אליה וממנה. עם זאת, המומחים של “זכותי”, שכאמור מלווים אנשים רבים בנקודה הקריטית הזאת, מזהירים כי במקרים רבים קל לפספס את המועד האחרון להגשת בקשה כזאת. לדבריהם: “בקשות כאלו מומלץ להגיש כמה שיותר מהר לאחר התאונה ובכל מקרה, לא יותר משנה אחרי האירוע. ככל שמתעכבים, כך פוחת הסיכוי לקבלת הפיצוי וכן גובה הפיצוי במידה ויאושר”.

3. שינויים במצב הנפשי יכולים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה

בשונה מפגיעות פיזיות, בפגיעות נפשיות קשה יותר להוכיח את הקשר בינן לבין גורמים הקשורים במקום העבודה. עם זאת, רווחת היום יותר ההבנה כי פגיעות נפשיות משפיעות על האדם לא פחות, ולפעמים אפילו יותר, מפגיעות גופניות. פגיעות אלו יכולות לכלול דיכאון, שחיקה או אפילו הפרעה פוסט-טראומתית כתוצאה מהתעמרות במקום העבודה.

באפריל 2019 הסתיים דיון משפטי ארוך בעניינו של עובד אל על, שסבל מדיכאון מז’ורי בעקבות השעייתו מהעבודה. בהליך המשפטי, שהגיע עד לבית הדין הארצי לעבודה, הוכרה הפגיעה הנפשית כפגיעת עבודה, אם כי ב”זכותי” מדגישים שהליך כזה הוא כאמור מאתגר יותר. “לא מדובר במקרה רגיל של שחיקה, ‘עייפות החומר’ או דיכאון תעסוקתי שהיה מתפתח בכל מקרה. עם זאת, במקרה ואובחנתם עם בעיה נפשית שאתם חושדים שמקורה במקום העבודה, בהחלט כדאי לפנות ל”זכותי”  כדי לבחון את האפשרות לקבלת פיצוי”.

4. כאשר מגישים בקשה לפיצוי – פחות זה דווקא יותר

בהגשת בקשה למוסד לביטוח לאומי, אנשים רבים מאמינים כי הם צריכים לצרף כל טופס או פיסת מידע שקשורים בצורה ישירה או עקיפה למקרה. הניסיון ב”זכותי” מלמד כי דווקא נכון יותר להיות ממוקדים ותמציתיים. “שליחת מסמכים רבים מדי יכולה דווקא לגרום נזק. עלולים להיות שם לדוגמה נתונים שלא תומכים היטב את הטענות שלכם, או עומדים בסתירה לממצאים אחרים. לכן, חשוב לצרף לבקשה בדיוק את החומרים שבאמת משרתים את הטיעון המרכזי שלכם”.

5. גם עקרות בית עשויות להיות זכאיות לקצבת נכות

נשים שאינן עובדות כשכירות או עצמאיות, לא נדרשות לשלם דמי ביטוח לאומי אם בן זוגן משלם זאת בעצמו. במקביל, הן זכאיות כמובן לכל הזכויות הרפואיות שמוגדרות בחוק, לרבות קצבת נכות. כדי להיחשב זכאית לקצבת נכות, על האישה להיות תושבת ישראל מעל גיל 18 ולפני גיל פרישה, עם ירידה של לפחות 50 אחוזים ביכולתה לבצע עבודות משק בית. עם זאת, הגשת בקשה כזאת היא כמובן מורכבת וסבוכה – ולכן גם במקרה הזה, חשוב שלא לעבור את זה לבד ולהיעזר בגורם מוסמך בשלב מוקדם ככל שניתן.

האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי , ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.