ד"ר מיכאל תמר, מומחה לכירורגיה אורתופדית, מנהל שירות הכתף במרכז הרפואי מעיני הישועה
בעקבות סבתא
הכי מעניין
גדלתי בחיפה, בילדות שכללה הרבה טיולים, חברים וספורט. למדתי בבית ספר הריאלי, ושיחקתי כדורסל בנבחרת בית הספר ובנבחרת של הפועל חיפה. כשהבנתי שלא אהיה כדורסלן כשאהיה גדול, בחרתי ברפואה. סבתי, מילה ישראלית, הייתה רופאת ילדים שעבדה עד גיל מבוגר. דוד שלי, בנה, הוא רופא כירורג. הסיפורים שלהם משכו אותי לעולם הרפואה. לימים, כשהייתי כבר סטודנט, הצטרפתי לדודי אל חדר הניתוח כמתבונן מן הצד.
דייט בחדר מיון
במהלך ההתמחות שלי בבית החולים פגשתי את אשתי הילה. אני הייתי מתמחה צעיר, והיא סטודנטית לרפואה בשנה האחרונה. נפגשנו בחדר מיון. לימים היא הפכה לגניקולוגית. נוח לחלוק עם בן הזוג את המקצוע. היא מכירה מקרוב את האווירה, את האתגרים ואת הסיפוק. היה קל יותר לחלוק את נושא התורנויות עם מישהו שיודע איך זה באמת.
לתת כתף
אורתופדיה היא תחום שיש בו סיפוק – אדם מגיע עם איבר שלא מתפקד, ויש לנו היכולת להחזיר אותו לפעולה. כמומחה בתחום הכתף אני מכסה את כל מהלך החיים, מצעירים בני 20 עם פריקת כתף, דרך כאבים על רקע דלקות ועד לקרעים בגידים בכתף בגילים מאוחרים יותר. תמיד יש מה לעשות ולטפל. לקבל מטופל עם כתף לא מתפקדת ולהחזיר אותו לחיים רגילים זה סיפוק אדיר.
נגרות אורתופדית
התמחתי בניתוחי כתף בצרפת אצל ד"ר פיליפ קולין, נשיא איגוד הכתף האירופי. הוא נחשב למומחה ענק בתחום שלנו, וזו הייתה זכות לרכוש ידע אצלו. אבא שלי הוא מהנדס, אבל גם נגר חובב, ולפעמים אנחנו מדברים זה עם זה וחולקים את ההנאה של לקחת משהו תקול ולסדר אותו. אני לא מתבייש להגיד את זה, זה נורא כיף להיות נגר באורתופדיה.
נותנים מענה לכאב
במעייני הישועה אנחנו מקבלים כל אדם שמתלונן על כאב בכתף לבירור מקיף במרפאת הבירור המהיר לכאבי כתף. אחרי בדיקות, אנחנו יודעים לתת למטופל תשובה ממה הוא סובל, ובעיקר מה צריך לעשות הלאה. מה שעוזר לאנשים זה בעיקר שבודקים אותם ומתייחסים אליהם. מה שמפריע לאנשים, מכאיב להם ומלחיץ אותם, זה לפעמים שהם פשוט לא יודעים מה יש להם. כבר בשלב הזה המתח יורד, הם מבינים שמה שהם סובלים ממנו פתיר, ונעזור להם. שגם אם הם צריכים ניתוח, הם בידיים הכי טובות, ונעשה את זה הכי מקצועי שאפשר.
