בדור שלנו, הוותיקים רוצים להמשיך לצמוח

צילום: אריק סולטן

הצילום בדירה לדוגמה בפרויקט "פרוטיאה באלקנה".

ההתחלה

בשנת 1997 חברתי ליהושע שפונדר, שביקש להקים רשת בתים לדיור מוגן לבני הגיל השלישי.

ב־35 השנים האחרונות, ועם הניסיון המקצועי העשיר שרכשנו, הובלנו את הקמת קהילות פרוטיאה ובהן מאות יחידות דיור במושב בני דרור, בשורש ובהרצליה. כעת אנחנו בונים את קהילת פרוטיאה באלקנה, שתיתן מענה לצורך הגובר של אוכלוסייה דתית שמבקשת ליהנות מאיכות חיים בסביבה המותאמת לאורח חייה.

קהילה שדומה לך

אחד האתגרים הגדולים במעבר לדיור מוגן הוא השמירה על אורח החיים. עבור גמלאים דתיים־לאומיים האתגר מורכב במיוחד, מכיוון שרובם המוחלט של בתי הדיור המוגן בישראל הם חילוניים במהותם, והדיירים הדתיים נדרשים להתגמש ולהתאים את אורחות חייהם לבית החדש. שנים אני חולם על בניית מענה שיהיה האיכותי והטוב ביותר לקהל הדתי – קהילה עם אווירה של מסורת, שבתות וחגים, שיעורי תנ"ך ודף יומי, בית כנסת פעיל, תרבות וכמובן גם בריכה וחוגים.

אני שמח שהצלחנו להגיע לשם.

אחרי הפנסיה מתחילים החיים

תמיד מרגש אותי לפגוש דיירים שאומרים כי אילו ידעו כמה טובים החיים בדיור המוגן, היו עוברים אפילו מוקדם יותר. לא אחת אנחנו מקבלים טלפון מבן משפחה מודאג, שמספר כי הוריו לא עונים לו לטלפון. לרוב הם פשוט מבלים בחוגים ובפעילות המגוונת, ולא תמיד זמינים. כל דייר בוחר את המינון המתאים לו ואת מקומו בקהילה, אבל אין בדידות.

הבית

איכות חיים איננה נמדדת רק בגודל הדירה או בסוג הרצפה. הבניין המפואר הוא רק מעטפת לקהילה, לשירות ולתחושת הביטחון. לנהל בית דיור מוגן זו חוויה של 24 שעות ביממה, לאורך 365 ימים בשנה.

זה כולל ניהול מלונאי של מגורים ברמה גבוהה, לצד שפע פעילויות תרבות ורפואה צמודה, שמופעלים בידי צוות ייעודי ומקצועי.

לוקחים איתנו לבית החדש

לרוב, הדיירים שלנו מגיעים מדירות גדולות ועמוסות בציוד שאספו במהלך חייהם. אנחנו עוזרים להם בעיצוב וסידור הבית החדש, ויודעים לתרום להם מניסיוננו. מעבר לדירה חדשה ולעיתים קטנה יותר לא דורש בהכרח להשאיר הכול מאחור. אנחנו מאמינים שבמעבר לדיור המוגן חשוב לקחת עוגנים משנות החיים. אם יש לכם מיטה שמאוד נוחה לכם, כורסה אהובה – תמיד טוב להביא אותן לבית החדש. כך גם ציורים ופריטי אומנות.

לא חייבים להתחיל הכול מחדש, ומצד שני תמיד אפשר להתחדש.