דיפלומטיה אלטרנטיבית: היכן שהמדינה נרדמת, הגופים הפרטיים נכנסים

ויש לעם הזה סיבות רבות להיות גאה במדינה שלו. מדינת ישראל הקטנה ומעוטת האוכלוסייה והמשאבים, הפיקה במרוצת 73 שנותיה התמימות הישגים שמדינות עוצמתיות ממנה יכולות רק לחלום להשתוות אליהם: המצאת טכנולוגיות מים כמו הטפטפות, חברות הזנק בינלאומיות כ-Waze ו-Mobileye, מכשירים אלקטרוניים דוגמת הדיסק-און-קי, ואיך אפשר שלא לציין את עגבניות השרי, ה-ICQ ועוד פיתוחים שהיריעה קצרה מהלכיל.

עם זאת, סביר להניח שהשם ‘ישראל’ נקשר אוטומטית עם הכותל המערבי, עם חגים יהודיים וכמובן עם הסכסוך. יחד עם כל הישגיה ברפואה, חקלאות ומחשבים, בחדשות העולמיות ישראל מצטמצמת לנושא הסכסוך. למה זה קורה? ואיך ניתן ליצור שינוי לטובה בתפיסתה של ישראל בתודעה העולמית?

איפה טעינו?

מטבע הדברים, החדשות שמושכות הכי הרבה רייטינג הן חדשות רעות ודרמטיות, ומאלה לישראל יש שפע להציע. העולם יותר מתעניין בתמונות של חיילים ומטוסים, מאשר מעבדות ביוטכנולוגיות. אולם, עדיין אין בכך בכדי לפטור את מדינת ישראל מהחלק שלה במצב. החלק הארי של מאמצי המדינה הממלכתיים ליצירת תדמית לאומית משופרת לא מצליחים להניב

פרי. מדוע זה קורה?

כשמדברים על המוניטין הישראלי, הפתרון לא יכול להיות טמון בהסברים לגבי למה הטענות כנגד ישראל הן שגויות. הפיתרון נעוץ בדיבור על אספקטים אחרים של ישראל, כלומר לשנות את שם המשחק. כמובן שלא הכוונה להתעלמות מוחלטת מקיומו של הסכסוך באם הנושא עולה, אלא להצגת המציאות כמו שהיא – מורכבת ובעלת רבדים רבים.

לא עומדים מנגד

דוגמא טובה לכך היא הארגון Stand With Us, ששמו מוכר לרבים. הארגון, שמגדיר עצמו כארגון חינוכי א-פוליטי, שם לעצמו למטרה להילחם בפייק ניוז באמצעות הכשרת ‘שגרירים’, שיוכלו בשעת הצורך לדון עם הקהילה שלהם בנוגע לישראל – על שלל היבטיה ומבלי לצמצם אותה תדמיתית. בכך, הארגון מייצר עוד ועוד חוליות בשרשרת, ומצליח להציג את ישראל היפה במקומות שאליהם המדיה המסורתית והחברתית אינן מצליחות להגיע. חשוב לזכור כי בעידן בו אנו מוצפים במידע, קל לאדם להתעלם ממה שמוצג לו, באם המידע סותר בצורה כלשהי את דעותיו ואמונותיו. אבל יהיה לו קשה הרבה יותר להתעלם ממידע שמביא לו אדם המוכר לו.

דוגמה מובהקת עוד יותר להסברה שכזו היא רודי רושמן, המכונה לעיתים ‘הסברה של איש אחד’: רודי הוא יהודי אמריקאי, בן 28 בלבד, שלקח על עצמו להתעמת עם מפגינים ופעילים בהפגנות אנטי-ישראליות. את פעילותו הוא מעלה לרשת, וזו הפכה כה ויראלית, עד שכיום הוא כבר מוגדר ‘כוכב רשת’ של ממש. נדמה שרוח המסרים אותם מעביר רושמן למפגינים דומה מאוד לזו של המסרים הרשמיים של מדינת ישראל, אך צורת הפנייה שלו גורמת לו ללכוד תשומת לב. יתרה מכך – רושמן מנצל את החשיפה הרבה שהוא מקבל כדי לקדם פנים אחרות של ישראל.

אם כן, מה סוד ההצלחה שלו? התשובה ככל נראה טמונה ב’איך’ ולא ב’מה’: רושמן מגיע להפגנות הללו כמעט לבדו, רק עם צלם המתעד את האירוע, ופותח דיון עם מפגין אחד. באופן טבעי, מתחילה התגודדות שלמה של מפגינים סביבו. ומה רואים במצלמה? ישראלי רגוע אחד מול חוליה של מפגינים זועמים, שלא מצליחים לגרור אותו לחילופי האשמות וגידופים. הדובדבן שבקצפת הוא שרושמן אינו מתבצר בעמדתו באמצעות סיסמאות, אלא מצליח להציג למפגינים תמונת מציאות בעלת כמה רבדים, לא חד-גונית, עטופה בתקווה לעתיד טוב יותר במזרח התיכון. בכך, הוא מצליח לרכך גם אגוזים קשים ביותר, ולגעת בהם רגשית. רושמן יכול לרשום ניצחון להסברה הישראלית עוד לפני שהתחיל לדבר.

“אנו קורעים את העולם בהייטק”

מסתבר כי בשנים האחרונות המודל הזה של ‘הסברה של איש אחד’ הופך ליותר ויותר נפוץ, וזה עושה רק טוב לישראל. כל מי שיש לו ולו במעט חיבור לעולם ההיי-טק הישראלי בוודאי שמע את השם הלל פולד. מדובר באיש המכונה ‘השגריר הבלתי-רשמי של ההייטק הישראלי’, בעיקר בזכות פעילותו לקידום יזמות ישראלית וייצוגה בפורומים בינלאומיים.

בספטמבר האחרון התארח פולד, יועץ עסקי ובלוגר ישראלי-אמריקאי, בפודקאסט Real Life Superpowers של רונן מניפז ונועה אשד. הוא סיפר על ביקור שערך בעמק הסיליקון לפני כארבע שנים, שם פגש מנהלי חברות ענק דוגמת גוגל, אפל ופייסבוק, שלא הפסיקו להתלהב מישראל ומהסטארט-אפים המצליחים שהוקמו בה, כגון Mobileye, Wix, ו-Waze.

מנגד, פולד סיפר כי הופתע לגלות שלמרות ששמות המותגים הישראליים הללו שגורים בעמק הסיליקון, אף אחד שם לא מכיר את שמותיהם של מייסדי חברות הענק האלה. “אנחנו קורעים את העולם בהייטק, אבל איש מעולם לא שמע על המייסדים של חברות ההייטק הישראליות,” אמר פולד לרונן מניפז באותו ראיון. לאחר אותו ביקור בעמק הסיליקון, פולד החליט לפעול. “אמרתי לעצמי – אני פוגש את האנשים האלה בכל אופן, אני יכול לעמוד מול מצלמה ולראיין אותם לבלוג וידאו.”

כך התחילה היוזמה המבורכת של פולד, שהיום נושאת פרי רב בלשון המעטה. פולד מייעץ לעשרות חברות הזנק ישראליות מדי חודש כיצד להיחשף לעולם בצורה האופטימלית ונדמה שיחסי החוץ שהוא מוביל משתלמים – גם לו וגם למדינה.

ואולי כאן, על קצה המזלג, טמון פוטנציאל עצום למעמדה של מדינת ישראל. אנשים ברחבי העולם אמנם שומעים על דברים שקורים בישראל, אבל קולם של הישראלים עצמם כמעט ולא נשמע. מסרי הסברה ממלכתיים לא הוכיחו עצמם עד כה. נראה שדווקא יוזמות עצמאיות, שאינן כפופות לבירוקרטיות ונהלים רשמיים, מצאו את הדרך להציף את מרחב הדיונים העצום. הישראלי היפה משמיע את קולו ברחבי העולם, והעולם בתגובה מראה שהוא אכן רוצה לשמוע. באמצעות פעילים נמרצים כמו רושמן, פולד ואחרים, אפשר לצייר תמונה אחרת של מדינת ישראל – תמונה המציגה את הצדדים הנפלאים בה.

האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי , ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.