בעצם מדובר בגוף אשר שייך למשרד הבריאות ותפקידו לייעץ למשרד הרישוי לגבי כשירות נהגים לנהיגה.
הבדיקות במכון הרפואי, הן בדיקות פסיכולוגיות, רפואיות ופסכאטריות.
בעצם ניתן לדמות את המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כרופא של משרד הרישוי.
הכי מעניין
מי מוזמן לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
הקבוצה הגדולה אשר ניגשת לבדיקות במכון הרפואי היא, מבקשי רישיון לרכב ציבורי ומשא כבד. כלומר אדם אשר ברצונו להוציא רישיון לאוטובוס ומונית וכן למשאית גדולה, יצטרך תחילה לעמוד במבדקים של המרב”ד.
כבוצות אחרות הם נהגים אשר דווחו על ידי רופא כסובלים מבעיה רפואית כלשהי אשר עלולהלהפריע לנהיגתם וכן נהגים אשר דווחו על ידי המשטרה ובתי המשפט, ביטוח לאומי ועוד…
אלו בדיקות אני צפוי לעבור במרב”ד?
בשביל לענות על שאלה זו, יש להבין מדוע הגעתי למכון. כך לדוגמא אם בית חולים דיווח על אירוע אפילפטי אזי, אנו נוזמן לבדיקה רפואית גרידא.
אולם אם הורשענו בעבירת נהיגה בשכרות או אנו מבקשים רישיון לרכב ציבורי, אזי הבדיקה תהיה בדיקה פסיכולוגית ולעיתים גם פסיכאטרית (במקרים של נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות).
כאשר מדובר בבדיקות אצל פסיכולוג – ראשנית הנבדק יצטרך לעבור מבחן בן 600 שאלות ולאחר מכן להיכנס למבחן אצל פסיכולוג של המכון.
יש לשים לב! המרב”ד יודע את עברכם התעבורתי שכן בטרם הבדיקות חתמתם על ויתור סודיות רפואית, אז כל הכחשה לגבי עבירה שביצעתם מול פסיכולג תיהיה לרעתכם.
האם כדאי לפנות לייעוץ משפטי בטרם הבדיקות במרב”ד?
מנסיון הכותב שהוא עורך דין תעבורה, פניה בטרם ההגעה למכון הרפואי יכולה גם היא להגדיל את הסיכוי שכן עורך דין מקצועי ידע, מה מטרת ההגעה למכון, כגון האם הנהג ניגש מטעמו או זומן בעקבות דיווח מגורם מפנה.
כמו כן, הניסיון של עורך דין יעזור לנבדק להבין מה התהליך וממה כדאי להיזהר!
לכן פניה בטרם הגעה למכון הרפואי יכולה להגדיל את הסיכוי להצלחה.
מה עושים אם קיבלתי תשובה של אי התאמה אישיותית לנהיגה?
במידה והמרב”ד קבע כי אינכם מתאימים אישיותית לנהיגה, אז ב 99.9 משרד הרישוי יאמץ החלטה זו ורישיונכם יותלה. כך גם המצב אם התשובה היא תשובה לאי כשירות רפואית.
במקרים הלו, יש להגיש ערר לועדת הערר שיושבת בתל השומר ומורכבת משלושה רפואים מומחים.
את הערר תצטרכו להגיש תוך 30 ימים מרגע שקיבלתם את ההחלטה ממשרד הרישוי.
האם כדאי לי לייצג את עצמי בוועדה הרפואית?
התשובה חד משמעית שלא, היות ומנסיון של משרד עורך דין תעבורה ערן עקראוי ושות’, רוב הנהגים אשר מייצגים את עצמם בכמעט 90 אחוז מן המקרים מגיעים לוועדה מבלי לצלם את החומר במרב”ד ומבלי להכין הגנה ואם בעצם אפילו לא מבינים על סמך אלו תבחינים הם נפסלו.
לכן רצוי ומומלץ במקרים של המכון הרפואי לשכור את שירותיו של עורך דין תעבורה העוסק במרב”ד.
שימוש בשירותיו של עורך דין העוסק במרב”ד:
עורך דין העוסק במרב”ד ידע להעריך את מצה הנבדק וכן להכין קו הגנה אופטימלי לפני הדיון בוועדה כגון, הכנת חוות דעת נגדית של מומחה מטעם ההגנה.
יש לזכור טענות כגון, “אני בסדר” או “לא היה סיבה לפסול אותי” ואפילו נסיבות אישיות אינם טענות משפטיות או רפואיות.
על כן, כדאי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שניגשים לוועדה מקצועית.
לסיכום:
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, פוסל מידי שנה אלפי נהגים מסיבות רפואיות ומסיבות של אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה. על מנת להגדיל את סיכוי ההצלחה רצוי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום, אשר יידע להכין עבור הנבדק את הערר ואת קו ההגנה אשר יגדיל את הסיכוי להצלחה באופן משמעותי.
האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי , ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.