אז מדוע האמריקאים לעבור לגור בשכירות?

יש דברים שלעולם לא משתנים, אבל תמיד אנשים ינדדו בעקבות כסף ופרנסה. במהלך חודש מרץ האחרון, תושבי ניו יורק נתקפו בהלת חיפושי דירות  וחתמו על הסכמי שכירות חדשים. בעוד דמי השכירות המשיכו לטפס מספר חוזי השכירות שנחתמו במנהטן עלה ב-21% וב-40% בברוקלין!

כיצד זה קרה? שוכרים אמריקאים טוענים כי איבדו סבלנות את מול בעלי הבתים שהעלו באגרסיביות את דמי השכירות עם סיום תקופת ההשכרה. במקום לחדש, ניו יורקים רבים עברו דירה במטרה לנצל את ההטבות שלעתים קרובות מגיעות עם חתימה על הסכמים חדשים, כגון חודש או חודשיים ראשונים חינם.

ההחלטה למכור את הבית ולעבור לגור בשכירות היא טרנד המאפיין רבים מהאוכלוסייה המבוגרת בארה”ב. לפי ניתוח של כלכלני חברת המשכנתאות הגדולה פרדי מאק, היצע הדירות והבתים להשכרה נמוך כיום מהביקוש, לראשונה מאז 2001. המחסור ברבעון השלישי השנה היה של 350 אלף דירות. המשמעות ברורה: הביקוש לדיור בהשכרה ימשיך במגמת עלייה. שוק השכרת הדירות הולך וצומח בחמש השנים האחרונות, אבל נראה כי כעת הוא מגיע לשיא, שמאפשר למשכירי הדירות להעלות את דמי השכירות וליהנות מקהל שוכרים איכותי יציב יותר.

כאמור, השכרה כבר לא מיועדת רק למי שאינו יכול להרשות לעצמו לרכוש בית. למעשה, הקבוצה הצומחת ביותר בשוק ההשכרה מכילה אנשים אמידים ומבוגרים ממה שנהוג לחשוב. מספר משקי הבית של שוכרים בגילאי 60+ עלה ב43% במהלך העשור האחרון. מעבר לכך, האוכלוסייה המבוגרת צפויה להפוך לקבוצה השנייה בגודלה בקרב משקי הבית השוכרים עד שנת 2035.

השאלה הנשאלת היא- למה שאנשים מבוגרים יעזבו את הבתים שלהם ויעברו לגור בשכירות?

לטענת אורי פריש, שותף מנהל בחברת סיטי אר (CITYR)– השקעות נדל”ן בארה”ב, זו הסיבה:

חלק מהשוכרים המבוגרים הינם בעלי בתים לשעבר אשר איבדו את בתיהם בגל העיקולים שליווה את המיתון הגדול ורובם עדיין נאבקים “לגמור את החודש”. עבורם שכירות היא האופציה היחידה למגורים.עבור אחרים ואמידים יותר, שכירות היא עניין של בחירה. בשנים האחרונות חלה התעוררות של אמריקאים מבוגרים המחפשים יותר גמישות ופחות התעסקות בתחזוקה ביתית. לגימלאים המשתייכים לקובצה זו, יש יכולת לארוז את חפציהם ולעבור דירה במידה והם רוצים להיות קרובים לילדיהם, או פשוט רוצים לשנות את הנוף. שוכרים מבוגרים בארה”ב מוצאים את אופציית ההשכרה כפתרון המושלם- “זה נהדר פשוט לנעול את הדלת ולדעת שאם משהו קורה, זו בעיה של מישהו אחר”.