צו השעה: על הליך מזורז למניעת ניכור הורי

מאת: עו”ד ענבר שנהב המתמחה במעמד אישי

השופטות רבקה מקייס, סגנית הנשיאה במחוז מרכז והשופטת מירה דהן, סגנית הנשיא בתל אביב, ייסדו את המהלך החשוב  על מנת לגדוע התפתחות בלתי רצויה של תופעה זו.

בבסיסו של הליך זה, נמצא הרעיון שהסוגיה נידונה כדחופה, ממש בדומה למקרה בו יש להוציא צו הגנה אל מול אלימות במשפחה. בדרך זו הציבור מקבל מענה מהיר ועם זאת מעמיק לבעיה.

הסבר קצר על חומרת הנושא: ניכור הורי זו בעיה קשה שגורמת לכל הילדים במשפחה, או לחלקם, להפסיק לנהל את הקשר מול אחד ההורים בעת משבר הגירושין.

מבחינה סטטיסטית, ישנם יותר אבות שסובלים מחוסר קשר עם ילדיהם מאשר אימהות. מכאן, שבתוך  שיח ה”ניכור ההורי” מסתתר גם שיח מגדרי שמעניין לשים לב אליו.

לרוב, האם היא ההורה המשמורן וגידול הילדים על ידה הוא ההמשך הטבעי של המצב בבית טרום המשבר. מסיבה זו קל לילדים לצדד בה בעת משבר. בנוסף, ברוב משקי הבית הגבר הוא עדיין הצד החזק כלכלית ולכן הילדים נוטים להכיל את קשייה של האם, שנראים ברורים ואובייקטיבים יותר. מאידך, ישנן סיטואציות שבגלל שלאב יש משאבים כלכליים גדולים יותר , הוא יכול להפעיל לחץ גדול יותר על הילדים, שכן התלות בו מקבלת ביטוי רגשי אצל הילדים. הצד השני של המטבע הוא, שההורה שחש או יודע שילדו מאשים אותו בגירושין, נותר לעיתים חסר אונים אל מול המערכת המסועפת והמתישה. להורה זה אין כלים ראויים לשמור על יחסיו עם ילדו בזמן אמת.

בשנים האחרונות נחשפנו לריבוי טענות לפגיעה מינית של אחד ההורים בילדים בעת גירושין. גם כאן המגדר מקבל ביטוי, שכן מרבית הפניות הינן של אימהות כנגד אבות.

בתי המשפט נזהרים מאוד בסיטואציות אלו, ובצדק. טעות מסוג א’ (אי קבלת הטענה ושליחת הילד חזרה להורה המתעלל) הינה הרסנית ובלתי הפיכה יותר מאשר טעות מסוג ב’ (הרחקת הילד מאותו הורה עד קבלת אבחון מתאים). בשני המקרים, הבעיה המרכזית הינה הזמן שעובר ויוצר ריחוק- ובכך ההליך החדש יעזור מאוד.

לדיון זה גם נכנסת סוגיית של עירוב הילדים בהליך השיפוטי והשמעת דעתם. המשפט הישראלי מקדם במסגרת עקרון טובת הילד” בהליכי גירושין, את שמיעת קולו של הילד בדבר החלטות משמעותיות בחייו.  מי שאינו תומך בהשמעת דעתו של הילד באופן ישיר, יטען כי מגרונו מדבר ההורה המסית.

ולכן: בין אם מדובר בסרבנות קשר בשל בחירתו של הילד, או בהסתה של אחד ההורים (כאשר לא תמיד ניתן להפריד בין הדברים מבלי להבין לעומק), התייחסות מהירה של בית המשפט לתופעה בהחלט שימושית והכרחית.

מעניין גם לשים לב לקשר בין דיני המזונות ותופעה זו. בימה”ש העליון אמר את דברו- וקשר קשר ישיר בין חלוקת זמני השהות של הילדים אצל ההורים לבין פסיקת תשלום גובה דמי המזונות. במצב החדש, לכל צד, אינטרס להגדיל את זמני השהות של הילדים עמו ולעיתים צדדים עושים זאת, מתוך מצוקה ושלא במודע, כדי להקטין/ להגדיל את דמי המזונות.

ככל שרמת הקונפליקט בין ההורים גבוהה יותר, כך הסיכון לאובדן של קשר הורי מיטיב עם אחד ההורים גובר.

מה נשיג בעזרת ההליך החדש?

כל הורה שסובל מהתופעה, יכול לפנות לבית המשפט, בהליך מזורז. במחוז תל אביב הוא יגיע לשופט מוקד, כבוד השופט ארז שני, שדן בכל התיקים הללו.  בבתי המשפט בראשון לציון ופתח תקווה, השופט שכבר דן בתיק, יעסוק בנושא במהירות. שופט זה יוכל לזמן דיון דחוף שמטרתו היא אחת – לדון אך ורק בנושא הקשר בין ההורים עם הילדים ודרכי הטיפול הדחופות.

בית המשפט יוכל לברר את נסיבות המקרה ובסמכותו לתת החלטות מיידיות. מניסיוני, דרכי הטיפול משתנות בכל סיטואציה ובכל תיק. יש שימליצו לגשת לטיפול משפחתי, יש שיזמנו את הילד ויקשיבו לדבריו, יש שיטילו סנקציות כספיות. במקרים קשים ומוצדקים תיתכן גם העברת משמורת מההורה שאינו מאפשר את הקשר, להורה האחר.

מטרת השופטים שנרתמו למשימה זו, היא לעקוב ולפקח  אחרי ההליך הטיפולי אליו נשלחת המשפחה וגם ליישם החלטות תוך זמן קצוב, על מנת לנסות ולהשיב את תקינות הקשר.

בכך מגלה בית המשפט לענייני משפחה רגישות חברתית ומשפחתית גדולה, בהתייחסו לתופעת הניכור ההורי בדחיפות. בית המשפט מבין שבמקרים אלו יש צד נפגע ושאלימות היא אינה רק פיזית, אלא גם נפשית.

בעבר, סוגייה זו קיבלה התייחסות רק בדיון הראשון בתיק, דיון שנקבע כמה חודשים לאחר הגשת התביעה. דיון זה נקבע לצורך טיפול בכלל הנושאים שעל הפרק בין בני הזוג, לרבות סוגיות הרכוש ודמי המזונות. מבלי לומר זאת מפורשות, בכך שהנושא נדחק לתוך ערימת הנושאים הכלליים, ביטא בית המשפט את משקל הצרה הזו כמשקל כל צרה אחרת בדיון תיק גירושין.

בסוף היום, מעבר לצד הכלכלי שתמיד חשוב וקריטי לטפל בו בהגינות, בהסתכלות עניינית ומצפונית אל המשבר הקשה של חוויית הגירושין ובחישוב ההשלכות קדימה לטווח הארוך, חייבים לשמור על איכות הקשר בין ההורים לילדים שנקלעים לעין הסערה.

החיים מלמדים אותנו שכשהרגשות והיצרים גועשים, הגל העכור הזה מאיים על היחסים אל מול הילדים ולא תמיד יהיה אפשרי לתקן מה ששברה מערכת גירושין רוויית טינה.

למרות האופטימיות הגדולה, יש משפחות שלא ניתן להציל. לעיתים  הורים לא מוכנים לשנות את דרכם ולעיתים גם מערכת המשפט לא יכולה להתגבר על דפוסי התנהגות.

עם זאת, הליך מבורך זה יכול לשנות את חייהם של אלפי ילדים, תוך צמצום הכאב והסבל של כל מי שנסחף למשבר המשפחתי.