לא אידיאולוגיה – ביטחון: למה ישראלים מחפשים דרכון אירופי

הכתבה בשיתוף משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי


עשרות אלפי ישראלים עוזבים, הדרכון הזר הופך לרשת ביטחון, והמדינה מתקשה לשכנע את קטרי הצמיחה להישאר. זה כבר לא משבר רגשי – אלא מבחן אסטרטגי לחוסן הלאומי

הכתבה בשיתוף משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי


המספרים היבשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם שחר שנת 2026 אינם רק שורה בדו"ח תקציבי. הם משקפים קרע כואב במארג הלאומי. במהלך שנת 2025 עזבו את ישראל 69,300 אזרחים – נתון המקבע מאזן הגירה שלילי ומדאיג. מאז 2023 חווה ישראל גירעון מצטבר של עשרות אלפי יורדים לעומת עולים, אזרחים חוזרים ומתאזרחים.

אלא שמאחורי הנתונים הסטטיסטיים מסתתרת נקודת מפנה עמוקה יותר: בריחת מוחות של ממש מקרב ליבת החדשנות, היזמות וההון האנושי האיכותי. זהו משבר אמון של קבוצת האוכלוסייה המשמשת כקטר הצמיחה של המשק – משבר המאיים לערער את החוסן הלאומי בטווח הארוך.

הדרכון הזר כ״פוליסת ביטוח״: אופציית יציאה נטולת חיכוך

בעידן של חוסר יציבות ביטחונית ויוקר מחיה מכביד, הדרכון הזר חדל מלהיות סמל סטטוס והפך לצורך אסטרטגי עבור ישראלים רבים. עו"ד מיכאל דקר, שותף מייסד במשרד דקר, פקס, לוי, המלווה את התחום זה שני עשורים, מזהה שינוי תודעתי מובהק.

לדבריו, מרבית הפונים אינם "יורדים" במובן האידיאולוגי הישן. מדובר בישראליים פטריוטים, משכילים ומעורבים, המבקשים לעצמם ולמשפחתם אופציית יציאה נטולת חיכוך – או לכל הפחות רשת ביטחון למקרה של החמרה עתידית במציאות המקומית.

מנקודת מבט של עורך דין הגירה, הדרכון הזר נתפס כיום כ״פוליסת ביטוח״: כלי המספק ביטחון אישי וכלכלי, מבלי לוותר בהכרח על החיים בישראל. דווקא הידיעה שקיימת תוכנית מגירה מאפשרת לרבים להמשיך להשקיע, לעבוד ולחיות כאן – לפחות לעת עתה.

המהפכה החקיקתית באירופה: נכס אסטרטגי בכיס האחורי

המגמה מקבלת רוח גבית משינויים דרמטיים בחקיקה האירופית. רפורמות היסטוריות בגרמניה (ובראשן תיקון 5 לחוק האזרחות מ־2021) ושינויי החקיקה באוסטריה פתחו מחדש שערים שנסגרו במשך עשרות שנים בפני צאצאי קורבנות הרדיפה הנאצית.

הליך קבלת אזרחות גרמנית או אוסטרית הפך נגיש מאי פעם עבור ישראלים רבים ששורשיהם המשפחתיים נגדעו באירופה. לא מדובר עוד בסמל זיכרון – אלא בנכס אסטרטגי.

זינוק בבקשות לאזרחות גרמנית

התיקון לחוק הגרמני מאפשר לצאצאי אזרחי גרמניה לשעבר, שאזרחותם נשללה או לא ניתנה להם עקב רדיפת הנאצים בין השנים 1933–1945, לקבל אזרחות – תוך הכרה בכפל אזרחות. בשנת 2024 בלבד הוגשו כ־18,448 בקשות מישראל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ועשרות אלפי ישראלים כבר מחזיקים בדרכון גרמני.

מי זכאי לאזרחות אוסטרית

גם אוסטריה פתחה את שעריה. הזכאות ניתנת לצאצאי אזרחי או תושבי אוסטריה לשעבר שנאלצו לעזוב עקב רדיפות הנאצים. תיקון החוק משנת 2020 מאפשר כפל אזרחות ומוותר על מבחני שפה. מאז, כ־12 אלף ישראלים קיבלו אזרחות אוסטרית, כאשר בשנת 2024 לבדה הונפקו מעל 5,000 אזרחויות חדשות.

המשמעות ברורה: דרכון אוסטרי או גרמני הוא מפתח ל־27 מדינות האיחוד האירופי – עבודה, מגורים, לימודים מסובסדים ושירותי בריאות מתקדמים, ללא ויזות מסורבלות. זהו כלי המעניק גמישות תעסוקתית וכוח מיקוח ממשי בשוק גלובלי.

העלייה נמשכת – אך בקצב אחר

לצד מגמת הירידה, קיימת גם עלייה אידיאולוגית ממדינות המערב – צפון אמריקה ומערב אירופה – הנובעת מסולידריות ציונית ומאנטישמיות גוברת. עם זאת, חלה ירידה חדה בעלייה ממזרח אירופה ואמריקה הלטינית, שם השיקול הכלכלי והביטחוני מכריע לרעת ישראל בעת מלחמה.

הגל שפרץ בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה דעך, ומאז אירועי 7/10 מספר העולים עומד על כ־20 אלף בשנה בלבד. “יש עניין לעלות לישראל”, מציין עו"ד דקר, “אבל זכאי שבות רבים במדינות המערב עדיין מהססים ולא מקבלים החלטה”.

עידוד עלייה? משרד הפנים יכול יותר

ואולי הכשל החמור ביותר מצוי בבית פנימה. עולים אידיאולוגיים נתקלים לא פעם במערכת בירוקרטית מסורבלת. גם מסלולים שאמורים להיות מהירים – באמצעות ארגונים ייעודיים – הופכים לעיתים למסע התשה שמוביל לנטישת ההליך.

אם המדינה חפצה לבלום את הדימום, עליה להפסיק להערים קשיים. נדרש מסלול ירוק אמיתי – רגולציה מקלה ויעילה לקליטת עולים, מומחים וישראלים חוזרים. קליטה אינה שירות או מאבק משפטי אשר דורש סיוע עורך דין משרד הפנים – אלא אינטרס לאומי.

מבט ל־2026: הקרב על הבית הוא קרב על ההון האנושי

2026 היא שנת הכרעה בקרב על הטאלנט. היורדים אינם יוצאים בהצהרות – הם נעלמים בשקט, אחד אחד. מגפה סמויה זו עלולה להיות הרסנית אם לא תיעצר.

עו"ד דקר מדגיש: על המדינה להקל על העלייה, לעודד חזרת ישראלים מחו"ל, ולתגמל את הפלג היצרני להישאר. ציונות מודרנית אינה סותרת כלים גלובליים – היא משלבת אותם.

הבית הישראלי חייב להיות לא רק יעד ערכי, אלא גם הבחירה הבטוחה והמשתלמת ביותר עבור המוחות המבריקים שלנו. אחרת, גם הנאמנות העמוקה ביותר תזדקק לפוליסת ביטוח.

מיכאל דקר, עורך דין ונוטריון, שותף מייסד במשרד דקר, פקס, לוי - עורכי דין הגירה

משרד עורכי הדין דקר, פקס, לוי


כתובת: דרך מנחם בגין 150, תל אביב | יד חרוצים 10, ירושלים

טלפונים: 03-3724722 | 055-9781688 לפניות בוואטסאפ בנושא הגירה: 055-278-0162

למעבר לדף הפייסבוק >>

למעבר לערוץ היוטיוב >>