זה מתחיל בצעד: קק"ל ביוזמה ראשונה מסוגה בישראל

כ 450- אנשי חינוך מכל הארץ הגיעו לוועידת החינוך והקהילה הראשונה של קק"ל. הם ישבו יחד, דיברו על פערים חברתיים, זהות יהודית והסברה, ופיתחו 20 פרויקטים חינוכיים שנועדו לקדם את האחדות בעם

שולחן עגול במסגרת הוועידה | אסי אפרתי

שולחן עגול במסגרת הוועידה | צילום: אסי אפרתי

תוכן השמע עדיין בהכנה...

זו הפעם ראשונה שבה אירוע כזה מתרחש: למעלה מ-200 גופים מתחום החינוך הבלתי פורמלי, מכל הזרמים ומכל קצוות הארץ והעולם, התכנסו תחת קורת גג אחת למשך יומיים. נציגי תנועות הנוער, מכינות קדם צבאיות, גרעינים משימתיים וגרעיני נח"ל. אנשי חינוך שעובדים עם נוער בסיכון, ערים מעורבות, פנימיות רווחה. התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית, ההסתדרות החלוצית, בני עקיבא, השומר הצעיר, כפרי הנוער ועוד ועוד.

כ-450 משתתפים מישראל ומהעולם הגיעו בשבוע שעבר למלון דיוויד ים המלח לאירוע "צועדים יחד - מצמיחים עתיד", ועידת החינוך והקהילה הראשונה של קק"ל. "בהתחלה אנשים ראו ששיבצנו אותם לשולחנות עגולים בחדרים, וחלקם אמרו 'אני לא נכנס לכאן, אני לא יושב עם ההוא וההוא'", מספר שר שלום ג'רבי, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה  בקק"ל, "הכל היה רווי מתחים, אבל לא ויתרנו. ההנחיה הייתה ברורה: אף אחד לא משנה את החדר שלו".

שר-שלום ג'רבי, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל ויובי תשומה, מנכ"לית עמותת חברים בטבע וחברה באקו"ם | אסי אפרתי

שר-שלום ג'רבי, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל ויובי תשומה, מנכ"לית עמותת חברים בטבע וחברה באקו"ם | צילום: אסי אפרתי


"כולם חיכו לדיונים"

המשימה שעמדה מול המשתתפים הייתה לא פשוטה: 20 שולחנות עגולים, 20 נושאים, 20 איש בכל שולחן. כל קבוצה צריכה התבקשה לפתח בתוך חמש שעות פרויקט חינוכי שיקדם את האחדות בישראל, "אבל לא משהו שמתאים רק לסקטור אחד, אלא לכלל האוכלוסייה", מדגיש ג'רבי, "אפילו אנחנו הופתענו ממה שהתרחש ביום השני. כולם כבר דיברו, חייכו והחליפו טלפונים. פתאום שמענו אותם אומרים אחד לשני 'מה, גם אתה עובד על פרויקט כזה? אני בדיוק עובד על מיזם דומה'. אז מחליפים רעיונות, מפרים אחד את השני ואומרים נכון, אנחנו לא צריכים להסכים על הכל, אבל כולנו רוצים לראות פה חברה טובה יותר".

הכי מעניין

ג'רבי מציין שהאולמות היו מלאים. "אף אחד לא עזב, כולם חיכו לדיונים ונסחפו לתוכנית. הייתה שם אווירה מרגשת של חיבורים שרבים מהמשתתפים לא האמינו שהם בכלל אפשריים."

בחדר אחד עסקו בשאלה כיצד היער והשטחים הפתוחים יכולים לשמש ככלי לחיבור בין קהילות, בחדר אחר דנו על צמצום פערים חינוכיים דרך תנועות נוער וארגוני נוער, שולחן שלישי עסק בשאלה הרגישה של חיים משותפים בחברה רב-תרבותית, ועלו גם נושאים כבדים יותר כמו שיקום נפגעי המלחמה, תמיכה בקהילות מוחלשות, שילוב אנשים עם מוגבלות ואתגרי החברה הישראלית ביום שאחרי 7 באוקטובר.

"

אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל | אסי אפרתי

אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל | צילום: אסי אפרתי

אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל: "קק"ל מציבה את עצמה כעוגן המרכזי של החינוך הציוני, תוך שותפות עמוקה עם המנהיגות החינוכית בשטח"


לזהות את צורכי הקהילה
מתוך 450 המשתתפים, 80 עסקו בנושא שנחשב לרגיש ביותר: החיבור לישראל ולזהות היהודית בתקופה מאתגרת זו. הפרויקט הנבחר, שזכה במענק של 400 אלף שקל, יוצר למעשה פלטפורמה לנוער יהודי מישראל והתפוצות שיעבדו על תוצרי מדיה חברתית בנושא זהות יהודית. כל קבוצה תעבור תהליך למידה ותקיים מפגשים וירטואליים עם דמויות מההיסטוריה הציונית שיפותחו באמצעות בינה מלאכותית.

אילן פרידמן, מהמחלקה להעצמת הזהות הציונית בתפוצות בחטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל, שהוביל את פיתוח הפרויקט הזוכה, מסביר את הרעיון: "החלטנו לחבר קבוצות למידה וירטואליות של נוער מישראל ומחו"ל. הם יכינו חומרים, סרטונים, טקסטים ותוכן שמותאם לטיק טוק ולתרבות צריכת החדשות של הנוער, ויספרו על ישראל בצורה אחרת. המשתתפים יקבלו ליווי וחומרים לעבודה, והפרויקטים יגיעו דרך רשת שגרירי קק"ל, כ-500 מקומות ברחבי העולם שאנחנו עובדים איתם".

מה מייחד את הפרויקט הזוכה?
"אחד הצרכים המשמעותיים שזיהינו הוא הרצון בשיח בין ישראלים לחברים מהתפוצות", מסביר פרידמן, "כמובן שצריך להיעזר בתרגום וב-AI, אבל זיהינו שלא ממש ניסו לעשות את זה בנושאים שקשורים להסברה ישראלית, רק בנושאים פרטיים. היצירה של חומר לימודי משותף היא הרבה יותר מללמוד ביחד. כל מי שיוצר חומרים חינוכיים יודע שהחשיבה לעומק, הדיוק והפרטים גורמים לך להכיר טוב יותר את הצד השני. המחלקה להעצמת הזהות הציונית בתפוצות פועלת לאורך כל השנה בלמעלה מ-50 מדינות לחיזוק הקשר בין העם היהודי לבין מדינת ישראל, חיזוק הזהות היהודית והציונית בקרב אנשי חינוך, ילדים, נוער, סטודנטים ועוד. 

למה דווקא עכשיו?

"בשישי לאוקטובר כמעט הייתה פה מלחמת אחים", אומר ג'רבי שנמצא גם בכובעו כסגן אלוף במילואים שגויס מה-8.10, "המלחמה איחדה אותנו מחדש אבל לצערנו השיח חזר להתבדלות, ושוב אנחנו עדים להשמצות ולריחוק בין המחנות. החלטנו שאנחנו לא מסכימים לדבר הזה. לא ניתן לשסע לחזור, אנחנו רוצים להיות מדינה וחברה טובה יותר. כמו שאנחנו יודעים להילחם ביחד, אין סיבה שגם לא נעשה הרבה דברים טובים ביחד." יובי תשומה, מנכ"לית עמותת "חברים בטבע" וחברה במקו"ם (מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל), תיארה את האווירה המיוחדת בוועידה: "היה שם משהו מרומם, גם בכמות האנשים וגם בשונות שלהם. מה שמאוד מאפיין את קק"ל הוא הגמישות והיכולת לראות שבכל קהילה ובכל מקום יש צרכים אחרים. התפיסה היא שצריך לנהוג בצניעות לגבי השאלה מה נכון ומה לא נכון לקבוצה מסוימת, מתוך הבנה שהזירה המקומית יודעת הרבה יותר טוב מה מתאים לה".הגורם המרכזי להצלחת הוועידה, לדברי ג'רבי, הוא המעמד הייחודי של קק"ל בארץ ובעולם: "הצלחנו להביא 200 גופים מהחינוך הבלתי פורמלי מהארץ ומחו"ל, והם באים משום שקק"ל מלווה אותם ויוצרת מיזמים משותפים. אנחנו גוף חזק עם יכולות להניע תהליכים רחבי היקף. שותף נאמן, כזה שמאפשר גם לגופים להתפתח. העבודה נעשית תוך הקשבה לצרכים וגמישות. ההישג הכי מדהים מבחינתי הוא לראות אנשים שהתווכחו לפני תחילת הוועידה מוצאים את עצמם מחליפים טלפונים בסופה, קובעים לשבת יחד לקפה וחושבים על שיתופי פעולה משמעותיים לעתיד. זה מה שרצינו להשיג בוועידה הזו".
 אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל: "קק"ל מציבה את עצמה כעוגן המרכזי של החינוך הציוני בחמש השנים הקרובות, תוך שותפות עמוקה עם המנהיגות החינוכית בשטח, התוכנית האסטרטגית מתמקדת בקידום מצוינות טכנולוגית וחינוך בלתי פורמלי בפריפריה, הקמת עשרה 'בתי קק"ל' חדשים ועידוד התיישבות משימתית בגליל ובנגב. לצד העשייה בישראל, הארגון מחויב לחיזוק יהדות התפוצות באמצעות מאבק נחוש באנטישמיות, טיפוח מנהיגות ציונית בקמפוסים ובקהילות היהודיות, וביסוס החוסן הקהילתי של העם היהודי בעולם כולו".