• היהודי היחיד

נולדתי בברית המועצות, כיום מערב אוקראינה, בבית דיברנו אוקראינית, רוסית ויידיש. בהמשך רכשתי את השפות הסלביות הנוספות, עברית, אנגלית וצרפתית, אשר מסייעות לי בעבודתי.  הייתי התלמיד היהודי היחיד בבית הספר. לפני למד שם יהודי אחר- אחי. ידעתי שאם אהיה תלמיד טוב יצטרכו אותי, זה עזר לי להימנע מהקנטות במקום שבו מאז ומתמיד היתה אנטישמיות והיהודים היו מיעוט נרדף. סיימתי את בית הספר בהצטיינות, למדתי במקביל בבית הספר למוזיקה והתחלתי ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה בגיל 16 . שנה לאחר מכן, כשנפתחו הגבולות, בשנת 1991, עלינו לארץ ועזבתי את הלימודים.

• רבנות במקום מתמטיקה

כשהגענו לארץ למדתי שנה בישיבה בבני ברק ואז 5 שנים בישיבה בירושלים. בהמשך למדתי לרבנות וקיבלתי הסמכת "יורה יורה". המבחנים היו קשים, והעברית שלי לא הייתה טובה, אבל לא ויתרתי. כולם נדהמו שהצלחתי. בגיל 27 פניתי להשלים את חובי לחברה והתגייסתי. במשך תשע שנים שירתי בצה"ל - שנה כחייל בחטיבת מנשה בשומרון, שלוש שנים נוספות כרב חטיבה וע.קשל"ח חירום של חטיבת אפרים, שנה כרב חטיבת הבקעה והעמקים וארבע שנים כרב וכמ"מ של מ"פ המפקדה במשטרה הצבאית.

• הרב דוקטור

בגיל 32 קיבלתי את התואר השלישי בדירוג רבנים, לאחר שכתבתי ספרים בנושאים הלכתיים. הפכתי  לד"ר הרב אלימלך פרייבסקי. פרשתי ב2010 מהצבא בדרגת סרן.

• המעבר לגן עדן

במלחמת חרבות ברזל אני משרת כקצין בבסיס שורה, מתקן לזיהוי החללים של צה"ל. אמנם לפעמים זה מרגיש כאילו אנו נמצאים בשער לגיהינום, כי אנחנו רואים את המראות הכל כך קשיים, אך אנו יודעים שכל מי שמסר את נפשו למען העם יש לו דרך ישירה לגן עדן, לכן ההבנה היא שאנו  מלווים את החללים הקדושים לגן עדן.

• מצמיח שורשים

לאחר שהשתחררתי מהצבא הפכתי להיות רב מברר שורשים בארגון צהר ובינואר 2022 מונתי למנכ"ל "צהר לשורשים", האגף נוסד כמיזם משותף בין צהר למשרד רוה"מ במטרה לסייע למי שמבקש להתחתן ברבנות ולהוכיח את יהדותו. זו מלאכה לא פשוטה, שלפעמים כוללת בירורים במקומות שונים ומשונים בעולם. כשמגיע אלי תיק כזה אני יושב עם האיש ומתחקר אותו. אני לומד את החומר, מעיין במסמכים שיש ברשותו, מבקש מסמכים נוספים אם יש צורך ואז מתחיל לעשות חקירה. מחפש בארכיונים בארץ המוצא, מנסה לאתר רישום לידות ועוד פרטים, קבורה של בני משפחה, כל מה שצריך. הכי רחוק שהגעתי בחיפוש אחרי הוכחת יהדות זה 150 שנה אחורה. נכון שאפשר לפנות לעו"ד, אבל זה כרוך בהרבה משאבים, ובדרך כלל זה לא מועיל, ואנחנו עומדים לרשות המבקשים בחינם.  התהליך דורש יכולות מיוחדות וידע בשפות, תקשורת בין-אישית, מדובר ממש בעבודה בלשית. אנחנו עומדים לרשות אנשים, בהרבה מקרים גם לרשות בתי הדין הרבניים שפונים אלינו, ויודעים שחוות הדעת שניתן תאושר על-ידם. עוד לא קרה שהמלצנו ובית הדין לא אישר.

• הפחד הסובייטי

מרבית מבקשי הסיוע מגיעים מברית המועצות לשעבר. עם רבים מהם התהליך מורכב כי הם השמידו מסמכים מפחד השלטון הסובייטי וגם לאחר מלחמת העולם השנייה הרבה מסמכים ובכלל בבריה"מ לא רשמו את נושא הדת במסמכים אלא 'לאום'. רבים מהם עדיין חיים באווירה כפי שהיתה במדינה הסובייטית ולא תמיד יש שיתוף פעולה. כיום במלחמה באוקראינה ישנם אזורים שקשה להגיע אליהם. יש ארכיונים ששוכנים במקומות מסוכנים, ואנחנו מסכנים את האנשים שלנו כדי שיגיעו לשם, כי אתה חייב לעזור לאנשים. אין מישהו אחר שיעשה את זה.

• החתונה שנכנסה לי ללב

העבודה מזמנת לי הרבה מקרים מרגשים. אחד מהם קרה לאחרונה במלחמה. המדובר בחייל, בן לאשה ילידת ברית המועצות שהתגוררה תקופה קצרה בארץ עם הוריה, ומכאן הם היגרו לארצות הברית. היא נישאה שם ליהודי, ונולד בנם שהוא ישראלי רק מתוקף העובדה שאמא שלו ישראלית. הוא הגיע לשרת בצה"ל, וכשסיים את השירות, חזר לארצות הברית והכיר שם את חברתו לחיים. כשהתחילה מלחמה הוא התנדב להגיע לארץ למילואים, תוך שהוא מבטיח לחברתו שכשהוא יחזור הם ינשאו. חברתו לא הסכימה להמתין, והיא הגיעה לכאן בעקבותיו כדי להתחתן עכשיו. היינו צריכים לעזור לו להוכיח את יהדותו, כשהכל מתנהל מול אמא שלו, כי הוא בעזה. זה היה משמעותי יותר מתמיד כי דווקא במלחמה מבינים כמה חשוב התא המשפחתי היהודי. היה להם חשוב להקים משפחה דווקא כאן ועכשיו. במאמצים גדולים הצלחנו להוכיח את יהדותו, השלמנו את הפאזל שכל כך היה חסר למשפחה והם נישאו.