בשנים האחרונות, רבים מצאצאי יהודים שנרדפו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה פונים לרשויות הגרמניות בבקשה לקבלת דרכון גרמני. החוק הגרמני, שאומץ מחדש בשנת 2021, מאפשר לצאצאים של יהודים שנרדפו על ידי משטר הרייך השלישי להגיש בקשה לאזרחות, תחת תנאים מסוימים. בראיון עם עו"ד ניר לנקר, ממדגל אלקטרה סיטי בת"א, מומחה בתחום ההגירה והאזרחות, נבין כיצד תהליך זה מתנהל ומהן ההקלות שמעניקות לצאצאים הזדמנות להשיב את האזרחות הגרמנית.
איך נולד החוק החדש ומהו הרקע לו?
עו"ד ניר לנקר מסביר כי הרקע לחוק הזה טמון באירועים היסטוריים שקשורים לשואת יהודי אירופה ולמדיניות הנאצים, אשר שללו את אזרחותם של יהודים רבים בעקבות גזירות אנטישמיות. "החוק החדש הינו חלק ממדיניות של הכרה בעוול שנעשה ליהודים בתקופת הנאצים, ומתוך רצון של גרמניה לשוב ולהשיב את הזכויות האזרחיות שנשללו מהם".
לפי החוק החדש, הצאצאים של יהודים אשר הוגלו, נרדפו או נאלצו להימלט מהנאצים, יכולים להגיש בקשה לקבלת אזרחות גרמנית, גם אם הם לא נולדו בגרמניה ולא היו אזרחי המדינה. זאת בתנאי שהרקע המשפחתי שלהם עומד בתנאים שנקבעו על ידי הרשויות הגרמניות.
איך עובד התהליך ומהם התנאים לקבלת אזרחות?
עו"ד לנקר מציין כי ישנם מספר שלבים חשובים בתהליך. "השלב הראשון הוא הוכחת זיקה ישירה לנרדפים, כלומר, הוכחה כי לפחות אחד מההורים או הסבים וכו' ,היה יהודי שנפגע מהמשטר הנאצי. החוק מתייחס גם למקרים בהם יהודים איבדו את אזרחותם בעקבות הוצאות צווים אנטישמיים כמו חוקים ששללו את האזרחות, הפקיעו זכויות או דרשו מהם להימלט".
כמו כן, עו"ד לנקר מדגיש כי ישנם תנאים נוספים, בהם הוכחת קיום של קשר משפחתי מובהק, הוכחת מרכז חיים בגרמניה ו/או אזרחות גרמנית של האב הקדמון שהתגורר בגרמניה וכן מועד הימלטות מגרמניה.
האם ישנם קווים מנחים נוספים שצאצאים צריכים לדעת עליהם?
עו"ד ניר לנקר מציין כי קיימת האפשרות להגיש את הבקשה גם אם הצאצא לא נולד בגרמניה, ואף אם לא היה לו קשר ישיר למדינה.
עם זאת, הוא מציין כי קיימת חשיבות בהגשת מסמכים מדויקים ומאומתים שמצביעים על ההשתייכות למשפחת הנרדפים. לרוב מדובר בהפקת תעודות זיהוי משפחתיות, תעודות לידה ותעודות נישואין, אשר חלקם עשויים להיות לא זמינים או קשים להשגה, ולכן עו"ד לנקר ממליץ על סיוע מקצועי בתהליך כם בהוצאת דרכון גרמני לילדים.
מהו היתרון של קבלת האזרחות הגרמנית לצאצאים?
עו"ד לנקר מפרט את היתרונות הרבים שצאצאים של יהודים שנרדפו יכולים להפיק מהאזרחות הגרמנית: "בראש ובראשונה, אזרחות גרמנית מעניקה את הזכות לחיות ולעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, כולל אפשרויות לימוד, עבודה, והגירה ללא צורך בהיתרי עבודה או ויזות". הוא מוסיף כי ככל שמדובר במעבר פיזי לגרמניה עצמה , גם בזכות להנות ממערכת הבריאות והפנסיה הגרמנית.
יתרון נוסף הוא הזכות ליהנות מיתרונות כלכליים, כגון יזמות עסקית במדינות האיחוד, אפשרות להשקעות בחברות גרמניות, ואף אפשרות להשפיע על מדיניות האיחוד.
האם כל צאצא של יהודי שנרדף יכול להגיש בקשה לאזרחות?
עו"ד לנקר מסביר כי לא כל צאצא יכול להגיש את הבקשה, במיוחד אם מדובר במקרה בו הדור הקודם לא עמד בתנאים הנדרשים. לדוגמה, יהודים שנאלצו לוותר על אזרחותם, אך לא הוכרו כקורבנות של רדיפות הנאצים, עשויים שלא להיות זכאים. "לכן, יש לערוך בדיקה מדוקדקת של כל המידע המשפחתי וההיסטורי כדי להבין האם יש זכאות".
לסיכום, החוק הגרמני שהוענק לצאצאי יהודים שנרדפו על ידי הנאצים מציע לא רק תיקון היסטורי, אלא גם הזדמנות ממשית לאזרחות עם יתרונות רבים. התהליך עשוי להיות מסובך ובירוקרטי מאוד ,אך על פי עו"ד ניר לנקר, עם סיוע מקצועי והבנת הדרישות החוקיות, יש אפשרות לקבל את האזרחות הגרמנית ולנצל את היתרונות הכרוכים בה.
***
משרד עו"ד ונוטריון לנקר–ירדני
כתובת: רח' הרכבת 58 (מגדל אלקטרה סיטי) ת"א
טלפון :03-5052141
אתרנו : https://austrogerman.co.il/
פייסבוק : https://www.facebook.com/nir.lanker.lyl/
