ספרד מובילה במספר הצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל, ואחריה טורקיה, בריטניה ובלגיה. כך עולה ממאגר מידע חדש שהשיק המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), הממפה סנקציות, חרמות וצעדים מגבילים שהוטלו על ישראל ברחבי העולם. המאגר כולל 121 צעדים ב־62 מדינות, וחושף את היקף הלחץ הבינלאומי על ישראל ואת התחומים שבהם הוא בא לידי ביטוי.
לפי נתוני המכון, 93 מהצעדים המתועדים נמצאים כיום בתוקף, 19 מוגדרים כצעדים היסטוריים ותשעה נוספים נמצאים בשלבי הצעה או תכנון. המאגר מאפשר לבחון את הצעדים לפי מדינה, תחום ומצבם הנוכחי, ולהציג את התפשטותם על גבי מפה עולמית.
ספרד מובילה, טורקיה ובריטניה אחריה
ספרד ניצבת בראש הרשימה עם תשעה צעדים מגבילים נגד ישראל. אחריה נמצאת טורקיה עם שבעה צעדים, בריטניה עם שישה ובלגיה עם חמישה. גם בארצות הברית תועדו החלטות להטלת חרם על ישראל, אך לפי המכון, אלה מוגבלות בשלב זה לעולם האקדמי.
הכי מעניין
משטרת ספרד בהפגנה פרו פלסטינית | צילום: AP Photo/Andrea Comas
עם זאת, במכון מדגישים כי מספר הצעדים אינו מעיד בהכרח על חומרתם או על מידת השפעתם. סנקציה משמעותית אחת עשויה לגרום לנזק גדול יותר מכמה צעדים נקודתיים. לכן מטרת המיפוי היא להציג את היקף התופעה ואת התפשטותה הגיאוגרפית, ולא לדרג את המדינות לפי עוצמת הפגיעה בישראל.
לצד מדינות אירופה, שבהן מרוכז חלק ניכר מהצעדים, המאגר כולל גם מדינות בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית, באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.
האיום הגדול: פגיעה בבנקים ובשרשראות האספקה
אחד הממצאים הבולטים הוא המשקל הגדול של הסנקציות הפיננסיות. 40 מתוך 121 הצעדים שתועדו, כשליש מהמאגר, שייכים לתחום הפיננסי. אחריהם נמצאים תחומי הסחר והביטחון, עם 24 צעדים בכל אחד מהם. בנוסף תועדו 14 צעדים דיפלומטיים, 12 משפטיים, חמישה צעדים בתחומים אחרים ושניים הקשורים למוסדות.
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, מזהיר כי הסכנה אינה מוגבלת לאנשים או לגופים שעליהם הוטלו הסנקציות במישרין. לדבריו, הצטברות הצעדים עלולה להשפיע גם על בנקים, חברות ביטוח, משקיעים ושותפי סחר בינלאומיים, שיעדיפו לצמצם את קשריהם העסקיים מחשש להסתבכות משפטית או רגולטורית.
מטה האיחוד האירופי בבריסל | צילום: EPA
"מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים ביהודה ושומרון או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק – טועה", אומר פרידמן. "לסנקציות יש אפקט היקפי. כאשר הן מצטברות, הן עלולות להשפיע על בנקים, חברות, משקיעים ושותפי סחר שאינם קשורים כלל לאדם או לגוף שעליו הוטלה הסנקציה".
לדבריו, הסיכון משמעותי במיוחד בתחומי הסחר והביטחון, שבהם ישראל תלויה ביבוא חומרי גלם, רכיבים וטכנולוגיות ממדינות אחרות, ובמקביל מייצאת מוצרים לשווקים בינלאומיים.
"אם יוטלו מגבלות משמעותיות על יבוא של רכיבים דו־שימושיים או על קשרים מסחריים חיוניים, זו כבר לא תהיה שאלה של פגיעה בגורם מסוים ביהודה ושומרון", מזהיר פרידמן. "זו עלולה להפוך לשאלה של יכולתה של ישראל לייצר, לייצא ולתחזק מערכות מורכבות".
"ישראל חייבת להיערך עכשיו"
במכון מסבירים כי החידוש במאגר הוא האפשרות לבחון את ההשפעה המצטברת של צעדים שבדרך כלל נבחנים בנפרד. כך ניתן לזהות לא רק את הצעדים שכבר נכנסו לתוקף, אלא גם יוזמות שנמצאות בשלבי תכנון, ולהיערך להשלכותיהן האפשריות.
עוד כתבות בנושא
פרידמן קורא להקמת מנגנון לאומי שיבחן באופן שוטף את השלכות הסנקציות על הכלכלה הישראלית, מערכת הבנקאות, ההשקעות, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית.
"סנקציה בודדת יכולה להיות נקודתית; 121 צעדים ב־62 מדינות כבר מצדיקים הסתכלות מערכתית", הוא אומר. "ישראל צריכה לבחון את הסיכון הזה כמו שהיא בוחנת כל סיכון אסטרטגי אחר – למפות אותו, להיערך אליו ולפעול כדי למנוע הידרדרות".
המאגר החדש פתוח לציבור ולמקבלי ההחלטות באתר המכון למדיניות העם היהודי, ומאפשר לעקוב אחר הצעדים שננקטו נגד ישראל, לפי מדינות, תחומים ומעמדם הנוכחי.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
