טיוטת פרק המיסוי במסגרת תקציב 2025 שעומדת להתפרסם בקרוב נושאת איתה שורה של צעדים קשים לציבור. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הכריז לאחרונה על כוונתו להעביר תקציב שיביא את הגירעון ל־4 אחוזים בלבד. כדי להגיע ליעד הזה יש צורך לבצע צעדי התכנסות תקציביים בהיקף של כ־40 מיליארד שקלים.
צעדים אלה כוללים בהכרח גם פעולות בתחום המיסוי, שיכבידו את הנטל על הציבור. בין השאר מדובר במיסוי קרנות ההשתלמות, הקפאת קצבאות ומדרגות מס הכנסה, מס מיוחד על רווחי הון, מס על פנסיות והגבלת הפטור על הפקדות לפנסיה, צמצום הטבות המס על רכבים חשמליים, מס על רווחים כלואים ועוד.
אחד הסעיפים הכואבים בתוכנית החדשה הוא ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות. במשרד האוצר מעלים אותה כמעט בכל תקציב, אבל תמיד היא נבלמת לפני הגרסה הסופית. אלא שהפעם זקוקים באוצר לכל שקל, ואולי מתכוונים ברצינות לבטל את ההטבה ולהכניס בדרך זו לקופת המדינה סכום נוסף של 1.4 מיליארד שקלים בשנה.
כיום מי שחוסך בקרן השתלמות יכול למשוך את הכספים בכל רגע, החל מהשנה השביעית לפתיחת הקרן, והוא זכאי במקרה זה לפטור מתשלום מס רווחי הון על הרווחים שנצברו בקרן. לפי ההצעה כעת, מ־1 בינואר 2025 הרווחים שיצטברו בקרן ההשתלמות יחויבו במס. השינוי יחול רק על רווחים חדשים שיצטברו החל מתחילת 2025, ולא על רווחים שנאגרו בקופה עד לשנה זו.
במשרד האוצר סבורים כי מדובר באפיק השקעה שאין הצדקה אמיתית להעניק לו הטבת מס, שכן עובדים רבים אינם מחזיקים קרן השתלמות ולא נהנים מהטבה זו. מנגד, אין כיום מכשיר השקעה אחר שמזכה את הציבור בהטבת מס. הייעוד המקורי של קרנות ההשתלמות – לממן השתלמויות מקצועיות – נשכח כמובן לפני זמן רב. לפי נתוני משרד האוצר, רוב מי שמחזיקים קרנות ההשתלמות מגיעים משלושת העשירונים העליונים, כך שההטבה משרתת בעיקר אוכלוסייה חזקה. בגלל ריכוז גבוה של הנהנים מההטבה במגזר הציבורי, היא מעוררת התנגדות עיקשת מצד ההסתדרות וארגוני עובדים.
בנוסף, משרד האוצר מבקש להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי ואת מדרגות מס הכנסה. אלה אמורות להתעדכן מדי שנה ולהיות מוצמדות למדד המחירים לצרכן, כדי לוודא שהסכום ממשיך לענות על האפשרות לרכוש סל מוצרים מסוים. כך הוא משאיר ביד העובד הכנסה פנויה בגובה המותאם למחירים בשוק. משמעות ההקפאה היא שהן לא יותאמו לעליית המחירים, אלא יישארו נומינלית על אותו סכום. ההקפאה אמורה לחול בשלוש השנים הקרובות, ולא רק בשנה הקרובה. כמותן יוקפא גם מענק העבודה שמקבלים כיום עובדים בשכר נמוך וקצבאות נוספות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי.
סעיף נוסף השנוי במחלוקת הוא ההטבות על החיסכון לפנסיה. כיום ניתנת שורה של הטבות על חיסכון פנסיוני, מתוך רצון של המדינה לעודד חיסכון לתקופת הזקנה. אחת מהן היא פטור חלקי ממס הכנסה למי שמקבל פנסיה, בשיעור של 52 אחוזים מגובה הקצבה המזכה. המשמעות היא שפנסיה עד לגובה של 4,724 שקלים פטורה מתשלום מס הכנסה. הפטור הזה היה אמור לעלות לגובה של 67 אחוזים – סכום של 6,110 שקלים, שהיה אמור להיות פטור ממס הכנסה. במשרד האוצר רוצים לבטל את ההעלאה, ולהותיר את הפטור בגובה של 52 אחוזים.
הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם השבוע סקירה מיוחדת בעניין ההטבות הפנסיוניות, ובה נטען כי מדובר בהטבה רגרסיבית – כלומר, הטבה שנהנים ממנה בעיקר בעלי פנסיות גבוהות, כמו אלה הזכאים לפנסיות תקציביות ותיקות.
במשרד האוצר סבורים שביטול ההטבה הזאת יכניס לקופת המדינה כ־400 מיליון שקלים בשנה.
