חברת האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch), אישרה מחדש את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג על 'יציבה'. החברה האמריקנית נחשבת לאחת משלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות.
בהודעת החברה שפורסמה אחר הצהריים (ד') הייתה התייחסות נרחבת למצב הכלכלי במדינה, וגם לתיקוני החקיקה הצפויים במערכת המשפט. בין השאר נכתב כי דירוג האשראי של ישראל ברמה A+ מאזן בין כלכלה מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסיים חיצוניים חזקים לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים ואי יציבות פוליטית המעכבת את ביצוע המדיניות.
הכלכלה במיקום טוב להיערכות להאטה: פיץ' צופה שצמיחת התמ"ג של ישראל תישאר איתנה בשיעור של 2.9% בשנת 2023, לאחר 6.4% בשנת 2022, למרות הטלטלה העולמית והידוק המדיניות המוניטרית שישפיעו על הצריכה הפרטית וההשקעות. הצמיחה תתבסס על המשך גידול הייצוא בסקטור היי-טק ובתעשייה הביטחונית, גידול אוכלוסייה חזק, ולאחר העברת התקציב גידול בהוצאות הממשלה. החברה צופה שהצמיחה תחזור לפוטנציאל ארוך הטווח, מעל 3%, בשנים 2024 ו-2025.
גידול באינפלציה: החברה צופה שהאינפלציה תגיע לשיא ברבעון הראשון של השנה ותתייצב בהדרגה לכ-3% עד סוף השנה. ההאטה תתבסס על הנחיתה הרכה של המשק הישראלי, עם התקררות מגזר ההיי-טק שהביא לגידול חזק בשכר המגזר הפרטי. כמו כן, החברה צופה שהעלייה במחירי הדיור תתמתן לאור המצאות רכיב הריבית המשתנה במשכנתאות וקצב בניית דירות גבוה. לבנקים בישראל קיים הון מספק והם בעמדה טובה לספוג עלייה בשיעור ההלוואות הבלתי מתפקדות (NPL).
הכלה של הלחץ על המדיניות הכלכלית: החברה מציינת כי חלק מחברי הכנסת והממשלה הציעו לצמצם את עצמאותו של הבנק המרכזי ולהגביל את עליית הריבית על המשכנתאות. עד כה התנגדו למאמצים אלו ראש הממשלה ושר האוצר. על פי החברה אין מדובר בתרחיש הבסיס, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תוריד את האמינות של קובעי המדיניות בישראל, המהווה כיום נקודת חוזק בדירוג האשראי.
חזרה לגירעונות תקציביים: על פי החברה, ישראל תפעל עם תקציב טכני עם הוצאה חודשית מוגבלת עד שממשלת הקואליציה המורכבת מהליכוד ובעיקר מפלגות דתיות תעביר תקציב, ככל הנראה ברבעון השני של 2023. החברה צופה גידול בגירעון הממשלה של כ-1.8% מהתמ"ג בשנת 2023, כך שהגירעון יעמוד על 1.2% (היעד בטיוטת התקציב הממשלה עומד על 1%), וגידול נוסף בשנת 2024 ל- 2.5%. זאת על רקע צפי לגידול מתון בהכנסות המדינה, עקב דעיכה של גורמים תומכים בשנת 2022 (רווחי הון, מיסוי עסקאות נדל"ן), ועלייה בהוצאות הממשלה הנובעת מהסכמים קואליציוניים והשקעה בתשתיות. עלייה בהוצאות עלולה להיגרם גם לאור הסכמי השכר במגזר הציבורי, כאשר מתנהל מו"מ על שכר לאחר מספר שנים בהם היה קפוא.
עוד מציינת החברה שלתחזית זו יש סיכונים שכן התקציב עוד נדרש לעבור את הכנסת וניתנו התחייבויות נוספות לציבור הבוחרים ויש סיכונים בצד ההכנסות. מעבר להצעת התקציב הנוכחית, הרשויות צפויות להמשיך במדיניות של סובסידיות גבוהות יותר המעדיפות קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים על חשבון תקציב מאוזן בהינתן ההימנעות מהעלאת מסים.
חוב במגמת ירידה: החברה צופה שיחס חוב תוצר ימשיך במגמת הירידה לשיעור של 57.9% עד שנת 2024, מ- 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021 (על פי נתוני בנק ישראל), על רקע צמיחה נומינלית חזקה וגירעונות מוגבלים. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה הבאה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים לאג"ח ממשלתי ממשקיעים מקומיים. הפרמיה מעל אג"ח ארה"ב עלתה בצורה מתונה בהנפקה האחרונה, ואיגרות החוב של ארגון הבונדס נותרו פעילות והאקלים הפוליטי לא צפוי להגדיל את עלויות המימון. הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.
הרפורמה במערכת המשפט עלולה להחליש את פרופיל האשראי: החברה מתייחסת לתיקונים הצפויים במערכת המשפט, וטוענת שהממשלה שמה לה לעדיפות את קידום הרפורמה המשפטית שתצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ותעניק יותר כוח לקואליציה בכנסת בנושאי חקיקה ומינוי שופטים, במטרה המוצהרת, להגביר את יעילות פעילות הממשלה והפחתת העומס הרב במערכת המשפט. עוד צוין כי הרפורמה נתקלה בהתנגדות אזרחית ופוליטית חזקה.
כזכור, התוכן המדויק של הרפורמה עדיין נתון למשא ומתן, אך החברה סבורה שהרפורמה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה, או, במידה והיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים.
על פי החברה, חלק מהמדינות שהעבירו רפורמות מוסדיות גדולות אשר הפחיתו את האיזונים והבלמים המוסדיים ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), האינדיקטורים המשפיעים ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, ובמקרים מסוימים הביאו להפחתה של שלב אחד בסולם הדירוג על פי מודל החברה, כאשר ההשפעה נמשכה לאורך מספר שנים. בשלב זה לא ברור אם לרפורמות המוצעות בישראל תהיה השפעה בקנה מידה דומה.
ההשפעות של תוכנית הגרעין האיראנית והפוליטיקה האזורית: החברה מציינת בהודעתה כי דירוג האשראי של ישראל מוגבל לאור הסיכונים הגיאופוליטיים, אך יחד עם זאת פרופיל האשראי הפגין חוסן בפני עימותים תקופתיים. היעדר הסכם בנושא תכנית הגרעין של איראן והמשך ההתקדמות האיראנית לעבר השגת נשק גרעיני, לצד תמיכה ברורה של ארה"ב להרתעה צבאית של איראן מהשגת נשק גרעיני עלולים להגדיל את הסיכון להסלמה של העימות ארוך הטווח, למרות שהחברה רואה לתרחיש זה השפעה משמעותית על הדירוג כסיכון קצה בלבד. הרשות הפלשתינית המוחלשת איבדה את האחיזה הביטחונית בערים גדולות וכתגובה ישראל נדרשה להעמיק את הפעילות הצבאית באזור, עם מספר גבוה של פצועים בחלק מהמקרים. מהלכים של ישראל להכשיר התנחלויות, לאפשר בנייה של חדשות והחלת סמכות שיפוט אזרחית בגדה המערבית עלולות להגביר את המתיחות. העימותים בין ישראלים והפלסטינים במאי 2021, ולאחר מכן עם ערבים בתוך ישראל הדגישו קווי שבר חמורים. נותר סיכון לסכסוך נוסף עם חיזבאללה, למרות שלא הייתה התנגשות בקנה מידה גדול מאז 2006, בו שני הצדדים יסבלו אבדות וכאשר לבנון נמצאת בעיצומו של משבר פנימי.
מאזן חיצוני חזק: בהודעה נכתב כי ההסתמכות של ישראל על הפקת גז מקומית מספקת בידוד מסוים מעליית מחירי הסחורות העולמיים והביקוש למוצרי היצוא שלה נותר חזק. החברה צופה עודף בחשבון השוטף של 3.6% בשנת 2023, ללא שינוי בגדול מ-2022, אך חזק בהרבה מהחציון של מדינות בדירוג A של 1.2%- בשנת 2023. תשלומי חוב חיצוני נטו גדולים של כ-12 מיליארד דולר והמשך ההשקעה בחו"ל על ידי משקיעים מוסדיים הובילה לירידה מתונה ברזרבות המט"ח בשנת 2022. הצפי של החברה הוא שרזרבות המט"ח יירדו באופן מתון ב-2023 עד לרמה של 12 חודשים של תשלומי חשבון שוטף, אך יישארו הרבה מעל החציון של 3.1 חודשים אצל מדינות ייחוס עבור 2022. מעמדה של ישראל כמלווה נטו לעולם ברמה של כ-52% מהתמ"ג (חציון: -2.8%) מהווה נקודת חוזק משמעותית בדירוג האשראי.
על פי החברה, פעולת דירוג חיובית עשויה להתרחש במידה ותירשם הפחתה ממושכת ביחס החוב הממשלתי לתוצר לרמה הקרובה לזו של מדינות המדורגות AA. כמו כן תיתכן פעולה חיובית במצב בו יפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים.
מצד שני, פעולת דירוג שלילית עלולה לקרות במידה ותירשם עלייה קבועה ביחס החוב הממשלתי לתוצר. פעולה שלילית עלולה להתרחש אם יתממשו סיכונים אשר יגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית, כמו גם אם יפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את המערכת המשפטית ותביא להורדה במדדי ה WBGI או להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים והפיסקליים.
יש לציין כי הדירוג הסופי של מדינת ישראל זהה לזה המתקבל ממודל הדירוג של החברה, וכולל שתי התאמות המאזנות אחת את השנייה: התאמה שלילית בגין סיכונים ביטחוניים, סיכוי נמוך לשלום עם הפלסטינים ושבריריות המערכת הפוליטית, ומנגד התאמה חיובית בגין מאזן חיצוני חזק ביחס למדינות ייחוס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה להודעת פיץ': "כלכלת ישראל חזקה ובעזרת השם תישאר כזו. אישרנו בממשלה בשבוע שעבר תקציב מצוין, אחראי, מרוסן ומוטה צמיחה ותשתיות, ולמרות האינפלציה העולמית הגואה אנו מצליחים לבצר את מדינת ישראל כאי של יציבות, כלכלה בצמיחה ומקום מצוין להשקעה. דירוגי האשראי מוכיחים שאנחנו עושים את כל הצעדים הנכונים להצעדת מדינת ישראל קדימה".
