הממשלה התכנסה אתמול (ה') לישיבה ממושכת בנושא תקציב המדינה לשנים 2023־2024, על רקע ויכוחים סוערים שהתקיימו בימים האחרונים בין כמה מהשרים בנוגע לתקציבי משרדיהם.
"אנחנו מזניקים את ישראל קדימה בכל התחומים, בכל המשרדים", אמר ראש הממשלה נתניהו בפתח הישיבה, ומנה את השינויים החשובים בעיניו בתקציב, ובהם תוכנית רב־שנתית לצה"ל, תוספת תקציב למשרד לביטחון לאומי, "מהפכה תחבורתית" שכוללת "רכבות מהירות מקריית־שמונה ועד אילת", קידום התחרות והפחתת הריכוזיות במשק, וצמצום הבירוקרטיה והרגולציה במגזר העסקי והציבורי.
"תקציב המדינה לשנתיים הקרובות מחייב זהירות רבה", הזהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. "יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים". הנגיד בירך את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תקציב אחראי, והסביר שאין לצפות להכנסות גבוהות ממיסים, כיוון שההכנסות בשנים האחרונות היו חריגות.
במהלך השבועות האחרונים קיימו במשרד האוצר דיונים קדחתניים אל תוך הלילה כדי לגבש את התקציב שיובא לאישור הממשלה. הלחצים לפרוץ את מסגרת התקציב לקראת אישורו בממשלה הם עניין קבוע ומוכר, ומשרד האוצר נדרש כרגיל לעמוד בפרץ ולרסן את התיאבון התקציבי של השרים והמשרדים. הפעם גם ההסכמים הקואליציוניים הציבו איום: ההבטחות שנכללו בהם הצטברו לעשרות מיליארדי שקלים, אך הנסיבות הכלכליות חייבו שמירה הדוקה על מסגרת התקציב.
גם הפיחות בשקל וחוסר הוודאות על רקע המחלוקת בעניין הרפורמה המשפטית מעוררים חששות. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הזהירה במסמך ה"נומרטור", שהוגש לממשלה לקראת אישור התקציב, כי "ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות".
ראש הממשלה מצידו דחה את הזיקה הזו. "יש מי שמנסה לערער את כלכלת ישראל, מנסה לייצר היסטריה מסיבות פוליטיות, היסטריה שאין להן אחיזה במציאות", קבע נתניהו בפתח הישיבה. "כלכלת ישראל חזקה והיא תמשיך להתחזק. בזכות העוצמות שלנו, בזכות העצמאות של בנק ישראל שתישמר, ובזכות המדיניות הכלכלית האחראית והיוזמת שאנחנו מובילים. מי שזורע היסטריה ופחד – יתבדה".
האינפלציה הגואה מחייבת ריסון תקציבי, והגבלת ההוצאה הממשלתית היא חלק ממסר היציבות שהממשלה מבקשת לשדר. "ריסון ההוצאה משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים תקציב מקצועי ואחראי", אמר לאחרונה שר האוצר.
הוויכוח התקציבי היה חריף במיוחד מול שני משרדים מרכזיים: משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי. במשרד הביטחון נעה המחלוקת בשני צירים מקבילים: הפוליטי והתקציבי. בציר הפוליטי, המחלוקת בין שר הביטחון יואב גלנט והשר הנוסף במשרד הביטחון (ושר האוצר) בצלאל סמוטריץ', בנוגע לסמכויות המנהל האזרחי, הגיעה לנקודת רתיחה עם עקירתו של כרם בגוש שילה. בציר התקציבי היה פער גדול מאוד בין דרישות צה"ל ומשרד הביטחון ובין התקציב שהציגו אנשי אגף התקציבים. במשרד האוצר דרשו התייעלות במנגנון השכר הצה"לי וצמצום ההתחייבויות הפנסיוניות שלו, בתמורה לאישור התוספות התקציביות.
שתי הסוגיות קיבלו מענה בטרם ישיבת הממשלה. בלילה שבין רביעי לחמישי פורסמו שתי הודעות: האחת בישרה על פתרון המחלוקת הפוליטית בין גלנט לסמוטריץ', והאחרת הודיעה כי התקבלה הסכמה על תוכנית רב־שנתית למערכת הביטחון ולצה"ל. פרטי תקציב הביטחון לא פורסמו, אך על פי ההודעה הם כללו הסכמות בנושאים "הקשורים לשירות החובה, התעצמות והתחמשות צבא הגנה לישראל, מודל שירות הקבע, שכר אנשי הקבע והפנסיות".
הפנסיות הצה"ליות והתוספות הקרויות "הגדלות הרמטכ"ל" נתונות במחלוקת עמוקה בשנים האחרונות, בעקבות עתירות לבג"ץ נגדן. בצה"ל שואפים להכשיר את התוספות הללו, שלדבריהם מסייעות לגיוס קצינים צעירים. הממשלה הקודמת אישרה את הכשרת התוספות, אך לא הצליחה לתקן את החקיקה לפני התפרקותה. במשרד האוצר התנגדו גם הפעם לתקצוב הנוסף לפנסיות, אך העסקה שנרקמה בין גלנט, נתניהו וסמוטריץ' הביאה כנראה לפתרון גם בסוגיה זו.
המחלוקת העיקשת ביותר ניטשה סביב תקציבו של המשרד לביטחון לאומי. "בביטחון האישי אנחנו מביאים השקעה חסרת תקדים לביטחונם של אזרחי ישראל", הכריז אומנם נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, אבל בפועל, הדיונים בנוגע לתקציב שיקבל המשרד בראשותו של איתמר בן־גביר התמשכו הרבה אחרי תחילת הישיבה.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים קיבל השר לביטחון לאומי התחייבות ל־14 מיליארד שקלים לשתי שנות התקציב. זוהי תוספת עצומה לתקציב המשרד, שעמד ב־2022 על כ־22 מיליארד שקלים. בין הדרישות שהציב בן־גביר: הקמת משמר לאומי, תוספת תקציבית לרכש ציוד טכנולוגי ובינוי תחנות משטרה, ותוספת של כ־20 אחוזים לשכר השוטרים. במשרד האוצר חוששים שתוספת תקציבית אדירה ללא תוכנית סדורה תהיה בזבוז כספי ציבור. המשטרה סובלת כבר כיום מבעיות רבות, ובהן מבנה שכר מיושן ובעייתי ותרבות ארגונית קלוקלת. תוספת תקציב עלולה להיבלע במנגנון מבלי לחולל שיפור של ממש. בן־גביר מתעקש על התוספות, אבל טרם הציג תוכנית הוצאות מסודרת.
גם בנוגע לנתוני השכר של השוטרים קיימת מחלוקת. לפי משרד האוצר, משכורת התחלתית של שוטר עומדת על כ־10,500 שקל לחודש; בתוך חמש שנים, וברמות פעילות גבוהות, היא עולה לכ־15 אלף שקל לחודש. ואולם לדברי בן־גביר, תלושי שכר שהגיעו אליו מעידים על משכורת נמוכה הרבה יותר. אלפי תקנים של שוטרים אינם מאוישים, אך לא ברור אם הסיבה לכך היא השכר הנמוך שמרתיע מצטרפים חדשים למשטרה, או אופי העבודה והמבנה הארגוני.
נושא נוסף שטרם גובשו בו הסכמות היה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הליכוד: "חינוך חינם מגיל אפס". במשרד האוצר טענו שתוכנית כזו תדרוש תוספת תקציבית אדירה, שתגרום לחריגה ממסגרת ההוצאה. בשעות שלפני הישיבה ובמהלכה הוצע לממן מסגרות חינוך לגיל שנתיים ומעלה, אך גם זו צפויה להיות הוצאה אדירה, שתיכנס באופן קבוע לבסיס התקציב ורק תלך ותתרחב בהמשך.
גם השלטון המקומי הגיש אתמול רשימת דרישות למימוש בתקציב המדינה, ואף השבית אתמול את הלימודים בגני הילדים ובתיכונים בעשרות רשויות מקומיות. באותן רשויות גם לא פונתה אשפה ולא ניתנו שירותים עירוניים. בין הדרישות של השלטון המקומי: הגדלת שכר הסייעות בגני הילדים, בינוי כיתות לימוד, שיפוי הרשויות על התייקרות ההסעות למוסדות חינוך, וביטול "קרן הארנונה", שבמסגרתה רשויות חזקות נדרשות להעביר חלק מהארנונה העסקית שלהן לטובת רשויות חלשות.
