ניתן להניח שעל השינויים הסוציולוגיים שתשאיר פה תקופת הקורונה, יתפרסמו אינספור מחקרים בעשור הקרוב. אין ספק שתקופה זו, שבה שגרת היומיום השתנתה לחלוטין, חיים במעין "תנאי מעבדה", תשאיר רשמים עמוקים בחברה ובתרבות. עוד מוקדם להצביע על כל השינויים שחוללה הקורונה בחברה הישראלית, אך אין ספק שקבוצה שמשבר הקורונה השפיע עליה רבות והוביל שינויים שקטים, אך מהותיים, היא החברה החרדית. אחד השינויים הבולטים שהתרחשו בציבור החרדי קשור בצריכת טכנולוגיה ובייחוד – אינטרנט.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנט: "הייתי מסמן יעד – תוך שמונה שנים חצי מיליון יהודים מארה"ב"
– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים
– בסיפור של משפחת רפאלי אין אף גיבורה
מחקרים מראים כי בקרב קבוצות שונות בעולם המערבי, שבעבר נמנעו משימוש בטכנולוגיה מסיבות דתיות, דפוסי הצריכה הטכנולוגיים השתנו לחלוטין. בקרב החברה החרדית, שבמשך שנים נמנעה משימוש ברשת האינטרנט, ואף הדבר נאסר על ידי מנהיגיה, החלה מגמה איטית של שימוש בכלי, החל מרכישת מחשב מסונן לבית וכלה במכשירים חכמים, שנהיים נפוצים מיום ליום בקרב צעירים חרדים.
מנתונים שפרסמה חברת בזק עולה כי במהלך תקופת הסגר תעבורת האינטרנט בציבור החרדי צמחה בכ-40% וכי קיימת עלייה ניכרת בביקושים להתקנות – כולל בחוגים חרדים שמרניים. מלבד לימודי קודש ופעילויות לילדים הנערכים בזום, מתרחשים שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של הציבור החרדי באינטרנט. לפי הנתונים שפרסמה בזק, האינטרנט משרת מגוון תחומים, החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים ועד לקניות ברשת.
חלק מהאתגר של הציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה קשור לחסם הטכנולוגי. הרשת מהווה כיום פלטפורמה מרכזית לחיפוש עבודה. חיפוש עבודה ללא חשיפה לאינטרנט, כפי שהיה עד כה, המבוסס על מודעות דרושים בעיתונים ומקומונים חרדיים, שלטי דרושים או מפה לאוזן בלבד, מצמצם משמעותית את מספר האפשרויות.
בהקשר הזה, ניתן להצביע על שלוש מגמות משמעותיות בעשור האחרון: ראשית, היצע הולך וגובר בשוק ההיי-טק של משרות. שנית, גידול משמעותי ברישום של חרדים ללימודי ההנדסה. מגמה שלישית, קשורה למאמץ של חברות בשנים האחרונות להגביר את הגיוון במקומות התעסוקה. חברות היי-טק רבות השכילו להבין שהון אנושי מגוון מהווה יתרון עבור הארגון, והחלו בעידוד מוגבר של שילוב קבוצות מגוונות בארגון. מדובר בעיקר בעובדים חרדים, ערבים ובנשים, שעדיין מהווים מיעוט בעולם ההיי-טק.
על אף המגמות החיוביות, עבור רבים מהצעירים החרדים, בוגרי מקצועות ההנדסה, תהליך חיפוש העבודה עדיין מהווה אתגר לא קטן. היעדר המורגלות לראות באינטרנט מנגנון אינטגרלי בחיפוש עבודה מקשה על רבים בתהליך. המוטיבציה הגבוהה לשילוב חרדים בהיי-טק – הן מצד החרדים והן מצד החברות – לא תמיד מניבה תוצאות בשל היעדר ממשק ופער טכנולוגי ותרבותי.
אין ספק כי התגברות השימוש באינטרנט בחברה החרדית בתקופת משבר הקורונה, ובכך שהיא נהפכת אט-אט לכלי אינטגרלי ולגיטימי בקרב רבים מהחרדים, מהווה הזדמנות פז עבור חברות היי-טק לאתר עובדים פוטנציאליים ולגייס עובדים חרדים איכותיים לשורותיהן ולהגיע להון אנושי שהיה פחות נגיש להם עד כה.
בחודשים האחרונים, מאז שממשקי הגיוס של חברות ההיי-טק הפכו לווירטואליים, לרבות ירידי תעסוקה של מוסדות הלימוד ושל גופים נוספים, ניתן לראות עלייה משמעותית בכמות החרדים שלוקחים חלק פעיל ונכנסים לממשקים המקוונים הללו. בפועל, משבר הקורונה חיזק את תהליך גיוס העובדים במרחב האינטרנטי מחד גיסא. מאידך, דפוסי השימוש של החרדים באינטרנט עלו שלב. נקודת הממשק שנוצרה יכולה למנף תפוקה של חברות היי-טק, לקדם שילוב חרדים בשוק העבודה וההיי-טק ובסופו של דבר לחזק את המשק כולו.
הכותבת היא מנהלת המרכז לפיתוח קריירה במרכז האקדמי לב, שיקיים ביום שלישי הקרוב, כ"ד סיון (16.6), יריד תעסוקה וירטואלי
