כאשר כל העולם המערבי מציג נתוני צמיחה עלובים (דוגמאות: יפן – 0.2%, גרמניה – 0.3%, בריטניה – 1.2%), ישראל הפתיעה השבוע אפילו את עצמה, כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה אומדנים ראשונים שדיווחו על צמיחה של 4.1% ברבעון השלישי של השנה (במונחים שנתיים). התחזיות המוקדמות, גם במשרד האוצר עצמו, דיברו על צמיחה של 2.6%־2.8% בלבד, אחרי צמיחה חריגה של 0.7% בלבד ברבעון השני.
אבל האמת היא שכדאי לצנן מעט את החגיגות, בדיוק כמו שלא מיהרנו להספיד את הכלכלה הישראלית לאחר הצמיחה הנמוכה ברבעון השני. נתוני הלמ"ס מגלים כי האחראי העיקרי לצמיחה ברבעון השלישי היה "גידול במלאי העסקי" בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. כמו שכתבו כלכלני בנק הפועלים, "עלייה במלאים יכולה להתפרש כחיובית אם היא נובעת מציפיות לעלייה בביקושים, או כשלילית אם העלייה אינה רצונית. בשלב זה איננו יודעים לאיזה כיוון לשייך את זה". אינדיקטורים אחרים היו הרבה פחות אופטימיים: ייצוא סחורות ושירותים ירד ברבעון השלישי בהיקף של 8% (במונחים שקליים), והיקף ההשקעות בנכסים קבועים ירד ב־6%. זה מה יש.
ילדים זה ברכה, אבל היא עולה לא מעט כסף. לרגל יום הילד הבינלאומי שחל השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שהציגו בין השאר את נתוני ההוצאה של משקי בית בישראל לפי מספר הילדים בכל בית. בשנת 2017, ההוצאה הכוללת בקרב משקי בית עם ילדים עמדה על 19,337 שקל בכל חודש – 40% יותר מההוצאה של משקי בית ללא ילדים, שעמדה על 13,731 שקל בממוצע חודשי. לא ממש מפתיע.
ברזולוציה גבוהה יותר מתברר כי משק בית עם ילדים, אבל כזה שכולל לכל היותר שניים שגרים בבית, הוציא בממוצע 18,775 שקל בכל חודש. משקי בית שבהם שלושה ילדים ויותר הוציאו בממוצע 20,234 שקל בכל חודש. הנתח הגבוה ביותר בהוצאה של משפחות עם ילדים, כ־21%, הוא בעבור דיור (שכירות או משכנתה), עוד 20% יוצאים בכל חודש על תחבורה ותקשורת, 17% על מזון, ועוד 14.5% ל"חינוך, תרבות ובידור".
במספרים, בישראל ישנם 2.54 מיליון משקי בית – מהם 1.39 מיליון הם בתים ללא ילדים מגיל אפס עד 17, 707 אלף משקי בית כוללים עד שני ילדים, ועוד 443 אלף משקי בית כוללים שלושה ילדים ויותר.
במבחן המחוזות, המחוז עם שיעור הילדים הגבוה ביותר הוא יהודה ושומרון – 48% ממשקי הבית. אחריו ברשימה ירושלים (40%), דרום (35%), צפון (32.5%), מרכז (31%), חיפה (29%). מחוז תל־אביב נועל את הרשימה עם 27% ילדים בלבד, כמעט חצי משיעור הילדים ביו"ש. יתרה מכך, בנטרול העיר בני־ברק שבמחוז תל־אביב (48% ילדים), שיעור הילדים במחוז היה צונח משמעותית – כאשר רק 21% מתושבי תל־אביב או בת־ים, למשל, הם ילדים עד גיל 17.
